| נשלח ב-27/9/2010 23:44 |
 |
| |
בני ברק
סודה של עיר - בני ברק
ישנם הרבה ערים שיכולים להתאים לצרכיו של אדם חרדי אם הוא לא אדוק מדי, ישנם המון מקומות שיש בהם שילובים יפים ונעימים יותר ממה שיש בבני ברק. יש את אלעד שהיא עיר חרדית יפה ואסטתית.. יש את קרית ספר שרוב בניה של בני ברק שלחו לשם את ילדיהם.. יש את בית שמש שאומרים שהיא ירושלים בזעיר אנפין.. יש את ביתר על מלחמותיה ורבגוניותה.. ויש את צפת עם ההוד והאוויר בראש ההרים.. ויש כמובן גם ערים מעבר לים שראויים מאוד לאנשים כמונו.. יש את אנטוורפן שהיא עיר יפה עם מקומות עבודה.. יש את ליקווד שהיא כעין בני ברק של אמריקא.. ויש את בורו פארק ופלאטבוש שהם מקומות עוצמתיים ומלאי תנועה שיכולים בקלות להיות תחליף הגון.. ומעל כולם יש לנו את ירושלים בירתנו גם מעורבת גם קדושה גם תרבותית וגם מלאה בכל הסוגים והמינים.. אז למה אנחנו בפנים בפנים מרגישים ממש בבית רק בבני ברק ? ושלא תבינו אותי לא נכון, אם היו מסדרים למעני עניני משפחה עבודה חברים וכו' הייתי נענה בלי הרבה התלבטויות למעבר לפלאטבוש למשל, אבל עדיין הייתי מרגיש וויתור על חלק חשוב מחיי.. משהו שבי שנמשך לבתי כנסת ולרחובות הצפופים והעקומים של בני ברק, לאלפי ההולכים ברוחובות ללא יעד ברור, ולשאר סמליה של עיר התורה והחסידות, עיר הקניות והעניות, עיר הישיבות והקופות. אז בבקשה תעזרו לי להבין מה הסוד של בני ברק, מהי המחלה שבגללה יש בינינו כאלו שממש לא יכולים בלי העיר הזאת, גם אם הם אנשים שהעיר הזאת שנואה עליהם בחלק מהבחינות..
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 23:50 |
|
| |
איני תמהה על ההתמכרות ל"רחובות העקומים", כדבריך, אלא על הדבקות בדביקיות, בלחות ובחום הקייצי המחליא...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 23:52 |
|
| |
החום נמשך חצי שנה ואילו הרחובות נשארים איתנו כל השנה, אבל ברור שבעיית החום והדביקיות קשה מנשוא
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 23:54 |
|
| |
כל אחד אוהב לחזור אל סימטאות ילדותו, אל נעוריו שנעלמו עם השנים, לחברים שלו ההם, הישנים....
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 23:57 |
|
| |
באיזה עיר בעולם יש לך תצוגות אופנה בין קבלת שבת למעריב כמו בב"ב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 23:57 |
|
| |
זה נכון אבל זה לא רק זה, גם אם כל המכרים והחברים שלי יעברו ממנה עדיין יש בה משהו שמושך, יש משהו בתנועות ובהבעות של בני העיר הזאת שממכרת (מחלה?) וקשה לי להיות הרבה זמן בלעדיהם.. אני אנסה בהמשך לחשוב על הגדרה טובה יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 23:58 |
|
| |
זה הזמן שבו אני נמצא בדרך כלל בבית כנסת, ואתה בטח מדבר על הבנות שממלאות את רחובות העיר בשעה שאו בבית כנסת (יפה שהם מתחשבות!)..
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2010 23:59 |
|
| |
איני סבורה כי בני ברק ספציפית היא ההתמכרות, אתה מתכוון באופן כללי, לעירוניסטים המתקשים ליטוש את העיר הגדולה, ובעולם החרדי, אין שניה לה, לבני ברק שלנו!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 00:03 |
|
| |
אז גם את אומרת שאין שניה לה, מה לדעתך יש בבני ברק שאין בערים החרדיות האחרות?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 00:04 |
|
| |
כתבתי שאין עוד ערים חרדיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 00:07 |
|
| |
רבים מבין יקירנו המחפשים להתפרפר, מעדיפים למצווא דירה על גבול ב"ב ר"ג, בבחינת מזה ומזה אל תנח...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 00:10 |
|
| |
למיטב ידיעתי, איש מבין יקיריי אינו מחפש "להתפרפר"......!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 00:26 |
|
| |
הכוונה היתה ליקירנו לכל מי שמוצאו חרדי, אך שרך דרכיו.
או הכוונה מלשון להיות פר וללמוד מקצוע ולצאת אל העולם הגדול...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 01:13 |
|
| |
סיירו בבני ברק בערבי חג.
ראו את ההמולה, השמחה, הריצה אחרי מצוות והכנות למצוות.
ראו את בני ברק לובשת חג.
ראו עיר שאינה שובתת יומם וליל מריצות אחרי מצוות ומצוות עצמן.
עיר של תלמידי חכמים.
אז נכון, יש המון בעיות. גם לי לפעמים נמאס.
אבל אז די לי לצאת החוצה, לעיר חילונית, כדי לרוץ בחזרה כדי לנשק את עפרה.
(בני ברקי, לא אאוטינג, מפורסם מזמן).
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 01:58 |
|
| |
אני ירושלמית, לא מרגישה בבני ברק בבית בכלל,
יכול להיות שהתאורים מתאימים, כמו שאמרה הנביאה,
לכל עיר שגדלנו בה ובילינו בה את שנותינו הראשונות.....
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2010 03:03 |
|
| |
לולי, זו הרגשה שבאמת רק בני ברקים יכולים להבין.... אני חושבת שזו מין תחושת שייכות ואחדות כזו לכל תושבי העיר, כאילו אכפת לכולם מכולם, או שאולי אני מדמיינת...
אבל למרות המגרעות של העיר, אני מחבבת אותה מאד, כי אין כמו בני ברק!
|
|
|
|
|
