הפרדת הדת מהמדינה - דיון במאמרו של דוד פרנקל

צענע היקרה

אני ממש איני מבין את דברייך. נכון שלא מדובר במדע מדוייק, ואין פה לוגיקה הניתנת לבירור מדוקדק. אבל גם לסוציולוגיה ולתופעות תרבותיות יש הסברים או נסיונות הסברים, יש ניתוח ויש כללים מסויימים, ישנו טבע העולם.

את עומדת מול תופעה יחידה בהיסטוריה כולה, ופוטרת אותה בלא כלום, מבלי לנסות להשיב לטיעונים. אתמהה. הרי שום עם לא החזיק בתרבותו ובדתו במשך אלפי שנים מבלי שיהיו לו שום תנאים מינימליים לכך. אף עם לא נקף אצבע כדי לא להתבולל ולהתמזג במציאות, כל העמים הקדומים, מהראשון ועד האחרון, ומדובר במאות עמים, פשוט התמזגו להם וזרמו עם הזמן והסביבה. ולכן לא נשאר מהם אף אחד בצביונו, [מלבד הסינים שמחמת בידודם, לא היה להם עם מי להתבולל, הם נשארו במקומם והפכו לרבע העולם].

כתבת שיש כאן "הביצה והתרנגולת", זה ממש לא נכון. הביצה והתרנגולת הוא פרדוקס, הביצה חייבת לצאת מתרנגולת, והתרנגולת חייבת לצאת מביצה. כאן יש רק סיבה ותוצאה בלי שום פרדוקס, ויפה כתבת שאיננו חייבים להניח שהתורה היא הסבה והבדלנות היא התוצאה, ייתכן להיפך, הבדלנות גרמה לפרש ולתפוס את התורה בדרך המקובלת. אכן. אך לא זה ולא זה מהווים הסבר. איך התורה גרמה, או איך היהודים גרמו.

אבל עדיין, עלייך להתייחס לטיעון. לא כתבת בכלל על איזו בדלנות את מדברת, חוקים כעין חוקי היהודים היו בכל אומה ולשון. ואם כוונתך לבדלנות מן הגויים, הרי שאצל האומות האחרים הבדלנות היתה חריפה בהרבה. התורה תופסת את הגויים כבני אדם שחוקיהם רעים, ואילו האומות האחרות תפסו את הגויים הזרים להם כתת אדם. הרומאים או היוונים ראו את כל מי שלא שייך אליהם כ'ברברי' וחייו לא היו חשובים כקליפת השום. אצל היהודים מעולם לא היה כך וגם חוקי התורה קובעים כללים אחרים לגמרי.

והוא הדין לדברייך:

"ומה פרוש :יש הרבה דרכים להיות יהודי? האם אתה מנסה לשנות בדיעבד את ההסטוריה? הרי הרפורמה היא דרך חדשה יחסית ואנחנו מדברים על מאות שנים  של גלות שבה יהודים ידעו דרך אחת בלבד ומסרו את הנפש על יהדותם.  ולכן הם שרדו . נס גדול לא היה שם. "

את פשוט מסבירה ב'ככה זה ', אני לא דורש שיהיו דוקא רפורמים. אבל עובדה שכל העמים האחרים הסתדרו עם חוקיהם ותרבותם, וויתרו עליהם בתנאי לחץ פחותים בהרבה. העם הבבלי לא הוכחד, הוא פשוט נטמע והתערב בכובשים הפרסיים, כך גם העם המצרי, העמונים והמואבים, האדומים, התרבות הרומאית, ההלניסטית וכו', גזעים נושאי תרבויות לא החזיקו אותם יותר מדי זמן. למרות כל החוקים והגאוה ורגשות הדת והבדלנות והשתלטנות והכח וכו'. רק היהודים התעקשו ולא התפשרו בשום צורה, לא צריך להיות דוקא רפורמי, היו עוד כתות רבות שסחפו חלקים, והיתה גם טמיעה והתפשרות עד היעלמות. אינך יכולה להסביר תופעה ב'ככה זה' או שנס גדול לא היה. אולי נס לא היה אבל גם הסבר לא קיבלנו. אם זה היה דבר קל, עוד עמים יכלו לעשות זאת, איך קרה שרק חוקה אחת מחזיקה אלפי שנים?

(הנצרות אינה 'חוקה', היא המייצג של המונותואיזם, התמזל מזלה לבא בזמן המתאים בו האלילות התפוררה, והמונותואיזם נתפס בצורה כזו. היא לא שייכת לעם מסויים, היא ענין מופשט שכל הרוצה נוטל בו חלק. ולכן אינה שייכת לדיון על גזע המחזיק בתרבות פרטית שלו. עיקר מה שהיא מציעה הוא בעצם את הרעיון של החוקה היהודית, אל אחד הדורש עשות טוב וצדקה ושמירה על קדושה מסויימת. כנ"ל לאיסלם, הם בעצם המעטפת של התורה היהודית, ולא סתם עוד תורה ששרדה).

לגבי הכתיב של בנותיהם, חז"ל לא כל כך דקדקו תמיד בהבדלים בין זכר לנקבה, אבל הכתיב הנכון הוא בנותיהם, כמובן. וכך הוא ברוב המקומות בחז"ל.