מה לפני ? התורה או הקבלה\פילוסופיה, או שבאו במקביל

בוודאי שלא יכול להיות שהתורה והפילוסופיה\קבלה באים במקביל   

מקסמן,

ככל הידוע לי הגרי"ד סבר שהתורה והפילוסופיה באו במקביל - וישנו סיפור מפורסם של הרב יונתן זקס, רבה הראשי של אנגליה, ששאל את הגרי"ד איך מתארים גישה פילוסופית יהודית, מה הופך את הדבר ליהודי, ואם יש דבר כזה בכלל. והוא ענה לו שמה שהופך את הדבר ליהודי הוא שהמקור שלו הוא מהר סיני והפילוסופיה היהודית נמצאת בתוך ההלכה. ההלכה בעיניו היא מסכת של רעיונות ואידאות ולא רק של נורמות, ההלכה אצלו היא לא מה הכוונה לעשות או מה המובן הפשוט של המילים. כשהוא מדבר על איש ההלכה הוא לא חושב על פוסק, הוא חושב על למדן - וכמו שהקב"ה נתן צווים בתורה הוא גם נתן מסכת של רעיונות. ומה שמוטל על אדם מישראל, זה להבין את הרעיונות של ההלכה .  בהלכה אתה פוגש את הקב"ה באופן כפול, אתה פוגש אותו כמלך מצווה, ואתה פוגש אותו כמורה דרך שמדריך אותך.

מה פירוש איך ?

 כמו שהקב"ה נתן צווים בתורה הוא גם נתן מסכת של רעיונות. התורה והפילוספיה חד הם והמקור שלהם הוא מסיני

מקסמן,

עם כל הכבוד לרצונך לטעון שכל עניין ההיתגלות היא תשובה לפילוסופיה וקבלה כלומר זה בא אחרי או לפני, בוודאי לא במקביל, הבאתי דעה שסוברת שהתורה והפילוסופיה באו במקביל. ( ישנם כמה וכמה חכמים נדמה לי שאצליהם הנביא והפילוסוף עומדים באותה מדרגת השגה - אם אני אינני טועה בניהם ה'משך חוכמה' ורבינו בחיי - אני אשתדל למצוא את המקור) 
בהנחה שאתה אינך חושד בגרי"ד שלא  למד איוב או שלא ידע את קורותיו של אברהם אבינו - מדבריו אנו למדים שהמסקנות שהוא הוציא מלימודו שונות משלך, ולדידו התורה והפילוסופיה באו במקביל - אז אתה יכול שלא לקבל את דבריו - או שאתה יכול להתחיל לחשוב אחרת על הדברים. זה הכל.

שום פרדוקס,
אלו שתי דרכים שמשלימות זו את זו , לגמרי בלי התגלות א"א או לפחות קשה מאוד (ראה גם באשכול על ה"אש קודש"), מאידך התגלות הוא מציאות שאינה כסדר הטבע (לפחות בזמן הזה, ובעצם ברוב הזמנים והמקומות...) ואין בה תיקון של המציאות הטבעית , בגדול אפשר להעמיד את הסוגיא גם סביב מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם "עולם כמנהגו נוהג" או שמא "כולו ניסים", לטעמי זה תלוי במתבונן, ונכון וראוי לחכם לאזן בין צורות ההסתכלות הנ"ל.