אתאיזם - ערך מחודש לויקיפדיה

איני יודע איך בדיוק המלים הלועזיות עוזרות לנו בבעיות האלו.

אתה באמת חושב שהשתקפות של תמונה במראה קשורה לנושא? אתה מזכיר לי את חבר חדר שלי שהיה שואל תוך כדי האזנה לקלטת של מוזיקה: "איך הזמר מצליח לעלות כל פעם מחדש בשיר הזה תמיד כשאני מדליק את הטייפ?", ברור שאם אינדיאני היה רואה גפרור הוא היה בטוח שזה כישוף, אבל מי שיודע מה הם קרני אור ומה היא ראיה, יכול לצפות מראש שמראה תיצור השתקפות. אבל כולה השתקפות, לא יצור חי.

ובקשר לכיוון המרכזי של תגובתך, שההשקפה הפרקטית והענינית היא חלולה, כי אולי בהמשך יתגלו לנו דברים. זה מזכיר לי את אותו חבר חדר שכשהייתי אומר לו הסבר שהיה נראה לו מחודש, הוא היה אומר לי "ומה תעשה אם אני אגיד לך שרעק"א ביבמות אומר הפוך"?

ממש לא חכמה, כשיש "הוכחות" מוצקות לאבולוציה או לכל דבר אחר שסותר למסורת, כל מסבירן ינפנף בהם בגאווה בלתי מוסתרת, תוך הטפת מוסר שצריך להתכופף בפני העובדות ויש הוכחות ואלפי אנשי מדע וכו'. אף אחד לא אומר אז שאנחנו קטנים, ושאולי בעתיד יגלו דברים שיסתרו זאת, רק מחבתי"ם מעיזים לתת את המשל של האגם וההשתקפות, כמו שמישהו כתב כאן לאחרונה, גם איינשטיין היה בטוח שתורת הקואנטים מוטעית. אם דינוזאור היה רואה אגם הוא היה מופתע, וכו' וכו'.

ואילו כשאותו מדע ואותו ידע שיש לנו ואותו הגיון קובע חד משמעי שהיווצרות עצמית אינה אפשרית, מתחילים לקבל הטפת מוסר כמה חלולה הגישה שאינה פתוחה מספיק לדברים שאולי יתגלו בעתיד, ושמדובר במצב יחודי שאין ללמוד עליו ממצבים שאנו מכירים, זה גדול עלינו ולעולם לא נוכל להגיע למסקנות פסקניות וחד משמעיות, צריכים קצת ענוה, אנחנו קטנים אל מול שפע האפשרויות שיכול היקום לייצר. וכו' וכו'.

עזוב את ההטפות, ודבר אתנו לענין, תן לנו מודל של היווצרות חיים מא' ועד ת' שעומד בחוקי ההגיון הבסיסי שאנו מכירים, לא זה שאולי יתגלה, לא זה שהחייזרים יביאו עמם ממאדים, אלא אותו הגיון בו בודקים את כל הסוגיות הדומות לזו. הרי לא מדובר כאן במשהו שעולה כסף, רק גילוי נאות של מה שידוע לנו, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, מה כל כך קשה להודות בכך שכרגע אין שום הסבר מתקבל. אולי יהיה, יופי, את זה אוכל לענות לך על כל טענה שתטען לי, אולי בעתיד אמצא רעק"א ביבמות שיחזק את הצד שלי.

אני לא 'מנבא' או 'מנסה לנתח מערכות', אני מדבר הרי על דבר פנטסטי, על יצירה מורכבת מאין כמוה, הגיוני מאד שאחפש הסבר סביר ולא אסתפק בכך שאולי וייתכן שהמציאות יצרה זאת לבד סתם כך. אני לא פוסל משהו טריויאלי או משהו נתפס, אלא משהו בלתי נתפס.

ננסה לשוט במרק הקדמון של המלים והמונחים שהמטרת עלינו כאן:

"האיזון המושג בין שאיפת כל מערכת לשיווי משקל תרמודינמי לבין השטף החיצוני מהשמש המונע את ההגעה לשיווי משקל שכזה, מביא בהכרח ליצירת מערכות ברמה גבוהה יותר".

מביא בהכרח??? שטף האנרגיה מהשמש גורם בדרך כלל להתפרקות והתבדרות, אם לא שיש מנגנון הממיר את אנרגיית השמש. אתה חושב שבהכרח שיווצר מאליו מנגנון שממיר אנרגיה?

 לעומת זאת יש מערכות שמתמידות ומתפתחות ומשתנות עם הזמן ומגיבות זו עם זו  כדי לצור מערכות בעלי רמה עוד יותר גבוהה של ארגון וחוזר חלילה, הן לא ממתינות באפס מעש להופעת התא החי .

מה זאת אומרת "יש מערכות שמתמידות", כדי שמשהו יתמיד הוא צריך או להשתכפל או לשרוד במשך מליוני שנה. הוא לא יכול להשתכפל לפני שהוא נוצר, ולכן חלקי תא חי צריכים לשרוד מליוני שנה. ומה זאת אומרת "הן לא ממתינות באפס מעש להופעת התא החי", זה סוג של פיוט? או שמא עלינו להוציא שם רע על חלקיקים קדמונים שישבו חלילה באפס מעשה?

אכן יש את גורם האקראיות , אבל יש גם את גורם הסדר האינהרנטי  לישים הכפופים לחוקיות ,

גורם הסדר הזה אינו גורם לשכלול אלא לפעילות קבועה בעקבות חוקים בלתי משתנים. אין קשר בין קביעות (למשל תמיד השמן יצוף מעל המים) לבין שכלול ומורכבות. קביעות אינה סדר.

האינטראקציה בין האקראיות לסדר היא מה שיוצרת את המבנים המשוכללים. וזו לא תיאוריה גרידא זה מה שמתרחש באינסוף מערכות מוכרות.

אני מסכים שזה מה שמתרחש במערכות מוכרות, אבל בהבדל אחד בכל המערכות המוכרות ישנו גורם משוכלל ראשוני המנצל את גורם האקראיות, למשל טחנת רוח היא ממירת אנרגיה, ומנצלת את האקראיות של הרוחות, הקביעות והחוקיות של המכונה ניזונה מהאקראיות. בעולם בו אין שום דבר מורכב שום ממיר ושום דבר משוכלל המתקיים קיום קבוע, אין ערך למפגש האקראיות והחוקים.

לטעון שאתה יודע אפריורית מה עשוי ומה לא עשוי להיווצר  בתוך מערכת כזאת , זו איוולת . ולטעון שהתיאור ההולם היחיד של מה שקורה במערכת זו הוא שמדובר בחלקיקים שמתנגשים אקראית שמתאים לנתח אותם בכלים סטטיסטיים גרידא זו חוסר הבנה מוחלט. (אעיר שהמושג "מערכת בשיווי משקל תרמודינמי" פירושו מערכת שאפשר לנתח אותה בכלים סטטיסטיים , הסטטיסטיקה היא לא רלוונטית במידה רבה עבור מערכות שאינן בשיווי משקל תרמודינמי).  

שוב, הסטטיסטיקה לא מתאימה למדוד מערכות שאינן בשיווי משקל, כל זמן שיש בהן זרימה לכיוון מסויים, כל מקום בו מופקת אנרגיה ומנוצלת, ישנה כאן פעילות המקדמת את הדברים לכיוון מסויים, ולכן אין אקראיות ואין סטטיסטיקה. כמו כן נוצר כאוס בדומה לפעילות ההידרודינמית שיש בה כאילו חוקיות נסתרת. גורמים אלו יש להכניס בתוך החשבון הסטטיסטי. אבל במקום שאין שום מערכת מורכבת ומשוכללת, שום ממיר, אין מה להכניס בחשבון. האקראיות וההתפלגות הם חלק מן המציאות ואין מקום בו הן מנוטרלות, פשוט צריכים להכניס את כל הגורמים בחשבון.

אחזור ואציין  שאין פשוט שום בסיס  לטענתך שהחיים היו חייבים להיווצר בבת אחת. העובדה שאתה או מישהו אחר אינו יכול לתאר לעצמו כיצד זה עשוי היה לקרות , מעיד רק על דלות דמיונו. הטבע לעומת זאת יצירתי בהרבה , כפי שמראים הדוגמאות הפשוטה של השתקפות הנוף באגם או היווצרות פתית השלג או מליארדי תופעות מדהימות אחרות שלא היינו מעלים בדעתנו לולא היינו נתקלים בהם (גם אם בדיעבד אנו יודעים לפעמים להסבירם).

כבר הסברתי לעיל ששיטת הטיעון הזו ממש לא ענינית. אין ויכוח שתמיד ייתכנו הפתעות וחידושים, ובמקום הדוגמאות הטפשיות של השתקפות וכדו' היה לך להביא את הדוגמאות של עיקום המרחב, חידושי תורת היחסות, ושאר דברים שאוזן לא שמעתם ואם היו נשמעים קודם היו נחשבים לדברי שגעון. מסכים בהחלט, אבל אי אפשר לעקר דיונים בגלל שאולי יהיה רעק"א ביבמות. אי אפשר להגיד כל דבר שטות והבל משום שגם דברים נכונים ומפתיעים היו יכולים להיחשב כשטות והבל. הדיון הוא לפי הידוע לנו כיום, כמו בכל תחום במדע, ואין סבה שדוקא כשמגיעים לראות את יד האל, הופכים לענוים מדופלמים ומשנים את כללי הדיון. ביום שתימצא התיאוריה הגואלת, אשתה אתך לחיים, כרגע המצב הוא אחר.

לסיום , אוסיף עוד מעט הסבר לגבי מה שכתבתי אודות  התפתחות מנגנון השכפול. רעיון האבולוציה הוא שהמערכות מתפתחות בהדרגה לשכלולם הנוכחי.מילת המפתח היא הדרגה , לכן צריך לשאול האם מערכת משתכפלת יכולה להתפתח בהדרגה  משכפול פרימיטיבי עד לשכפול משוכלל? התשובה האפריורית  היא לדעתי כן מוחלט. תסריט אפריורי אחד כזה (כל הזכויות שמורות) הוא כדלהלן:

בשלב מסויים היו בועות עם תוכן הומגני שקיימו מטבוליזם עם הסביבה דהיינו קלטו כימיקלים מהסביבה שהריאקציות שלהם עם תוכן התא הזינו את תהליך ההתנפחות והחלוקה ופלטו את הפסולת שנוצרה בתהליך והם היו מתנפחים ומחלקים ל-2  . לא ניכנס לשאלה כיצד נוצרו בועות כאלה מלכתחילה , כי  צריך להתמקד בדבר אחד בכל פעם, אחרת אין לדבר סוף.

הייתי שמח אם היית הולך לפי הסדר, כלומר מדובר בתהליך מורכב מאד, ואתה מנסה לצמצם פערים משני הצדדים, מה קרה קודם לא חשוב ומה קרה אחר כך לא חשוב. אתה מדבר כאן על מכונה (בועה) הממירה חמרים שבסביבתה לחומר X. יש לה מעטפת חיצונית, וגוף פנימי. הבועה פותחת פה קטן ובולעת חמרים, משנה את ההרכב האטומי שלהם ומזינה את עצמה, הופכת את החמרים למשהו רצוי לה, ואם יש פסולת – יש לה גם פח ניקוז. יש לה גם הוראות של רהאורגניזציה, במקרה של התפוצצות התחלקות היא יודעת לסגור את הפתח בקרום שישלים את הבועה. ועדיין, אפילו שחצי מהבועה אבד, כל התכניות עדיין קיימות והיא ממשיכה לתפקד, כי בכל חלק ממנה יש את כל התכנית. יש לך מושג איזה תכנון צריך בשביל הבועות מכונות האלו? כל זה פשוט היה, ויש לך גם הסבר, אלא שאין לדבר סוף שתסביר לנו בדיוק עכשיו, נו באמת..

אגב, כמה בועות כאלו היו? כי עד שלא נוצר שכפול, לא יכלה להיות אלא בועה אחת, כלומר כל ההתפתחות אירעה בפריט אחד ויחיד, מכאוס של אטומים ליצור משוכלל כזה, לא שכפול ולא ייצור ולא הישרדות, מכאוס חמרים ליצור מופלא שכזה. בא נניח שכל זה לקח רק 20 מליון שנה, אז הדבר הזה שרד 20 מליון שנה בכדי להגיע למצבו המתואר. הידד.

לא פירטת בכלל איזה סוג של חמרים מדובר, כי אם אתה מתכוין לא לפלסטיק ומתכת, אלא לחומר אורגני כדוגמת חלבונים, כבר הזכרתי זאת – קרינת השמש משמידה מיידית.

בהתחלה פנים הבועה היה פחות או יותר הומוגני , כך שתוצרי החלוקה דמו לבועת האם. עם הזמן נוצר יתרון במטבוליזם לבועות שבהם היתה אסימטריה קלה  בכיוון אופקי, כלומר שהתווך התוך תאי נהיה פחות הומוגני כך שתהליכים מסויימים התרכזו יותר בתחתית הבועה  ותהליכים אחרים נטו להתרכז יותר במעלה הבועה , בהיות סידור כזה יעיל יותר בהזנת התהליך (אולי בכך שאפשר נניח להזין את התהליך עם פחות חומר מבחוץ). זה עשוי לגרור יתרון לבועות כאלה  שנטו להתחלק לרוחב כך ששתי התוצרים דמו לבועת האם  [מודל מחשבתי אפשרי: ככל שההתפלגות של תוכן התא הומוגנית פחות , כך היתרון גדול  יותר, אבל כמו בכלכלה בצורה של תפוקה שולית פוחתת , כך שעדיף ששתי הבועות יחלקו כמה שיותר בשווה במידת האי הומוגניות].

אם הבנתי נכון את דבריך, כשאתה מדבר על יתרון במטבוליזם, אין הכוונה שהבועות האלו היו צריכות 'לאכול' כדי להתקיים, אלא שכפי האוכל השכפול, ואלו שאכלו יותר השתכפלו יותר ולכן היו רבים מהם. רק לבדוק אם הבנתי.

כך נמשך התהליך כך שמצד אחד תוכן הבועות נהיה פחות ופחות הומוגני מחד ומאידך תהליך ההתחלקות נטה להתפתח כך ש-2 תוצרי ההתחלקות יהיו דומים יותר ויותר זה לזה. בתסריט זה מנגנון השכפול לא היה חייב להיות מושלם , יכול להיות שבהתחלה ה"שכפול" התבטא בנטייה מאד קלה לדמיון בין התוצרים , נטייה שהלכה והתחזקה עד לדמיון  מושלם. במודל כזה שני תהליכים מתקדמים במקביל , מחד תהליך  שבירת הסימטריה  וההתמחות של איזורים שונים בתא, מאידך תהליך שיפור מנגנון השכפול. אפשר לומר עוד, שבעצם בכל הוספת אסימטריה למבנה התא ההתפתחות היתה כך שמנגנון השכפול השתכלל בהדרגה עד לקיבוע האסימטריה .

איני מבין מדוע מנגנון השכפול לא מושלם, לבועה כזו יש תכנית אב, המאפשרת לה להמיר חומרים אקראיים או מסויימים לתוכן X, וכן מאפשרת לה את פעולת שאיבת החומר, והוצאת הפסולת, את הרהאורגניזציה במקרה של התחלקות, ואת הישארות התכנית בכל חלק אקראי שיתחלק. לכל זה צריך לא רק זכרון בו תהיה רשומה התכנית, אלא גם גורמים מבצעים המקבלים את הפקודות ומבצעים אותן. כל זה צריך להשתכפל בכל התחלקות של הבועה. בשביל זה צריך שכפול מושלם. אני לא מכיר עוד אפשרות שכפול מלבד דנ"א וחלבונים. ובקיצור אתה מדבר על תא חי מסוג כל שהוא.

אגב, בסלעי השחר בגרנלנד התגלו כבר סימני חיים, מה שאומר שהחיים הופיעו כאן מיד עם התקררות פני כדוה"א, שזה אומר פסיק במונחים גיאולוגיים. לא היה מספיק זמן לכל המשחקים האלו. פנספרמיה כבר נשמע יותר טוב.