כל ארבעת המינים ביחד עולים 5 שקל לא בסוכות נשאלת השאלה איך מחירם עולה פי 50 עד פי 300? כמובן תענוני -הביקוש, השאלה היא שהחוק הפשוט ביותר בכלכלה זה 'ביקוש והיצע' ולכאורה ההיצע הוא בלתי מוגבל (גם עגבניות צורכים פי 1000 מאתרוג אך בגלל זה לא נהיו יותר יקרות אלא להיפך..) קרטל לא נשמע הגיוני שלא מצאתי דבר שיש בו כ"כ הרבה סוחרים כמו ארבעת המינים אלא מה, עלויות?
א.אשמח אם מישהו יעיר את עיני בעניין עם מספרים מדוייקים של: 1.כמה הפער בין לגדל אתרוג פשוט ללגדלו לצורך נטילה 2. אחד מכל כמה מהודר וכמה זורקים לזבל (ולא מצד שהיה מיותר כי זה רק יחזק את השאלה) 3. כמה אמורה לשנות העובדה שזה רק פעם בשנה (לא נראה לי שמגדלים עצי דקל רק ללולבים.. ואתרוגים?)
בכל אופן על פניו זה לא נראה לי ולו מהסיבה הפשוטה שאם אבא לדוכן אקראי של עגבניות סוג א נראה לי שלפחות אחת משלשים או ארבעים תהיה נקיה ויפה מהודר שבמהודר, אז כמה זה? 30 , 40 שקל ,לא יותר.
הכלכלנים אומרים כי מחיר נקבע בגלל תחרות. אם עולה לי ליצר זוג נעליים 20 ואני מוכר אותן ב 50 יבוא יצרן אחר ויציע אותן ב 40 ויחסל אותי וכן הלאה עד שהמחיר ירד לעלות (כאן עלות כוללת את שכר היצרן פלוס חומרים). אני לא רואה סיבה לחשוב שההגיון הזה לא חל על שוק ארבעת המינים.
למיטב הבנתי ארבעת המינים עולים חמשה שקלים אחרי סוכות לא בגלל שזו העלות הריאלית שלהם אלא בגלל שאין להם ביקוש. אני יכול לבנות ארמון ענק מגפרורים ולהשקיע כשרון אדיר והמון זמן אבל אם אף אחד לא מעוניין בארמון כזה לא אצליח למכרו גם בשקל. בדומה אם מחר מישהו ימציא כלי תחבורה חדש ועדיף כל המכוניות יהיו שוות אפס גם אם העבודה שהושקעה ביצירתן לא השתנתה.
נשלח ב-22/9/2010 09:15
לא מובנת לי ההשוואה בין נעליים שנמכרות כל השנה לבין מוצר שנמכר פעם בשנה וחלים עליו חוקי כלכלה נוספים.
מגדל האתרוגים טורח על כל הכרוך בגידולם במשך כל השנה ממש כמו מגדל תפוזים.(ועוד יותר כי אתרוג הוא פרי רגיש יותר)
אבל מגדל התפוזים נהנה מרווחים כל השנה ואילו מגדל האתרוגים צריך להסתפק ממכירה של פעם בשנה ולכן העלות חייבת להיות גבוהה.
ואגב שנרב,בעניין תומס קון לא זכיתי עדיין לתשובה.
תוקן על ידי צענערענע ב- 22/09/2010 09:35:44
נשלח ב-22/9/2010 09:56
צענע, האשכול על קון אינו כאן, וראי שם תשובה בדבריי. בתור מי שהכיר השנה מקרוב את שוק ארבעת המינים (בני עסק בזה), עיקר המחיר הוא בגלל המתווכים בין המגדל לקונה, ולכן אין מקום לדון כמה עולה לגדל אותם. זה אינו אומר שהפער לא מוצדק, שהרי המתווכים עובדים די קשה בשביל העניין, ואני לא חושב שם מרוויחים יותר מהמתווכים של עגבניות. יתר על כן, הרבה סטים מובלים לבית הלקוח, והוא בוחר אותם אחד אחד, וכל זה עולה זמן ודלק ומאמץ וכסף. ומעבר לזה יש כמובן את שאלת הכמות. מי שרוצה להתפרנס מאתרוגים, חייב למכור אותם יקר, שהרי הוא מוכר אותם פעם בשנה, ובכמות פחותה בהרבה מעגבניות (שנמכרות בכמות גדולה יותר לסוכות עצמו, ובודאי לאורך השנה כולה). אם תכפול את מספר האתרוגים ברווח על כל אחד תקבל את ההכנסה הכללית. אגב, אולי זה רעיון ללכת למגדל ולקנות אתרוגים אחרי החג, ואחר כך לשמור אותם בקירור כלשהו לשנה הבאה.
נשלח ב-22/9/2010 09:57
סוג של
שמעת פעם על המושג "הציע וביקוש". זהו שם המשחק הכלכלי.
דרך אגב, 4 המינים עולים 5 ש"ח גם בערב החג (כשהם עדיין רלוונטיים) כי זהו מחיר השוק שלהם אז.
נשלח ב-22/9/2010 10:07
לרב מיכאל אברהם
"מי שרוצה להתפרנס מאתרוגים, חייב למכור אותם יקר, שהרי הוא מוכר אותם פעם בשנה, ובכמות פחותה בהרבה מעגבניות "
כך כתבת.
והרי זו בדיוק היתה טענתי ולכן לא הבנתי מה החידוש בדבריך.
נשלח ב-22/9/2010 10:10
אכן. הוספתי את הנקודה הזו מבלי שים לב שזה כבר נכתב. אין בזה שום חידוש. מתנצל.
נשלח ב-22/9/2010 10:21
שתי הערות קטנות:
1. לאחר מאות שנים של כלכלת שוק פחות או יותר מדהים עד כמה אנשים חושבים עדיין במונחי כלכלת מחיר הוגן. אולי מי שגדל על פרק הזהב לא יכול להשתחרר מזה.
2. אני מאמין שאפשר לעשות דוקטורט נאה בכלכלה על תפקיד ההלכה (בעיקר כשרות) במשק הישראלי. דוגמה פשוטה היא יצרנים שרוצים למכור בזול למגזר הערבי (שכח הקנייה שלו קטן באופן ממוצע) אבל מפחדים מזליגת המוצרים חזרה למגזר היהודי. מה עושים? מוחקים את סימן הכשרות מהאריזה.
נשלח ב-22/9/2010 10:24
נדב, אתה עצמך הסברת למעלה, שהמחיר ההוגן הוא חסם כלשהו על מחיר השוק (בשוק שהוא חופשי באמת, ובלי מונופולים. כתבת בצדק שיבואו מתחרים ויורידו את המחיר בערך עד המחיר ההוגן). אז לדעתי השאלה היא כן במקומה. מעניין לחשוב האם שוק ארבעת המינים הוא חופשי, ואם לא - אז מדוע לא. זו הנקודה שבה יש לבחון את השאלה הזו.
נשלח ב-22/9/2010 10:29
"במונחי כלכלת מחיר הוגן "
לא מדובר במחיר הוגן אלא במחיר ריאלי.
נשלח ב-22/9/2010 10:36
מיכי,
שאלה מעניינת. האם באמת מדובר בשוק חפשי? ברור שהאינטרס של כל ספק היא שרק המוצר שלו יהיה רלוונטי, ובשלב מסוים אנשים שהיו להם אתרוגים מסוימים ("זן חזון איש", או בשמו המדעי Etrogitis Karelitzus) זכו לעדיפות. היום דווקא נראה לי שהשוק חפשי למדי.
אגב שאלתי את עצמי פעם אם ניתן להראות באופן מסודר את הקשר שבין קצב העליה בהקפדה על "חומרות" (בלי לשפוט את הבסיס ההלכתי אני מגדיר חומרא לצורך הענין כסטנדרט שלא הקפידו עליו קודם) לבין אינטרסים מסחריים. לדעתי יש קורלציה חזקה מאד אבל זה דורש עבודה מסודרת.
צענע: מה ההבדל בין הוגן לריאלי? (כלכלת מחיר הוגן מבטיחה למוכר כיסוי הוצאות + רווח סביר)
נשלח ב-22/9/2010 10:52
אם בכלכלה הוגן=ריאלי כדבריך (במילון יש הבדל) אז אשאל אותך האם כלכלת שוק פרושה ביטול טוטאלי של מונחי מחיר ריאלי?( שבאופן מעשי יתבטא בהתמוטטות עסקים טוטאלית.)
תוקן על ידי צענערענע ב- 22/09/2010 10:55:44
נשלח ב-22/9/2010 10:55
צענע, במצב יציב הוגן=ריאלי. ההגינות היא מצד המוכר (מחיר הוגן הוא עלויות + רווח סביר), והריאליות היא מצד השוק (מחיר ריאלי הוא המחיר שאותו ניתן להשיג בשוק). בשיווי משקל של שוק חופשי (אחרי התחרות) דומני שהם דומים מאד.
נשלח ב-22/9/2010 12:53
.
עד מתי אתם מערבין בין כלכלה נורמטיבית לכלכל פוזיטיבית?
נשלח ב-22/9/2010 13:10
לשנרב_נ; לא דיברתי על מחירם מייד אחרי כניסת החג, אלא על מחירם כל השנה כפירות וירקות וביקושם הנורמלי (בחג הם לא שווים כלום אפילו לא 5 שקל)
לצענערענע והרב מיכי על טענתכם כי זה פעם בשנה; א. כל שאר המינים חוץ מאתרוג ברור שלא מגדלים רק בשביל סוכות ברור לי שלא מגדלים דקל רק בשביל הלולב ב. גם רימונים ביקושם עולה פי עשרות בר"ה אך לא מחירם וכן יש הרבה פירות שעונתם היא שבועייים בשנה ג. אם אדם מוכר פעם בשנה כמות מספיקה בשביל כולה אז אין הבדל כמה פעמים בשנה יש ביקוש ד. על הסוחרים וודאי שזו לא טענה מכיוון שאף אחד לא מבסס את כל פרנסתו על זה, אלא זו הכנסה מהצד, מה תאמרו? אם כך לא יהיה להם שווה להיכנס לזה? אין הכי נמי תמכור זאת איזו רשת שיווק שמרוויחה בדיוק כמו בירקות
