אתאיזם - ערך מחודש לויקיפדיה

דהיינו רוב מוחלט של המין האנושי... ורק הערה קצרה, נראה לי ש"סבבה" כותבים עם ה', אא"כ התכוונת לקרוא לי 'סבא' (כדרך כבוד, וסבא בלשון חז"ל אלו חכמים כדוגמת 'סבי דאתונא' דהיינו חכמי אתונה המפורסמים) והתפלק לך קצת על המקלדת ויצא "סבבא", ותיק"ו... 

 דינוזאורוס,

אני חוזר לדיון שהתחלתי אתך בבוקר

קראתי את דבריך עוד פעם, וגם ראיתי את דבריך בדיון שהתקיים בעבר עם נתן העזתי, ואני חושב שאנחנו מדברים על שני דברים שונים. הטענה שלי היא לאו דווקא שאירועים מקומיים כאלו ואחרים יכולים להיווצר ללא התערבות אלוקית, אלא שגם תהליכים היסטוריים רבי שנים אינם מעידים כלל על התערבות כזו. אני לא רואה בעובדה שבמשך 40 שנה התנהלו חייהם של בני ישראל במדבר בצורה ניסית שום הוכחה לכך שהגורם הישיר לדברים אלו היתה השגחה פרטית של של סיבת כל סיבות הפילוסופית, ולא חלק מחוקי הטבע הכלליים.

בדיוק כשם שיכולתו של אדם מודרני, לעשות "ניסים" רבים ומגוונים כגון "דיבור ממרחקים", "תעופה בשמים", וכו' וכו' לא הופכת אותו לאלוקים ביחס לאדם הקדמון, (או מעידה שהוא שליח אלוקים), ופעולתו ניתנת להסבר במסגרת של חוקי הטבע הכלליים, כך יכולתו של ה' המקראי לעשות ניסים גדולים לאורך תקופות ארוכות, לא מעידה שהוא מקור היקום האחדותי והכל יכול, שהאורותודקסיה רואה בו דגם האל היחידי האפשרי.

אני אחדד את הטיעון: כל מעשה ניסים בהיסטוריה גדול ככל שיהיה, גדלותו היא אך ורק כלפי יכולתו של האדם ונמדדת במונחים של הפער בין היכולת שהתגלתה במעשה לבין יכולתו של האדם הממוצע,  אולם אין בה משום הוכחה כלשהיא שהעושה הוא האלוקים האין הסופי, או שיש בה משום השגחה פרטית ומעורבות בחוקי הטבע, כיוון שכאשר אנו רואים אירוע ומחליטים על פי מאפייני האירוע מי עשה אותו, הדבר יכול לנבוע משני גורמים:

         א.      אנחנו מכירים את כל גורמי האירוע שיכולים לבא בחשבון, ומתוכם אנחנו מבודדים את מי שהיה בכוחו לעשות את האירוע. כמובן שפה התנאי הזה לא מתקיים, כיוון שאין לנו קצה קצהו של מושג על אודות הכוחות הקיימים מחוץ לעולמינו, ובוודאי מחוץ ליקום, אנחנו נמצאים בתוך מערה תחומה היטב (ביחס לאין סוף), וכל ניסיון שלנו להבין את מהות העולם שמחוצה לה באמצעות צלליות עמומות הוא פתטי.

כמובן שאם המעשים שנעשו היו מעידים על יכולת אינסופית היה אולי מקום לייחס אותם לאלוהים, אבל אף אחד מהמעשים איננו כזה, כלפי ליא, יש פה הפגנת כח שאמנם איננו מסוגלים כעת לעשות, אבל את רוב הדברים (אם לא את כולם) אנחנו יכולים לדמיין את הדרך לעשייתם.

הטענה שכל שאנחנו יודעים עליו זה רק עולמנו ואלוהים, ולכן זה יהיה ספקולטיבי לחשוב על כוחות נוספים, איננה מחזיקה מים. כיוון שלא הלכנו בכל מרחבי היקום וכל מה שמצאנו הוא רק אלוקים ובני אדם, להיפך, אלוקים היא רק הגדרה לא ברורה (ודי חסרת משמעות), לכח היוצר את הכל. אולם אין לנו שום סיבה להניח, שלא קיימים יצורים אחרים, או כוחות אחרים בכל המרחב הגדול ביננו לבין אלוהים, זה פשוט דבר שאין לנו שום כלים לדון בו. לכן גם אין לנו סיבה להניח שניסי יציאת מצרים לא נעשו על ידי כוחות אחרים הפועלים במסגרת חוקי הטבע הכלליים, ואין בה כדי להעיד כלל על השגחה פרטית כלפי ישראל.

        ב.      גם אם איננו מכירים את כל הגורמים שיכלו בחשבון, אם הנסיון שלנו מראה שבדרך כלל אירועים כאלה נוצרים באמצעות גורמים מסויימים, הרי שאנחנו יכולים להניח שגם במקרה שלפנינו הדבר קרה באמצעות גורמים אלו, וזהו הבסיס לכל הנחותינו על סמך הניסיון.

כמובן שטענה זו לא תופסת פה, כי לא ידוע לנו על מקרה  פרטי אחד ויחיד בעולם שידוע לנו בבירור שהוא ביטא רצון ספיציפי של אלוהים ולא היה חלק מחוקי הטבע הכלליים.

פוגמישו

הקוארקים הם לא 'טענה מסתברת במדע' אלא המדע עצמו, היפותזה פיזית המסבירה תצפית.

לעומת זאת כל מה שעוסק בלא פיזי אינו יכול להוות היפותזה מדעית.

יוחנן, כתבת:

ושוב אתה לא תופס, שגם אם ישנה סיבה לא אמרת כלום ב"אלוהים" חיצוני למערכת. הסיבה יכולה להיות מכלל המערכת אלא שאינך יודע כלום על מהותה של המערכת, אתה מנסה לגרור מידע מתוך המערכת אל מהות המערכת

לא, אינני מבדיל בין 'חיצוני למערכת' ובין 'מכלל המערכת', ראה אשכולו של ידידי נתן העזתי בסמוך על פנתאיזם של רצ"ה. מבחינתינו אין שום הבדל או משמעות אם תאמר שהסבה 'מכלל המערכת' או שתאמר 'לא מכלל המערכת', אין לנו שום מושג על הסבה. אבל יש לנו מושג על המרחב זמן שלנו, וכאן בא המדע ומנתח את התפיסה המוחשית שלנו, והמדע הזה קובע שאין לנו אפשרות להציג היפותזה שתכלול התעלמות מסיבתיות או מסטטיסטיקה. ולכן אין היפותזה מדעית קבילה בנושא מקור היקום והסדר, אלא רק הצעה פילוסופית של מציאות סבה חיצונית, חיצונית לא במובן של מיקום, שהרי היא מחוץ למרחב זמן ולכן היא חיצונית כמו שהיא בדיוק כאן מתחת המקלדת שלי. חיצונית במובן שאין היא מתבארת ונתפסת מתוך החלק המוחשי שבעולמנו. יש משהו מעבר.