|
|
| נשלח ב-5/10/2010 15:03 |
 |
| |
| mdabraham כתב: |  | | הדת היהודית היא מכשיר שרידות מעולה לשרידות של קולקטיב. בינתיים נדמה לי שיעיל יותר מהציונות ההומניסטית שלך או של הרצל (או של הרצל שבדית מליבך). |
|
מיכי, הנה הרצל אשר בדיתי מליבי:
הלחץ והרדיפות לא יוכלו לנו לכלותנו.אין עם בתולדה, אשר נשא וסבל צרות ומצוקות כמונו.אולם רק את הנחשלים אחרינו הביאו הרדיפות והגזרות הרעות לידי בגידה בעמם, והיהודים, אשר לבם אמיץ בגבורים, יתעוררו לשוב אל חיק עמם בכל עת אשר יחלו להציק להם.כמחזה הזה ראינו כעבור אך זמן מצער לחפש היהודים, כי הגדולים, בעלי ההון והרוח שבנו, מהרו לשכח את צור מחצבתם ולפנות ערף לעמם. ברבות הימים, שבהם נראה טובה הרבה, נתבולל בכל העמים, ואדמה, כי לא לחרפתנו נתבולל. ויועץ הממשלה החושב להועיל לעמו ע"י תערובת הגזע היהודי, עליו לדאג רק להיטיב את מצבנו המדיני ולהרחיב את צעדינו.אבל גם ביד איש כביסמארק לא יצלח הדבר הזה.
הן עמוק מאד הכו שרש בלב העם השנאה ומשפטיו הקדומים נגדנו.החפץ להכיר זאת, יטה נא אזן קשבת לכל הגה היוצא מפי העם המסיח לפי תומו.ההגדה והמשל מלאים שנאה ומשטמה לנו.העם הוא אמנם כמו ילד גדול, אשר נוכל לחנכו על פי דרכו, אך לחנוך כזה דרוש זמן כביר מאד, ועזרתנו ממקום אחר קרובה אלינו יותר, כאשר אמרתי.
ההתבוללות – לא רק בדברים שבחוץ כגון: מלבושים ובאיזה דרכי החיים, במנהגים ובלשון, כי אם התדמות גמורה ברוח ובמחשבה, התבוללות היהודים, תוכל להגמר רק על ידי נשואי התערובות בכל ארצות מושבותיהם, אבל נחוץ לזאת גם הרצון והתשוקה בלב רבים, כי חקי המדינה המרשים נשואי התערובות לבלי הועיל המה.הליברלים באונגריה, אשר חקקו חק כזה, טעו אפוא בחשבונם.כי הנה לא ארכו הימים להלכה החדשה הזאת בתורת הנשואין ואחד המקרים הראשונים הפיץ אור בהיר עליה: איש יהודי מומר נשא לו אשה מבנות ישראל! אך המלחמה, אשר פרצה מפאת החק החדש הזה, הרבתה עוד יותר להרחיב את הפרץ בין עם הארץ ובין היהודים באונגריה והַרָעה לרעיון התבוללות-הגזע יותר מאשר הועילה להרחבתו.
הממשלה החפצה בכליון היהודים על ידי התבוללות גמורה, רק דרך אחת לפניה: להטיב את מצבם הכלכלי, לבל יהיו נכרים בפני עם הארץ, ורק אז יוכלו להבליג על כל דעה קדומה נגד היהודים.כדבר הזה אנו רואים במשפחות המיוחסות אשר נשואי התערובות רבו מאד ביניהן.משפחות האצילים מעם הארץ, אשר הודן פנה לעת זקנתן, תחזקנה עמודי יחסן הרופפים בעזרת ממון היהודים, הבאים להחסות בצלן ולהבלע בקרבן.ומה דמות נערוך למחזה כזה, לו היה נפרץ גם בתוך המשפחות הבינוניות, שרק אליהן שאלת היהודים נוגעת, יען כי היהודים הנם עם החי במצב הבינוני? בעשות היהודים חיל רב כזה, תהיה ידם על העליונה גם בכל עניני חיי הכלכלה, כאשר יטפלו עליהם גם עתה בשקר.ואם עוררו היהודים במצבם ההוה קנאת ההמון ותגרת מדון בפי צורריהם, על אחת כמה וכמה, שגדולה ועצומה תהיה הקנאה, אם יוסיפו עוד לעשות חיל ולהרבות און ועצמה.
התנאים הדרושים לטמיעה גמורה לא יוכלו אפוא לבוא ולהתקים, כי הרבים והעצומים לא יכנעו לעולם תחת יד המעטים והבזוים, אשר אין להם כח להלחם גם בכלי מלחמתם של הראשונים. ועל הנני חושב את טמיעת היהודים גם בדרך הזאת ללא אפשרית, בארצות שבהן גדלה מאד השנאה לבני עמנו, יאמינו לי ויודו לדברי.אולם בארצות אשר לא הורע עוד מצב אחינו כל כך, יחלקו עלי רבים, ורק אחרי אשר תבא גם אליהן הרעה בשאת פתאם יאמינו לי, ובכל אשר תאחר האנטישמיות לבוא כן תרבה וכן תחזק ותפרוץ בשאון ןקצף, תנועת היהודים הנודדים למקומות, שבהם הנם מקוים למצוא מנוחה ומרגוע, קנאת המפלגות, ההולכת וגדלה גם לאחינו היושבים שם לבטח מכבר, כל אלה תתאחדנה להרבות המבוכה ולהגדיל מדורת השנאה ופעולתן רבה להרע ולהשחית.משפטי זה נוסד על ההגיון הישר ואיני צריך לראיות.
...
בכל הכבוד והיקר אשר ירחש לבי אל "הפרט", בין שהוא איש יחידי בתור מחוקק, חרש וחושב, הוגה-דעות ושר-צבר, ובין שהוא קבוץ פרטי של איזה כתה תולדית, שאנו קוראים בשם עם, בכל הכבוד אשר ירחש לבי אל הפרט, אין אני דן עליו ואיני מצטער על חדלו מהיות.כל החפץ לחדול, כל היכול וכל אשר נטל עליו לחדול מהיות – טוב לו שלא יהיה, אך הקבוץ הפרטי של עמנו אינו רוצה ואינו יכול לחדול מהיות, וגם עוד לא בא יומו. אינו יכול! הן כל צורריו מבחוץ מכריחים אותו להעשות אגודה אחת ולהיות לעם אחד. אינו רוצה: כזאת ראינו ונוכח לדעת במשך אלפים השנה, שנות תלאות ונדודים לאין מספר. וכי לא באה עתו להיות כלה ועובר מן העולם, זאת הנני להוכיח גם אני בספרי, אחרי שכבר העידו על זאת לפני רבים מבני עמי אשר לא נואשו מהתקוה לחיות ולהתקים. ענפים רבים יבולו, יפלו מעלינו, אך גזענו חי וקים לעד.
ובתחתית העמוד, תחת הכותרת "תגובה מהירה", יש מקום להתנצלות אשר תבדה מלבך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 15:43 |
|
| |
דפל,
במחילה, אני ממש המום שוב. האם חשבת שהאשמתי אותך בבדייתם של דברי הרצל יש מאין? מי לא מכיר את הדברים הללו? וכי חידוש יש בהם? הרי החרדים הם שאוהבים הכי הרבה לצטט אותם, וזה כבר עלה כמה פעמים גם בפורום כאן.
תקרא שוב את דבריי. טענתי היתה שאני לא בטוח שזו עמדתו של הרצל למסקנה. הוא העלה את האפשרות להיטמע, אך הרי למסקנה גם הוא עצמו דחה אותה. לכן טענתי שאפילו הרצל עצמו אינו בהכרח ראיה לדבריך (וכתבתי זאת בלשון 'אולי', כי לא ידעתי מה מסקנתו, כלומר למה הוא דחה את האפשרות של ההתבוללות). עוד הוספתי שהרצל אינו הציונות כולה, ולכן גם אם זו עמדתו אין בכך ראיה מספיקה לדבריך השגויים. את כל זה פירטתי היטב בדבריי, ואני שוב תמה על הבנת הנקרא.
ועכשיו באמת, בלי אירוניה. אני מתחיל לחשוב שאני באמת חייב לך התנצלות. אם הרתחתי אתך עד כדי כך שאתה ממש לא מצליח לקרוא ולהבין דברים פשוטים, ולא בפעם הראשונה כאן, ומכיון שאני באמת מעריך את יכולותיך (לאור היכרות עם שאר מאמריך, שאני אפילו מלמד אותם כפי שסיפרתי לך בעבר), אני מניח שכנראה הכעס מפריע לך. על כן אני באמת מבקש סליחה על הפגיעה. התכוונתי להתלוצץ ולטעון באירוניה, אך לא לפגוע.
טיעוניי בעינם עומדים, ואם תרצה לענות אתה מוזמן.
אגב, משהבאת את הקטע מהרצל כולו, לסיום לא נותר לי אלא לצטט מדבריו של הרצל בתחתית העמוד שלך:
בכל הכבוד והיקר אשר ירחש לבי אל "הפרט", בין שהוא איש יחידי בתור מחוקק, חרש וחושב, הוגה-דעות ושר-צבר, ובין שהוא קבוץ פרטי של איזה כתה תולדית, שאנו קוראים בשם עם, בכל הכבוד אשר ירחש לבי אל הפרט, אין אני דן עליו ואיני מצטער על חדלו מהיות. כל החפץ לחדול, כל היכול וכל אשר נטל עליו לחדול מהיות – טוב לו שלא יהיה, אך הקבוץ הפרטי של עמנו אינו רוצה ואינו יכול לחדול מהיות, וגם עוד לא בא יומו. אינו יכול!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 16:48 |
|
| |
מתוך מאמר קצר שכתבתי בעבר: "הברית – סוד הנצח": זה לא סוד שיש משהו מיוחד בעם ישראל. בכל ההיבטים שאליהם נפנה, מיד יתגלה אלינו הדבר. כאשר אנו בוחנים אותו מנקודת מבט אינטלקטואלית, הרי שבערך כשליש מהזוכים בפרס נובל הינם יהודים[1]. כאשר מסתכלים מההיבט הכלכלי, אנו מגלים שרבים מאוד מהחברות המופיעות ברשימת 'הפורצ'ן 500' (שהינה רשימה של 500 החברות הגדולות בעולם), הינם בבעלות יהודית, גם אם באופן חלקי. וכאשר התרסקה בריה"מ לשעבר, ורוסיה השתחררה מעול הדיכוי הקומוניסטי, ושוק חופשי החל לפעול ברוסיה, רבים הם היהודים דווקא, שהצליחו לצבור הון, ותפסו עמדה גבוהה בתוך השררה הקפיטליסטית החדשה[2]. גם בתקשורת מרבים לדבר על העם היהודי, ישנה אמירה מפורסמת באנגלית: " "Jewish Is News(יהודים – זה חדשות), הביטוי הינו, אמנם קוריוז, אך די משקף במידה נאמנה את המציאות. אבל מעל הכל, הפלא הגדול ביותר, כפי שהגדיר זאת הסופר הנודע מרק טווין, הינו "סוד נצחיותו". והנה, כך הוא כותב[3]: "אם יש אמת בסטטיסטיקה, מהווים היהודים אחוז אחד, מן הגזע האנושי. הרי זה כמשב עמום ומעורפל של אבק כוכבים ההולך לאיבוד בתוך הקרינה הגדולה של שביל החלב. על פי גודלם היחסי באוכלוסייה מסתבר היה שבקושי היו שומעים עליהם, אך שומעים עליהם, ומאז ומעולם שמעו עליהם. העם היהודי בולט על פני התבל, ככל עם אחר, וחשיבותו המסחרית גדולה מעבר לכל פרופורציה יחסית למיעוטו המספרי. תרומתו לרשימת גדולי העולם בספרות, במדע, באמנות, במוסיקה, בכלכלה, ברפואה, בלימודים מעמיקים, גם היא חורגת מכל פרופורציה ליחסיותו המספרית. הוא ניהל מאבק נפלא בעולם, בכל שנותיו, והוא עשה זאת כשידיו כבולות מאחוריו. הוא יכול היה להתרוקן מתוכנו להיות נבוב והינו סולחים לו על כך.
המצרים, הבבלים והפרסים עלו לגדולה מילאו את העולם בקול שאון ופאר, אחר כך נמוגו כעשן ונעלמו מן האופק. אחר קמו ממלכות יוון ורומי בקול רעש גדול ואף הן התפוגגו ונגוזו. עמים אחרים התנשאו והניפו גבוה גבוה את הלפיד שלהם, אולם הוא בער עד תום והם נותרו כעת באור הדמדומים או שנעלמו כליל. היהודים ראו את כולם שרדו וגברו על כולם, והם כיום מה שהיו מאז ומעולם, מבלי לשקוע או לסגת, מבלי להתנוון או להיחלש. לא נס ליחם ולא חל פיחות באנרגיה שלהם ולא בערנות ובחריפות מוחם. כל הדברים האחרים הם בני חלוף, פרט ליהודי. כל הכוחות האחרים חולפים ועוברים, אך הוא נשאר. מה סוד נצחיותו?". מרק טווין, עומד משתאה לנוכח הצלחתם של היהודים, ותרומתם הגדולה לחברה, וכל זאת כאשר הם אינם מהווים אפילו אחוז קטן באופן יחסי, מגודלה של האוכלוסייה הכללית. אבל את עיקר התפעלותו הוא ממקד בהישרדותו הפיזית של העם, נוכח היעלמותם של אימפריות גדולות כגון יוון ורומי, וקובע חד משמעית: "כל הדברים האחרים הם בני חלוף, פרט ליהודי". גם הפילוסוף הרוסי ניקולאי ברדייב, התפעל לנוכח הישרדותו המפליאה של עם ישראל, וכך הוא כותב[4]: "...ואמנם, לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה הייתה אומה זו מזמן לעבור מן העולם. קיומה היא תופעה מסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה...". הגם שאפשר להכביר בציטוטים, יש לתת את הלב לעוד גילוי דעת נוסף, שניתן ע"י הסופר והפילוסוף המפורסם לב טולסטוי[5]: "מה זה יהודי? שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מן יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי - שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם שמדכאיו הציעו לו בלבד שיתכחש לדתו ויטוש את אמונת אבותיו. יהודי - הנו סמל הנצח. הוא שלא יכלו להשמידו לא טבח ולא עינויים; לא אש ולא חרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר דבר ה'; הוא אשר זמן רב כל-כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם כזה לא יכול להיעלם. יהודי הנו הנצחי - הוא התגשמות הנצח". הנה אלו הם דבריהם של חכמי אומות העולם, אשר הגיעו להכרה שהעם היהודי מתנהל ע"פ כוחות שהינם מעל לדרכי הטבע. למרות מיעוטו המספרית, ולמרות העובדה שהוא נרדף ע"י רבים, הינו חי וקיים, תוסס ומצליח, ומביא תרומה גדולה לאנושות.
[1] רשימה של הזוכים ממוצא יהודי נמצאת באתר :Jinfo http://www.jinfo.org/Nobel_Prizes.html [2] דייוויד א. הופמן, האוליגרכים - המיליארדרים החדשים של רוסיה, ספריית מעריב, 2005. [3] Mark Twain, Harper's Magazine, Sept 1899. [4] הפילוסוף הרוסי ניקולאי ברדייב, 1936, 'משמעותה של ההיסטוריה', עמוד 86-87. [5] לב טולסטוי, מתוך מאמר שפורסם בג'ואיש וורלד - לונדון 1908.
תוקן על ידי פוגמישו ב- 05/10/2010 16:51:09
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 17:04 |
|
| |
ואולי אוסיף גם את השורה המסיימת את הדף של דפל בדברי הרצל:
ענפים רבים יבולו, יפלו מעלינו, אך גזענו חי וקים לעד.
מה זה אם לא התפיסה של "שמן על גלגלי המהפיכה" (הקרבת היחידים למען שרידות הקולקטיב), שבה הואשמה הדת היהודית?
תוקן על ידי mdabraham ב- 05/10/2010 17:27:38
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 17:07 |
|
| |
לפוגמישו ולכולם כאן:
ובהישג יד הייתה שכל אלה יהיו יהודים שומרי תורה ומצוות אם רק היינו שומעים לזעקתו של ר' חייא, אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת (משלי ל ו), תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ את הנטיעות,
תוקן על ידי maxmen ב- 05/10/2010 17:09:06
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 17:26 |
|
| |
מיכי,
אני אמרתי שני דברים על הרצל:
1. שראה בהתבוללות פתרון שראוי לשקול.
2. שהגה את מדינת היהודים כמכשיר הצלה ליהודים כבני אדם ולא כנשאים של תרבות.
המשפט האגבי שלך "או הרצל שבדית מלבך" יכול להתייחס - עניינית - רק לאחד משני אלה. גם אם שיוויתי אותו בעיני רוחי לבוש לבני נשים ומעכס מול המראה, הרי לא שיתפתי בכך את הקורא ולא יכולת להלין על הבדיה הזו - אם היא אכן בדיה וד"ל ואכמ"ל.
את הדעה של הרצל על ההתבוללות הבאתי כאן במפורש. הוא כותב שבעתיד טוב יותר נוכל להתבולל ולא יהיה בכך פגם. הוא כותב שאין בעיניו פסול בהחלטה של יחיד להתבולל. הוא מציין שהתבוללות אינה פתרון טוב גם מהטעם שיהודים רבים לא רוצים בכך וגם משום שאינם יכולים! (סימן הקריאה במקור). כל זאת בהתאמה מלאה למה שכתבתי.
אשר לתכלית מדינת היהודים, במשרעת שבין פעולת לרווחת בני האדם לעומת פעולה לטובת אידיאה ותרבות, הקטע שציטטתי לעיל מדגים במובהק היכן כובד המשקל במשנתו של הרצל. בכל הפתיח של הספר, שבו מוצגת התיזה בצורה מסודרת של בעיה, חלופות לפתרון והצעה מעשית, אין שום התייחסות לערכן של הדת והתרבות. הבעיה היחידה שנידונה היא סבלם של היהודים, הרדיפות, הקשיים הכלכליים וחוסר היכולת להתקבל כאזרחים שווים. אינני יכול להוסיף פרשנות פה, מי שלא רואה את הדגש ההומניסטי, מי שלא מזהה את הניגוד החריף למשימת שימור הדת והמסורת, לא ייוושע מעוד הסבר. גם הקטע שציטטת לא חושף זוית אחרת - הרצל מדבר במפורש על מצב קונקרטי שבו הרבה יהודים לא מעוניינים להתבולל ועל כן אין טעם להמליץ להם על המוצא הזה.
אלו שתי התייחסויות היחידות שלי להרצל ולדעתי הן מדוייקות בלי צורך בפרשנות נלווית. אפילו המשפט הנרגש על "גזענו חי לעד" משקף מציאות שאפשר לראות גם בלי פיאות וציצית. העם היהודי אכן שורד, על כך אין ויכוח, אבל הרצל רוצה יותר משרידות, הוא רוצה חיי רווחה, כבוד ובטחון. אין פה שום סתירה לגישה ההומניסטית.
מכאן התרעומת על "בדית מליבך". ולמה נצרכתי בכלל להזכיר את השקפתו של הרצל בעניין הזה, שהרי אפשר סתם להביע דעה על הקשר הראוי בין ישראל ליהדות? ובכן, המאמר פורסם במוסף של מעריב שהוקדש להחמצות. אילו הייתה הציונות תנועה שמזדהה עם האתוס היהודי של שימור הדת, אפשר היה לתאר את הקשר בין המדינה לבין הדת כטעות אבל לא על כפיספוס. הפער בין המוטיבציה ההומניסטית של הציונות לבין מסורת ההקרבה העצמית של היהדות, הוא שהופך את הקשר בין השתיים להחמצה מצידם של מקימי המדינה.
תוקן על ידי dfl ב- 05/10/2010 17:30:30
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 17:30 |
|
| |
ישראל אע"פ שחטא וכו'... ואפילו ריקנים שבך וכו'... ואזכרה סיפור שהביא הגרי"מ לאו שליט"א, וכה היה המעשה: "בראשית הגל הגדול של עולים מבריה"מ כיהנתי כרבה הראשי של תל – אביב יפו, וביום שבתי עם שני חברי בית-הדין המיוחד, הרב שלמה דיכובסקי והרב אברהם שרמן, הופיע בפנינו רופא צעיר בן 24, שהגיע יום קודם לכן מבריה"מ עם אשתו ושתי בנותיו (ולא כאן המקום לתאר מדוע הגיע ללא כל ניירות מזהים, בדרך לא דרך). הרופא בא אלי כדי לקבל אישור ליהדותו עבור כל המוסדות הקולטים, והביא עימו עדים שיעידו כי יהודי הוא, בן לאב ואם יהודים. הוא רופא, אימו רופאת ילדים מנהלת מחלקה במוסקבה באותם ימים, ואביו – שהיה רופא כירורג – הלך לעולמו. אחד העדים שהופיע בפנינו אמר בצורה ברורה כי היה נוכח בברית המילה של אותו רופא צעיר, ג'ורג' שמו, לפני 24 שנה. היה עד אחד שהרשים בסיפורו, בצורה מעניינת עד מאוד: חבדני"ק, בא בימים, הופיע בבית הדין עם קסקט לראשו, זקן שיורד על פי מידותיו, והוא מספר לנו בזו הלשון: אמא של ג'ורג' זה, אותה מנהלת מחלקה בבית החולים, הייתה מעשנת כרונית, שתים-שלוש חפיסות סיגריות ליום. אבל מידי לילה, טרם לכתה לישון, הייתה לוקחת סיגריה בודדת אחת ומניחה אותה בארון הבגדים בחדר השינה אצלה, בתוך קרטון. כל לילה סיגריה. אחת לשנה, אחרי חג הפורים, אני – מספר החבדני"ק הזה – הייתי מגיע אליה, וזה היה קוד מוסכם בינינו: היא הייתה מוסרת לי 350 סיגריות שצברה במשך השנה, ואני הייתי מספק לה כמה קילוגרמים של קמח, כדי שהיא תוכל בביתה לאפות מצות לחג הפסח. היא לא שמרה שבת, היא לא הקפידה על כשרות – לא היו לה גם התנאים לכך – אבל מאוד הקפידה שיהיה בבית ליל-סדר, והבית יזכור את יציאת מצרים עם כל הסמליות שבדבר. התרגשתי מאוד מהסיפור, והבן עוד מוסר לי את מספר הטלפון של האמא, שם במוסקבה. טילפנתי אליה, היא ידעה עוד לדבר מעט אידיש, ואמרתי לה: "אנחנו מקיימים מצוות מצה פעם אחת בשנה, את קיימת את המצווה הזאת בכל לילה ולילה, שלוש מאות שישים יום בשנה...". (הגדת הרב לאו, כריכה רכה, עמ' 21).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 17:34 |
|
| |
כאמור, היעדר המידע אצלי לגבי מסקנתו של הרצל, היא שהביאה לניסוח דבריי בסימן שאלה, כפי שכתבתי. אין לי בעייה לקבל את המסקנה הזו, שכן זו לא הנקודה החשובה.
אגב, אם הרבה יהודים לא מעוניינים להתבולל, האם זה לא מעיד שגם התנועה הציונית (כמו הדת היהודית) לא רואה עצמה כמיועדת רק לשרידות? ומכאן חיזוק נוסף לטענתי שגם אם אכן הרצל מצדד בכך, עדיין אין זה מעיד על התנועה הציונית כולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 17:57 |
|
| |
DFL, נתת דעתך למה הרצל בכלל חיפש פיתרון לכלל היהודי? למה הוא רצה המרת דת של כלל היהודים? במעמדה החברתי של משפחתו הם היו יכולים להתבולל בקלות כפי שעשו יהודים רבים כפרטים.
כלומר, גם מטרה ההומניסטית של הרצל כוונה כלפי יהודים דווקא ולא לסתם אנשים פרטיים.
נשאלת השאלה ללא ההיסטוריה והמורשת היהודית (עם פרשנות חילונית או דתית) מה מגדיר את העם היהודי? למה בכלל לדאוג לכלל היהודי ולא איש לנפשו?
(יתכן שלהרצל לא הייתה לכך תשובה זה לא פוטר אותך אם אתה רוצה להציע הצעה למדינת ישראל או לתנועה לאומית יהודית).
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 18:55 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | לגבי שרידות העם היהודי הרי ברור שעם שמפוזר ומפורד בין כל המדינות השמדתו הטוטלית מצריכה תכנון כלל עולמי קצת יותר מתוחכם משל המן האגגי צורר היהודים..
ולהשרדותו הרוחנית תרמו חוקי התבדלות שאין להם אח ורע אצל עמים אחרים.
מסיבות אלו כל השוואה לעמים אחרים היא מופרכת. |
|
צענע כשעמים נשמדו, לא היו צריכים להשמיד אותם טוטלית, מספיק שהשמידו את המרכזים המשמעותיים, וכל השאריות נמוגו מאליהם והתבוללו. היו גם מצריים בארצות רבות, וגם בבליים בארצות רבות. זה לא עזר למן הרגע שבו חרב המרכז. זה מה שהיה אמור לקרות בגלות של ישראל. חוקי ההתבדלות מועילים אולי להישרדות רוחנית כל זמן שהם נשמרים, זו בדיוק השאלה מדוע נשמרו תמיד בעקשנות חוקי ההתבדלות (לאיסיים היו חוקי התבדלות חמורים פי מליון, אבל הם פשוט התפוררו והפסיקו לשמור על החוקים ולכן אין איסיים היום. וכך לעוד הרבה כתות וקבוצות), ומדוע גם כשלא נשמרו חוקי ההתבדלות התרחשו תמיד התעוררויות שהחיו את העם.
את לא מדמיינת לעצמך שאם אני אקבע היום לבני משפחתי לנכדי ולניני ולשכני ולכל בני עירי חוקי התבדלות חמורים מאד, שתבואי לביקור בעוד שלשת אלפי שנה ותמצאי קבוצה באותו מקום שמקיימת את חוקי ההתבדלות שלי, וזה בכלל לא יפליא אותך כי כאמור חוקי התבדלות יוצרים ממילא הישרדות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 20:33 |
|
| |
לא כל כך הבנתי מה רצית לומר בקטע האחרון שכתבת אבל מתקבל הרושם מדבריך שגם אתה מודה שאין מה להתפלא על כך שהעם היהודי שרד.
הוא שרד בגלל חוקי ההתבדלות החמורים ולא בגלל איזה נס פלאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 21:01 |
|
| |
גם את הקטע שלפני אחרון כנראה לא הבנת
חוקי התבדלות לא מהוים הסבר לשרידות, שכן מדוע שרדו חוקים אלו עצמם? מדוע לא נעזבו והתפוררו החוקים כמו שקרה לעוד קבוצות רבות שהיו להם חוקי התבדלות.
וכן אין חוקים אלו מהוים הסבר להישרדות של העם גם כשלא נשמרו בדיוק חוקי ההתבדלות.
מלבד זאת לא הסברת כלל מה הם "חוקי התבדלות", האם הכוונה לשנאת עמים זרים? מכל העמים הקדמונים היהדות הכי פחות הדגישה זאת ואף כוללת מצוות רבות המתנגדות לשנאת זרים, אע"פ שיש כמובן את חוק עמלק וחוק הכנענים.
האם הכוונה למאכלים אסורים ומותרים? כאלו היו לעוד עמים רבים.
האם הכוונה לחוקי טומאה וטהרה? כנ"ל.
איך בדיוק חוקים מסויימים יוצרים שרידות, את העיקר לא הסברת.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 21:50 |
|
| |
את באמת חושבת שהאיסור מדרבנן של חלב עכו"ם ובישולי עכו"ם הם אלו שעמדו לנו??? הרי כשנכתב המשפט "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילינו מידם" בקושי נאסרו בכלל האיסורים האלו (איני מתייחס לשמן עכו"ם ופת עכו"ם שהותרו ע"י חז"ל כבר).
באמת נראה לך שאיסור סתמי על חלב וטשולנט של נכרים הוא זה שהחזיק את עם ישראל ארבעת אלפי שנים??? את הטריק הזה יכול כל אחד לעשות.
אני מקוה שלא התכוונת ברצינות
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2010 21:57 |
|
| |
צענע,
תראי איזה דפוס היסטורי בכל אתרא ואתרא:
מנתון, היסטוריון יווני-מצרי, אומר כי היהודים גורשו ממצרים כמצורעים. | המאה השלישית לפנה"ס | פרעות נגד יהודים באלכסנדריה (מצרים): יהודים רבים נהרגו וכל היהודים קובצו לרובע אחד בעיר. | 38 לפנה"ס | הקיסר טיבריוס מגרש יהודים מרומא ואיטליה. | 19 לספירה | טבח יהודים באלכסנדריה (מצרים), בו נהרגו 50,000 איש. | 66 | אפיון מאלכסנדריה בולט על פני על אנטישמים הלניסטים אחרים בגסות של בדיותיו. | המאה הראשונה לספירה | Tertullian, אב הכנסייה, כותב את טיעוניו נגד היהודים ב- Latin Adversus Judaeos. | 200 | לאחר המועצה האקומנית, Nicaea, הכנסייה הקתולית מגבשת את מדיניותה כלפי היהודים: על היהודים להמשיך להתקיים בבידוד והשפלה, למען הנצרות. | 325 | John Chrysostom, אב הכנסייה במזרח, אנטי יהודי באופן חריף, נשא שמונה דרשות באנטיוכיה. | 386-387 | Theodosius II, השליט הרומי במזרח, נותן תוקף חוקי לנחיתות האזרחית של היהודים. | 438 | רדיפות יהודים בפרס (בבל) | 468 | יהודים נרדפים בפרס (בבל) ע"י Firuz, ר' הגולה, יהודים רבים נהרגו וילדיהם ניתנו לזרתוסתרים. | 470 לספירה | השליט Justinian I מוציא את גרסתו ל- Corpus Juris Civilis, תוך הבעת מדיניותו האנטי יהודית. | 535-553 | המלך הויזיגותי Sisebut מספרד חונך מדיניות המרת דת בכפייה לכל היהודים בממלכה. | 612 | שבטים יהודים מ- Hejaz(ערב) מושמדים ע"י מוחמד. | 624-628 | Dagobert I מגרש יהודים מהממלכה הפרנקית | 628 | Heraclius, שליט ביזנטי, מצווה על הטבלה בכפייה של יהודים בממלכה הביזנטית. | 632 | גובשה דוקטרינה רשמית של הכנסייה בספרד לגבי המרת יהודים. | 632 | המלך הויזיגותי Chintila מחייב את המועצה השישית בטולדו לאמץ החלטה על פיה רק קתולים יורשו להתגורר בספרד. | 638 | כל היהודים תחת השלטון הויזיגותי בספרד מוכרזים עבדים, רכוש מוחרם והדת היהודית מוצאת מחוץ לחוק. | 694-711 | הכליף עומר השני מציג שורת תקנות מפלות נגד ה- dhimmi, הנוצרים והיהודים המוגנים, ביניהם גם לבישת תלבושת מיוחדת. | 717-20 | Fatimid Caliph Al-Hakim בארץ ישראל מציג מגבלות חמורות נגד יהודים. | 1009-13 | השליט Henry II מגרמניה מגרש את היהודים מ- Mainz, הדבר מהווה את תחילת רדיפות היהודים בגרמניה. | 1012 | מסע הצלב הראשון. הצלבנים טובחים ביהודים בחבל הריין (1096). | 1096-99 | עלילת דם ב- Norwich(אנגליה); תיעוד ראשון לעלילת דם- מות הקדושים של וויליאם הקדוש מ- Norwich (St. William of Norwich) ברשומות האנגלוסקסיות. | 1144 | פרעות נגד יהודים בחבל הריין ע"י צלבנים במסע הצלב השני. | 1146 | תחילת הרדיפה האכזרית של יהודים בצפון אפריקה תחת שלטון ה- Almohads, נמשכה עד 1212. | 1147 | המלך Philip Augustus מצרפת מצווה על גירוש היהודים מממלכתו והחרמת רכושם | 1182 | פרעות נגד יהודים באנגליה; טבח ב-York ובערים נוספות. | 1190 | המועצה הלטראנית הרביעית מציגה את התג היהודי. | 1215 | עלילת דם ב-Fulda, גרמניה. | 1235 | רדיפות חמורות נגד יהודים במערב צרפת. | 1236 | ויכוח בפאריז שהובילה לשרפת התלמוד. | 1240 | שרפת התלמוד בפאריז. | 1242 | עלילת דם ב-Lincoln, אנגליה. | 1255 | ויכוח בברצלונה. | 1263 | גירוש יהודים מאנגליה, הראשון מבין הגירושים הכלליים הגדולים בימי הביניים. | 1290 | טבח של אלפי יהודים ב-146 ערים בדרום ומרכז גרמניה, בראשות האביר הגרמני Rindfleisch. | 1298-99 | גירוש יהודים מצרפת. | 1306 | Pastoureaux ("רועים"), משתתפי מסע הצלב השני בצרפת נגד המוסלמים בספרד, תוקפים יהודים ב-120 יישובים בדרום מערב צרפת. | 1306-20 | רדיפות יהודים במרכז צרפת כתוצאה מהאשמת שווא לגבי הקנוניה שלהם עם המצורעים. | 1321 | גירוש מממלכת צרפת. | 1321-22 | רדיפות נגד יהודים בפרנקוניה ואלזס בהנהגת כנופיות גרמניות פורעות חוק, ה- Armleder. | 1336-39 | טבחי המגפה השחורה בספרד, צרפת, גרמניה ואוסטריה, כתוצאה מהשמועה שהיהודים הביאו למותם של נוצרים ע"י הרעלת בארות ומקורות מים נוספים. | 1348-50 | טבח בקהילת פראג (Bohemia). | 1389 | גל מעשי טבח והמרות דת בספרד והאיים הבאלאריים. | 1391 | גירוש מממלכת צרפת | 1394 | עלילת דם ב-Poznan. | 1399 | חקיקה דכאנית נגד יהודים בספרד כתוצאה מהטפותיו של הנזיר הדומיניקני Vicente Ferrer | 1411-12 | ויכוח ב- Tortosa(ספרד). הויכוח הנוצרי-יהודי הארוך והחשוב ביותר, שתוצאתו המרות דת המוניות ורדיפות נמרצות יותר. | 1413-14 | רדיפת יהודים בוינה וסביבותיה, החרמת רכושם והמרת דתם של ילדים יהודים, 270 יהודים הועלו על המוקד, אירוע המפורסם בשם Wiener Gesera (הצו הוינאי). גירוש היהודים מאוסטריה. | 1421 | טבח והמרת יהודים במיורקה. | 1435 | הקמת mellahs (גטאות) במרוקו. | 1438 | John of Capistrano, נזיר פרנציסקני איטלקי, מעודד רדיפות וגירושי יהודים מערים בגרמניה. | 1452-3 | Marranos (Marranos הם יהודים מומרים שכביכול שמרו על יהדותם בסוד- מדובר במילת גנאי) נטבחים ב- Valladolidוקרדובה, ספרד. | 1473 | Marranos מ- Segovia, ספרד, נטבחים. | 1474 | מוקמת האינקוויזיציה בספרד. | 1480 | Torquemada ממונה לאינקוויזיטור הכללי של האינקוויזיציה הספרדית. גירוש יהודים מורשה. | 1483 | עלילת דם ב- La Guardia, עיירה בספרד, היכן שהקורבן האמור (כריסטופר מטולדו) הוכרז כקדוש. | 1490-91 | גירוש מספרד. | 1492 | גירוש מסיציליה. | 1492-93 | גירוש מליטא. | 1495 | גירוש מפורטוגל: המרת דת המונית בכפיה. | 1496-97 | טבח Marranos בליסבון. | 1506 | גירוש יהודים מ- Brandenburg(גרמניה). | 1510 | מוקם בונציה גטו, הראשון באירופה הנוצרית. | 1516 | מוקמת אינקוויזיציה בפורטוגל. | 1531 | יהודים מטוניסיה מגורשים ונטבחים. | 1535 | גירוש מממלכת נפולי. גירוש מפראג וערי הכתר. | 1541 | Martin Luther, רפורמטור דתי גרמני, תוקף יהודים בארסיות רבה. | 1544 | גירוש מגנואה (איטליה). | 1550 | גירוש מבווריה. | 1551 | שרפת התלמוד ברומא. | 1553 | צנזור ספרים בעברית באיטליה. | 1554 | שריפת Marranos ב- Ancona, איטליה. | 1556 | גירוש מרפובליקת גנואה (איטליה). | 1567 | גירוש מה"מדינות האפיפיוריות" (איטליה) | 1569, 1593 | Vincent Fettmilch, ר' גילדה אנטי יהודי בפרנקפורט, גרמניה, ותומכיו, תוקפים יהודים בפרנקפורט ומאלצים אותם לעזוב את העיר. | 1614 | גטו מוקם ב- Ferrara(איטליה). | 1624 | מעשי טבח מתחילים ע"י Bogdan Chmielnicki, מנהיג הקוזאקים, ומרד איכרים נגד השלטון הפולני באוקראינה, בו נהרגים 100,000 יהודים ו-300 קהילות נהרסות. | 1648-49 | יהודים מטוניסיה מוגבלים לרבעים מיוחדים. | 1650 | מעשי טבח ביהודים במהלך מלחמותיה של פולין נגד שוודיה ורוסיה. | 1655-56 | גירוש מוינה: עלילת דם ב-Metz (צרפת). | 1670 | Johann Andreas Eisenmenger כותב את Entdecktes Judenthum ("היהדות נחשפת"), עבודה המגנה את היהדות ושהייתה לה השפעה מעצבת על הטיעונים האנטישמים המודרנים. | 1711 | עלילת דם ב- Sandomierz(פולין), לאחריה גורשו יהודי העיירה. | 1712 | האפיפיור Pius VI מוציא "צו בנוגע ליהודים" חמור, בו הוא מחדש את המגבלות הקודמות נגדם. | 1715 | Haidamacks, יחידות פארא-צבאיות באוקראינה הפולנית, תוקפות יהודים. | 1734-36 | גירוש מפראג. | 1745 | Haidamacks טובחים ביהודים ב- Uman(פולין) יחד עם יהודים ממקומות אחרים שמצאו שם מקלט. | 1768 | Haidamacks טובחים ביהודים ב- Uman(פולין): 20,000 יהודים ופולנים נהרגים. | 1788 | הרס מרבית הקהילות היהודיות במרוקו. | 1790-92 | תחום המושב- מוקמים 25 מחוזות ברוסיה הצארית, בה רשאים יהודים להתיישב באופן קבוע: נאסר על יהודים להתיישב במקומות אחרים ברוסיה. | 1791 | טבח יהודים באלג'יריה. | 1805 | שורת מעשי פרעות נגד יהודים בגרמניה המתפשטים לכמה מדינות שכנות (דנמרק, פולין, לטביה ובוהמיה), המוכרים בשם "פרעות הפ! הפ!" , הנובע מהקריאה המשפילה נגד יהודים בגרמניה
(HEP = 'Hierosolymos Est Perdita', ירושלים אבדה, בה נערך לראשונה שימוש ככל הנראה בימי הביניים במעשי פרעות הנוגעים למסעות הצלב). | 1819 | שירות צבאי חובה ליהודים ברוסיה: יהודים שגילם צעיר מ-18, המוכרים בשם "קנטוניסטים", מוצבים במוסדות הכנה לצבא. | 1827 | חוקה דכאנית נגד היהודים מוצאת ע"י הצאר ניקולא הראשון. | 1835 | עלילת דם בדמשק (פרשת דמשק). | 1840 | עלילת דם ב- Saratov(רוסיה), המביאה לחידוש עלילת דם ברחבי רוסיה | 1853 | חטיפת ילד יהודי בן 7, Edgard Mortara, בבולוניה, ע"י ממירי דת קתולים (פרשת Mortara), אירוע שעורר זעם בחוגים ליברלים. | 1858 | Adolf Stoecker, מטיף ופוליטיקאי גרמני אנטישמי, מייסד את מפלגת הפועלים החברתית, המסמנת את תחילת התנועה הפוליטית האנטישמית בגרמניה. | 1878 | Heinrich von Treitschke, היסטוריון ופוליטיקאי גרמני, מצדיק את הקמפיינים האנטישמים בגרמניה, ומביא את האנטישמיות לחוגים המשכילים. | 1879 | Wilhelm Marr, תועמלן גרמני, תובע את המונח אנטישמיות. | 1879 | פוגרומים סוחפים את דרום רוסיה, תחילת ההגירה היהודית ההמונית. | 1881-84 | עלילת דם ב- Tiszaeszlar, הונגריה, המעוררת את דעת הקהל באירופה. | 1882 | הכנס האנטי יהודי הבינ"ל הראשון בדרזדן, גרמניה. | 1882 | שורת "חוקים זמניים" שאושרו ע"י הצאר אלכסנדר השלישי ברוסיה במאי 1882 ("חוקי מאי"), שאימצו מדיניות שיטתית של אפליה, במטרה להוציא את היהודים מעמדותיהם הכלכליות והציבוריות. | 1882 | גירוש של בערך 10,000 יהודים רוסים, פליטי פוגרומי 1881-1884, מגרמניה. | 1885 | עלילת דם ב- Xanten, גרמניה. | 1891 | גירוש ממוסקבה, רוסיה. | 1891 | Karl Lueger מייסד בוינה את המפלגה החברתית נוצרית אנטישמית ומתמנה לראש העיר ב-1897. | 1893 | משפטו של אלפרד דרייפוס בפאריז. | 1894 | Alexander C. Cuza מארגן Alliance Anti-semitique Universelle בבוקרשט, רומניה. | 1895 | Houston Stewart Chamberlain, סופר גזען ואנטישמי, מפרסם את Die Grundlagen des 19 Jahrhunderts שהופך לבסיס של האידיאולוגיה הנציונל-סוציאליסטית. | 1899 | עלילת דם בבוהמיה (פרשת Hilsner). | 1899 | פוגרום בקישינב, רוסיה. | 1903 | פוגרומים באוקאינה ו- Bessarabia, ב-64 ערים (הפוגרום הרציני ביותר באודסה, עם למעלה מ-300 הרוגים ואלפי פצועים. | 1905 | הופעת הפרסום הציבורי הראשון ברוסיה של "הפרוטוקולים של זקני ציון". | 1905 | פוגרומים בביאליסטוק ו- Siedlce, רוסיה. | 1906 | חרם פולני נגד יהודים. | 1909-10 | Menahem Mendel Beilis, משפט עלילת דם בקייב. | 1911-13 | פוגרומים ב- Fez, מרוקו. | 1912 | ייסוד מחדש של הקו קלוקס קלאן, ארגון גזעני בארה"ב. | 1915 | פוגרומים באוקראינה ופולין. 1) פוגרומים המתבצעים ע"י הצבא האדום הנסוג מאוקראינה (אביב, 1918), מפני הצבא הגרמני. 2) פוגרומים המתבצעים ע"י הצבא האוקראיני הנסוג, תחת פיקודו של Simon Petlyura, המביאים למותם של 8,000 יהודים. 3) פוגרומים המתבצעים ע"י "הצבא הלבן" המתנגד למהפכה תחת פיקודו של הגנרל A.I. Denikin (סתיו, 1919) בו נהרגו בערך 1,500 יהודים. 4) פוגרומים המתבצעים ע"י "הצבא הלבן" בסיביר ומונגוליה (1919). 5) פוגרומים המתבצעים ע"י כנופיות אנטי סובייטיות באוקראינה (1920-1921), בהם נהרגו אלפי יהודים. | 1917-21 | ביטול ארגון הקהילה והמוסדות היהודים הלא קומוניסטים ברוסיה הסובייטית. | 1919 | פוגרומים בהונגריה: בערך 3,000 יהודים נהרגו. | 1919 | אדולף היטלר מתמנה ל- Fuehrerשל ה- National-Sozialistische Deutsche Arbeiterpartei (NSDAP), (NAZIs). | 1920 | Henry Ford I מתחיל בשורת מאמרים אנטישמים המתבססים על "הפרוטוקולים של זקני ציון" ב- Dearbon Independent שלו. | 1920 | מגבלות כלכליות על יהודים בפולין. | 1924 | פרסום ספרו של היטלר "מיין קמפף". | 1925-27 | אדולף היטלר מתמנה לקנצלר גרמניה. חרם כלכלי נגד יהודים: מחנות הריכוז הראשונים
(Dachau, Oranienburg, Esterwegen ו- Sachsenburg. | 1933 | מוצגים חוקי נירנברג. | 1935 | חקיקה אנטישמית ברומניה. | 1937 | אפליה נגד יהודים באוניברסיטאות פולניות. | 1937 | לאחר ה- Anschluss, פוגרומים בוינה, מוצגת חקיקה אנטי יהודית: גירושים למחנות באוסטריה וגרמניה. | 1938 | Charles E. Coughlin, כומר קתולי, מתחיל בשידורי רדיו אנטישמיים שבועיים בארה"ב. | 1938 | ליל הבדולח- Kristallnacht, פורענות נאצית נגד יהודים בגרמניה ואוסטריה (9-10/11/1938): עסקים יהודים הותקפו, בתי כנסת נשרפו, יהודים נשלחו למחנות ריכוז. | 1938 | חקיקה גזענית מוצגת באיטליה (17/11/1938). חקיקה כלכלית אנטי יהודית בהונגריה. | 1938 | חוקים נגד יהודים מוצגים בארץ החסות (צ'כוסלובקיה). | 1939 | פורצת מלחמת העולם השנייה (1/9/1939), צבא גרמניה פולש לפולין: פוגרומים בפולין, תחילת השואה. | 1939 | גרמניה הנאצית מתחילה את השימוש בתאי הגזים. | 1940 | הקמת גטאות בפולין: ירי המוני ביהודים: מוקם מחנה אושוויץ, שמאוחר יותר הופך למחנה השמדה: יהודי מערב אירופה תחת שלטון הנאצים. מוקם מחנה ההשמדה Belzec. | 1940 | הממשל האלג'ירי מיישם את חוקי וישי. | 1940 | גרמניה תוקפת את רוסיה והמדינות הבלטיות. מוקם מחנה ההשמדה Majdanek. מוקמים מחנות ההשמדה Chelmno ו- Treblinka. חוקים נגד יהודים בסלובקיה. פוגרומים ב-Jassy, רומניה. פוגרומים ומעשי טבח ע"י ה- Einsatzgruppenואוכלוסייה מקומית במדינות הבלטיות ובאזור של רוסיה אותו כבשה גרמניה. גירוש יהודים מהרייך הגרמני לפולין. תחילת הגירוש והרג יהודים בצרפת. | 1941 | פרעות חמורות נגד יהודים בעיראק כתוצאה מ- Rashid Ali al-Jilani's coup d'etat. גרמניה הנאצית מתחילה בשימוש בגז במחנות ההשמדה. | 1941 | ועידה ב- Wannsee, ברלין, להוצאה לפועל של "הפיתרון הסופי" (20/1/1942). תחילת המשלוחים ההמוניים של יהודי בלגיה והולנד לאושוויץ. מעשי הטבח ברוסיה הכבושה נמשכים. מחנות המוות אושוויץ, Majdanek ו- Treblinkaמתחילים לפעול בתפוסה מלאה: משלוחים מהגטאות למחנות המוות. מוקם מחנה ההשמדה Sobibor. | 1942 | גרמניה מכריזה על ה- Judenrein. משלוחי יהודים מכל אירופה למחנות המוות. חיסול סופי של גטו ורשה (16/5/1943). השמדת מרבית הגטאות. משלוח יהודי איטליה למחנות הריכוז. | 1943 | השמדת יהודי הונגריה. | 1944 | גרמניה נכנעת (8/5/1945). מס' הקורבנות היהודים המשוער בשואה 5,820,960. | 1945 | פוגרומים ב- Kielce, פולין, 42 יהודים נרצחים ורבים פצועים (4/7/1946). | 1946 | התרבות היהודית בברה"מ מדוכאת ואינטלקטואלים יהודים נורים. | 1948 | פוגרומים בלוב. | 1948 | משפטי פראג (Slonsk): רצח אינטלקטואלים אידישאים ברוסיה, יהודים רבים נעלמים או נשלחים למחנות עבודה. | 1952 | האשמות ב"משפט הרופאים" בברה"מ, שבוטל עם מותו של סטלין. | 1953 | גירוש יהודי מצרים. | 1954-6 | Mustapha Tlass, שר ההגנה הסורי, מפרסם את היסטוריית עלילת הדם של דמשק, על פיה היהודים אכן רוצחים ילדים נוצרים. | 1961 | גרסא ערבית של "הפרוטוקולים של זקני ציון מתפרסמת במצרים. | 1967 | גל חדש של אנטישמיות בפולין; הגירת מרבית היהודים שנותרו בפולין. | 1968 | יהודים מוצאים להורג בעיראק. | 1969 | לנינגרד, ומשפטים נוספים נגד יהודים סובייטים, הנאבקים למען הזכות להגר. | 1970 | Mahmoud Ahmadinejad, נשיא איראן, טוען כי השואה הייתה מיתוס או הגזמה, ונודר להשיג "עולם ללא הציונות וישראל". | 2005 |
|
|
|
|
|
|
