מיימוני הנה הסיבה לבעיה ופתרונו של אריאל שרון.
כשרוצים ויודעים איך,אפשר לעשות.
כשישנם שרים לא מקצועיים, שכל מה שמענין אותם זה פוליטיקה וכבוד, המצב נראה כמו שהוא נראה.
בעית הדיור והפתרון של שרון
ארץ ישראל מושכת אליה רבים מכל העמים. ארץ ישראל מקודשת ליהודים, למוסלמים, ולנוצרים. בזמן שלטון העמים האחרים בארץ הקודש, לא דאגו העמים לפתוחה של ארץ הקודש. ואף היתה הזנחה גדולה עד כדי הווצרות ביצות וסכנת מגפות. היהודים הם אלו שעמלו למען הפיתוח המסיבי בארץ הקודש. וכך נסללו כבישים, נבנו בנינים, נפתחו מקומות תעסוקה רבים. השילטון היהודי בארץ, הביא לתנופת פיתוח אדירה. שהזמין גיוסי הון רבים מכל רחבי תבל. הכספים שרתו את מרת הממשלה לפיתוח מסיבי בארץ.
עם התפתחות ההתישבות המסיבית והכלכלית בארץ . עלו גם מחירי הנדלן כולל שכירות, והאמירו באלפי אחוזים.
הממשלה, הסוכנות, אנשי עסקים ושליחים נוספים, מגייסים כספים. התושבים מועסקים באופן ישיר או באופן עקיף בבנית הארץ ומתפרנסים מבנייתה. וכך נוצר לו מעגל של קסמים
בונים, מתישבים, משביחים, עולים המחירים, משקיעים באים, רוכשים גם הם, מרווחים מעליית ערך הנכסים. מספרים לאחרים. וגם הם מגיעים ומשקיעים. וכך נוצרה לה עליית ערך הנכסים.
עם העליה הגדולה מרוסיה בסוף שנות ה80, תחילת שנות ה90. היה מחסור חמור של דירות בארץ. ממשלת ישראל ביוזמת שר השיכון דאז אריאל שרון העבירו שני החלטות חשובות האחת זרוז הליכי בניה ללא צורך בוועדות שונות. הפשרת קרקעות של מרבית המושבים והקיבוצים בארץ. הקצאת קרקעות לעמותות ללא מכרז. הממשלה ממנה הלוואות לטווח ארוך לרוכשי דירות רבים.
רכישת הדירות הכניסה לקופת המדינה הון עתק. קליטת העליה הביאה תנופת התפתחות אדירה שגרמה גם היא לעלית מחירי הדירות בארץ.
כאן החלה להתפתח הבועה בועת הנדל"ן. רוכש דירה עשה חשבון של רווח והפסד. ההפסד בהשקעה של מחיר רכישת הדירה, בתוספת הריבית שישלם כנגד ההלוואה. והרווח שיקבל כתוצאה מהשכרת הדירה בתוספת עליית ערכה.
ברור שיש הבדלים מהותיים בחשיבה של כ אדם. בהתאם לנתונים המשתנים שלו.
קרבה למשפחה, למקום העבודה, לחברה וצביון השכונה ועוד. אחר כך מחיר הדירה והיכולת הכלכלית והשאר.
עד כאן הכל טוב ויפה. כלכלי והגיוני. אלא שכאן נכנס חישוב של אילי ההון.
בעלי החושים המסחריים, הבינו עד מהרה את החישוב שעושים הרוכשים השונים ובעיקר המשקיעים. והבינו כי המניע לרכישת דירה נובע ממספר שיקולים.
1. הצורך בדירת מגורים. 2. עלות שכר הדירה. 3. מחיר המשכנתא. 4. התשואה שמתקבלת מעליית ערך הנכס.
מכאן החליטו ליזום בכל העולם משכנתא בריבית משתנה. ריבית אשר בתחילת משלם הלקוח פחות אבל בסופה מי יודע ? הבנק המלווה שיער כי בעת חדלות פרעון, יוכל לממש את הנכס במחיר הרבה יותר מערכו הנוכחי ולכן יכסה את עלות המשכנתא.
הלקוח חישב את הרווח שיש ברכישת דירה לעומת ההפסד שלו בשכירת דירה. ומצא שעדיף לרכוש דירה מאשר לשלם שכירות. המשקיע מצא מקום בטוח להשקעת כספים עודפים. ובמינוף של הלוואות בנקאיות, יחסית זולות מצא מקור הכנסה נאה וגם תשואה נאה.
קבלנים שונים החלו ליצור עליית מחירים מלאכותית. באמצעות הערכת שמאים ויצירת ביקושים במחירים מופרזים. נניח שקבלן א' רכש קרקע במחיר 1000 והוכיח לשמאי כי מכר 50% ממנה לקבלן ב' במחיר 1000. הרי שהשמאי יקבע מיד כי ערך הקרקע הוא פי שניים. התרגיל איפשר לקבלן לגשת למקורות ההון, ולגייס עוד כסף אם במניות אם בהלוואות למען מטרת רכישה נוספת. וכך הלאה… הקבלן רוכש, משביח, מוכיח השבחה, מגייס הון נוסף. רוכש עוד ועוד וממנף את עצמו לממדים מסוכנים. והסיבה פשוטה הכסף שגויס לטובת רכישה נוספת של הקבלן, אינו משרת את מטרות המשקיע. אלא את מטרות הקבלן בלבד. הקבלן אינו חושב על הנזק שנגרם כתוצאה מעליית ערך הנכס. אינפלציה, גובה המשכנתא, עלות שכר דירה, ירדת רמת החיים של האזרח הפשוט, חוסר תעסוקה, ועוד. וכך יוצר המשקיע כספים אצל הקבלן באמצעות כספו חבל תליה לעצמו.
הקבלן במקרה הטוב היה משלם ריבית בזמן. אבל המשקיע מפסיד את העתיד. את היכולת שלו להתמודד עם רמת החיים. את האינפלציה, את הצורך לשלם הרבה יותר עבור מגורים, את הצורך לעמול הרבה יותר בכדי להשיג את המימון גם למיסים הגבוהים וגם לצרכים היום יומיים.
מסופר על איכר שהיה לו פרד להעמיס עליו סחורה. יום אחד החליט האיכר לחסוך בהוצאות.
חשב וחשב ולבסוף החליט כי הפרד אוכל יותר מידי, אפשר לחסוך במנה. וכך עשה. ביום הראשון הוריד מעט, וראה זה פלא הפרד עבד. ביום השני הוריד עוד מעט, וגם כך הפרד עבד. וכך במשך מספר ימים היה מוריד מהמנה של הבהמה, עד שיום אחד לא אכלה מאומה… לא עבר זמן רב והבהמה התפגרה … בכה האיכר על רוע מזלו ואמר, עד שהרגלתי אותה שלא לאכול הלכה לה לעולמה.
הקבלן לא דאג למקורות הכנסה ללקוחותיו, או למשקיעים. הוא דאג רק לנפח את התשואה של עצמו באמצעים מלאכותיים. הוכיח לכולם כי ההגיון העסקי שלו תורם להגדלת ערך השקעתו. הביא שמאים, הביא רוכשים, הביא משקיעים, סידר שוכרים במחירים מוגזמים. בלי להתאים את היכולות לדרישות. ובלי לתרום מעט מהיכולות של עצמו למען סביבת העובדים למענו. התוצאה – העובד מפסיק לאכול, מעט מעט עד שהגיעו לפי פחת.
אין רוכשים, אין יותר גיוס כספים, הקבלנים נשארים חייבים. השמאים מורידים מחירים. ועם ישראל נשארים מבולבלים וממשיכים בשכירות
