בית פורומים עצור כאן חושבים

כללי תורת ההיגיון (לוגיקה) לטובת כולנו,

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-11/12/2010 22:36 לינק ישיר 

י_פפנדראו כתב:
רדף

אתה בורח כל הזמן מלדון במהות המושגים שבונים את בעיית הידיעה והבחירה.


אני לא בורח מלדון במושגים אלו. מה שאני כן מתעקש עליו זה להבחין בין בעיה אחת לבעיה שניה ולבעיה שלישית וכו' -- ולא לערבב הכל עם הכל כבדייסה. לא איכפת לי לדון במושגים אלו בנפרד -- וכבר עשיתי זאת הרבה במהלך שהותי פה בפורום.



אני הצגתי אותה יפה כמו שמוסק מהרמב"ם.

הבעיה שאתה הצגת איננה הבעייה שמציג הרמב"ם. [אם אתה חולק עלי -- הבא ראיות מהטקסט]





[לפחות כפי שהיא מוקשה לי].


אולי זו הבעיה שמפריעה לך -- אבל תבין שזו בעייה אחרת מאשר בעיית הידיעה והבחירה הקלאסית. 




אינני יודע איזה בעיה אתה הבנת ואותה בחרת כביכול לפתור.


אתה כנראה לא יודע זאת משום שלא קראת מה שום דבר ממה שכתבתי -- כי אם היית קורא, היית יודע -- שהרי שם הבהרתי היטב על איזו בעייה מדובר. 




עכ"פ מבחינתי הבעיה נשארה כשהיתה.

שהיא בעייה אחרת מאשר בעיית הידיעה והבחירה





אני ראיתי שדחית כאן עוד נסיונות לדון בגופן של מושגי ידיעה ובחירה. גם חלק מתגובותיך אלי היו בניסוח של אף תיאיסט לא חושב כך, או נניח וכדו'. 

 
תראה -- זה כמו שיבוא אתיאיסט-דטרמיניסט ויגיד:

"בעיית הידיעה והבחירה היא כלדלהן: התיאיסטים טוענים שאלוהים יודע את העתיד ושיש בחירה חופשית. אבל כל זה לא מסתדר עם העובדה שאלוהים לא קיים ושאין בחירה חופשית."



הרי ברור לנו [גם לאתיאיסטים שבינינו] שאותו בחור מדבר לא לעניין: ולאו דווקא משום שהוא טועה באשר להנחותיו -- אלא משום שה"בעיה" שהוא הציג איננה בעיית הידיעה והבחירה. ועוד: הבעייה שהוא הציג לא אמורה להוות בעייה עבור התיאיסט האינדטרמיניסט -- כי הלה פשוט לא מקבל את הנחותיו של אותו בחור..

בעיית הידיעה והבחירה אמורה להיות בעייה פנימית של התיאיזם הקלאסי. כלומר -- שאחת [או יותר] מהנחותיו של התיאיזם הקלאסי סותרת הנחה אחרת של התיאיזם הקלאסי. כלומר, שניתן לבנות טיעון בו ההנחות הם הנחות שהתיאיזם הקלאסי מקבל אך המסקנה היא מסקנה שהתיאיזם הקלאסי איננו מקבל. 

עכשיו -- אם נראה שהטיעון הזה לא תקף -- אזי הבעיה נפתרה. 

זה לא אומר שהתיאיזם הקלאסי הוא דווקא אמת -- אבל זה כן אומר שהסתירה הזאת אינה קיימת בו. 

[אני,אגב, באמת חושב שאין בחירה חופשית -- בלי שום קשר לבעיית הידיעה והבחירה.  כלומר -- לא זה הנימוק לכך שאין בחירה -- צריך משהו יותר סולידי מאשר משהו כזה (ואני גם חושב שיש לי משהו יותר סולידי באמתחתי בעניין זה ואכמ"ל)]




נדמה לי שלפני שאתה מנסה לפתור אותה בדרך ניתוח-טיעוני. כדאי שתברר את המושגים ומשמעותם.

למה לפני כן? אם זה כלל לא נדרש לפתרון הבעייה [כפי שאני טוען] -- אז אין שום צורך לעשות זאת לפני כן, או במהלך, או ביחד עם פתרון הבעייה. 

לא שעית לעצתי להסתכל בדיון שלי עם הגוילם, אז אצטט לך משהו שכתבתי לו:

"
ניקח את המשפט "הילדים הרועשים קפצו"

ניתן לקרוא את המשפט בשני אופנים:

1. הרועשים מבין הילדים קפצו

2. הילדים רועשים והילדים קפצו


עכשיו, ניתן היה לנסות להבהיר את דו-המשמעות על ידי פיסוק ולהבחין [בהתאמה] בין:

1. "הילדים הרועשים קפצו"

2. "הילדים, הרועשים, קפצו"


אבל את גרסא 2 ניתן עדיין לקרוא כאילו כתוב בה "הילדים, שהם רועשים, קפצו". המשפט הזה דו משמעי -- לא משנה איך נפסק אותו. הפרשנות הרצויה יכולה להיות מובהרת על ידי טון הדיבור של האומר משפט זה -- אבל טון זהו כידוע דבר חמקמק. 

עכשיו -- שימו לב שבהבהרה של דו המשמעות, כלל לא נזקקתי לדון במשמעות המילה "ילדים" [למשל: עד איזה גיל אדם נחשב ילד? האם זה תלוי במידת בגרותו הנפשית? וכד'], או במשמעות המילה "רועשים" [למשל: החל מכמה דציבלים קול נחשב רעש? האם זה סובייקטיבי או אובייקטיבי? וכד' ] או במשמעותה של המילה "קפצו" [למשל: מה ההבדל בין קפיצה לריצה? וכד'] --

זאת משום שדו המשמעות הנדונה כאן היא צורנית גרידא.
"


עד כאן היו אלה דברי לגוילם.


עכשיו, דמיין לך שאנו מקבלים את ההנחה "
הילדים הרועשים קפצו
".  ודמיין לך שאנו גם מקבלים את ההנחה "ישנם ילדים [בקבוצת הילדים הנדונה] שאינם רועשים" וגם את ההנחה "ישנם ילדים [בקבוצת הילדים הנדונה] שלא קפצו".

מישהו יכול לבוא ולהעלות בעיה ב"שיטה" זו: רגע, אבל איך יכול להיות שהילדים הרועשים קפצו ועם זאת ישנם ילדים שאינם רועשים וישנם ילדים שלא קפצו??!!

דרך אחת לענות לו זה להתחיל דיון ארוך בנוגע למשמעויות השונות של המילה "ילד", ולמהותה של הילדות [אלו, אגב, שני דיונים שונים]; או בנוגע לאיזו קבוצת ילדים מדובר כאן; או בנוגע למשמעויות השונות של המילה "קפצו", ועל מהותה של הקפיצה [כנ"ל]; או בנוגע למשמעויות השונות של המילה "רועשים", ועל מהותו של הרעש [כנ"ל]. 

אלו הכל דיונים חשובים -- אבל הם כלל אינם נצרכים כדי לפתור את הבעיה. וברור גם שדיון כזה יתארך כמו הגלות...

מישהו כמוני פשוט יבוא ויגיד: חבר'ה, המשפט הוא דו משמעי מבחינה צורנית -- אם אנו מבינים אותו כאומר "הילדים הם רועשים וקפצו", אכן יש פה סתירה, אך אם אנו מבינים אותו כאומר "הרועשים שמבין הילדים קפצו" -- אז אין פה שום סתירה. 

ה"מישהו כמוני" הזה היה פותר בכך את ה"בעיה" הזאת -- ומפה ואילך, בלי שום תלות בצורך לפתור את הבעיה, ניתן היה לקיים דיונים נפרדים אודות משמעותן של המילים "ילדים", "רועשים", "קפצו", ובנוגע למהות הילדות, הרעש והקפיצה.. 

אבל אז היה בא מישהו כמוך והיה מוחה: אבל אתה מתחמק מלדון על הנושאים החשובים באמת -- משמעויות המילים הנ"ל ומהויות הדברים הנ"ל! איך אפשר לדון בבעיה זו מבלי לדון גם בכך??!!


ובכן -- אין לי אלא לענות: עובדה שאפשר. 

ואף רצוי -- אם רצונינו שהדיון יהיה ממוקד וקונסטרוקטיבי -- ולא ייהפך לדיון על כל העולם ואשתו....




תוקן על ידי רדףהשיג ב- 11/12/2010 22:45:45




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2010 23:12 לינק ישיר 

1) קראתי מה שענית לגוילם. אני חושב שאתה מדבר על מושגים אחרים לגמרי. אתה מדבר על ידיעת-אל אחרת ועל בחירה חופשית אחרת. לא בדיוק ברור לי מה אתה כן סבור בהם.

רק מה שהגוילם עשה הוא כנראה לקח את הנחות מדברי לפני כמה עמודים (על עובדות-בראשית וכו) , ומשום מה הגיע למסקנה לא מנוסחת טוב. [אני טוען (לא דעתי האישית, אלא כהסבר לבעיה) שאין כאן מסקנה. יש כאן פרדוקס או סתירה וצורך לשנות אחת מההנחות (לפי איך שהגדרתי אותם)].



2) הוסיף עוד משהו בקשר לבעיה הזו.
הרי תאיסט מצוי [לפחות הרמב"ם] מאמין שאלוהים המציא את היקום מאפיסה מוחלטת למציאותה המורכבת כולל את האפשרות האנושית לבחירה.
זה מן הנמנעות [לפחות אינטואיטיבית] שהוא ימציא מציאות שיש בידה לבחור באופן עצמאי לגמרי שאיננה תלויה בו [=בחירה חופשית נטולת השפעה אלוהית]. שהרי מנין הכח והאפשרות של אותו מנגון להחליט בחירה?- מכח הבורא והממציא של אותו מנגנון [=אלוהים]. א"כ כבר הושם בו התכנון והתנאים להכריע במגוון אפשרויות מונח מראש. זהו ממש הפך אפשרות בחירה חופשית מוחלטת.  

מעניין שהרמב"ם עצמו חשב לפתור את בעית הידיעה והבחירה בזה שמי שיצר את הבחירה יודע את כל מהלכיה מראש. לא רק שהוא לא פתר את הבעיה הוא העצים אותה.
(נפתח ע"ז  אשכול בעבר "אינדטרמינזם ובעיית הידיעה והבחירה במשנת הרמב"ם".


3) והערה אחרונה באפשרות בחירה -חופשית.
היא הרי בנויה על כך שכשתי צדדי השיקול שווים, בכח האדם להטות לצד אחד. דבר תמוה הוא שללא הבנה" סברא"העדפה קדומה אדם יכריע לצד מסוים [כשם שכף מאזנים לא יוטו מעצמם]. א"כ אותם הבנות"סברות"העדפות שהגיעו אליו או בעל-כורחו או בבחירה [ששוב נבעה מהעדפות"סברות קודמות] הם שהשפיעו על החלטתו. ונמצא שלעולם אין הבחירה חופשית.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2010 23:24 לינק ישיר 

י_פפנדראו כתב:
1) קראתי מה שענית לגוילם. אני חושב שאתה מדבר על מושגים אחרים לגמרי. אתה מדבר על ידיעת-אל אחרת ועל בחירה חופשית אחרת.

לא -- אני מדבר על בחירה כפשוטה ועל ידיעה כפשוטה של אלוהים. הרמב"ם נזקק לטעון שידיעתו לא כידיעתנו כדי לענות על השאלה -- אבל אני לא נקק לכהאי גוונא: גם אם ידיעתו כידיעתנו [הידיעה עצמה -- לא אופן רכישתה], אין פה סתירה. 





לא בדיוק ברור לי מה אתה כן סבור בהם.

דעתי בנוגע לידיעה והבחירה כלל לא משנה לכאן. מה שמשנה הוא האם יש סתירה בהנחות התיאיסטיות הרגילות -- ופה דעתי היא שאין סתירה -- לפחות לא בין הנחת הידיעה לבין הנחת הבחירה.  [בל נשכח גם שאשכול זה מוקדש ללוגיקה -- לא למטאפיזיקה..]




רק מה שהגוילם עשה הוא כנראה לקח את הנחות מדברי לפני כמה עמודים (על עובדות-בראשית וכו) , ומשום מה הגיע למסקנה לא מנוסחת טוב. [אני טוען (לא דעתי האישית, אלא כהסבר לבעיה) שאין כאן מסקנה. יש כאן פרדוקס או סתירה וצורך לשנות אחת מההנחות (לפי איך שהגדרתי אותם)].

אם כך, מה פירוש "אין כאן מסקנה"? כפי שפעם הסברתי: כל פאראדוקס ניתן לנסח כטיעון בו ההנחות מסתברות/מקובלת ואילו המסקנה לא.



2) הוסיף עוד משהו בקשר לבעיה הזו.
הרי תאיסט מצוי [לפחות הרמב"ם] מאמין שאלוהים המציא את היקום מאפיסה מוחלטת למציאותה המורכבת כולל את האפשרות האנושית לבחירה.
זה מן הנמנעות [לפחות אינטואיטיבית] שהוא ימציא מציאות שיש בידה לבחור באופן עצמאי לגמרי שאיננה תלויה בו [=בחירה חופשית נטולת השפעה אלוהית]. שהרי מנין הכח והאפשרות של אותו מנגון להחליט בחירה?- מכח הבורא והממציא של אותו מנגנון [=אלוהים]. א"כ כבר הושם בו התכנון והתנאים להכריע במגוון אפשרויות מונח מראש. זהו ממש הפך אפשרות בחירה חופשית מוחלטת.  

זו בעיה אחרת מאשר בעיית הידיעה ובחירה.


מעניין שהרמב"ם עצמו חשב לפתור את בעית הידיעה והבחירה בזה שמי שיצר את הבחירה יודע את כל מהלכיה מראש. לא רק שהוא לא פתר את הבעיה הוא העצים אותה.


הוא לא פתר אותה וגם לא העצים אותה -- זה טענה שאיננה מעלה ואיננה מורידה..



(נפתח ע"ז  אשכול בעבר "אינדטרמינזם ובעיית הידיעה והבחירה במשנת הרמב"ם".


3) והערה אחרונה באפשרות בחירה -חופשית.
היא הרי בנויה על כך שכשתי צדדי השיקול שווים, בכח האדם להטות לצד אחד. דבר תמוה הוא שללא הבנה" סברא"העדפה קדומה אדם יכריע לצד מסוים [כשם שכף מאזנים לא יוטו מעצמם]. א"כ אותם הבנות"סברות"העדפות שהגיעו אליו או בעל-כורחו או בבחירה [ששוב נבעה מהעדפות"סברות קודמות] הם שהשפיעו על החלטתו. ונמצא שלעולם אין הבחירה חופשית.


אולי -- אבל זו בעייה אחרת מאשר בעיית הידיעה והבחירה



תוקן על ידי רדףהשיג ב- 11/12/2010 23:26:49




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2010 23:30 לינק ישיר 

בלי הסברי לבעיה. איזה סתירה ישנה בכלל. הוא יודע בדרך אוקוס פוקוס מה שתבחר בעתיד בדרך אוקוס פוקוס.
בלי הבנת המושגים. הכל כאן משחק מילים.

2) 3) לא הבאתי כהסבר לבעיה אלא כתוספת שולית לעניין.

ל"ט



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2010 23:32 לינק ישיר 

"בלי הסברי לבעיה. איזה סתירה ישנה בכלל. "

נו -- שוב אתה חוזר על השאלה הזאת. אולי פעם תשב ותקרא מה שכתבתי, במקום להתווכח?

אם אין לך זמן או כוח או חשק -- זה לגיטימי. אבל אז, אל תתווכח עם מה שלא קראת.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/12/2010 23:37 לינק ישיר 

בעיית הידיעה והבחירה איננה השאלה "מנין לאלוהים הידיעות שלו?"

זו שאלה מעניינת -- אבל גם אם לא נמצא לה תשובה, כל שזה יאמר הוא שישנו מצב עניינים מתקיים שאין אנו יודעים מדוע הוא מתקיים או איך הוא מתקיים.

זו לא תיהיה הפעם הראשונה בה אנו נתקלים במצב עניינים שכזה -- שאין אנו יודעים להסביר אותו.

[זה שונה ממצב בו אין אנו יודעים להסביר מהו מצב העניינים שאנו מאמינים שמתקיים. במקרה כזה, ניתן להעלות את השאלה אם אנו בכלל מבינים במה אנו מאמינים. ואם לא -- האם תיתכן האמנה שאין המחזיק בה מבין את תכניה.

אבל פה ניתן להבין "ידיעה" כפשוטה מצד אלוקים -- ידיעה שכולנו מכירים -- אלא שאיננו יודעים להסביר איך אלוקים רכש אותה. זה סיפור אחר.]

זו אולי בעסה, אבל סתירה באמונותינו אין כאן.


תוקן על ידי רדףהשיג ב- 11/12/2010 23:42:03




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 00:45 לינק ישיר 


רדף

התגובה שלי באדום


בסופו של עניין גם אלו שדנים בכך באופן אינטואטיבי
, ואם הבנתי נכון, זוהי גם המסקנה ממה שאתה כתבת, מגיעים לנקודה שבו צריך להגדיר את מהות הידיעה כדי להבין את היחס בין ידיעה לבין  אירועיים עתידיים לא מוכרחים.

אני טוען שאין בכך צורך לפתרון הבעייה הספציפית הזאת.


כל שנצרך לשם ניסוח הבעיה העומדת לפתרון הוא להניח הנחה דיי טריוויאלית אודות הידיעה: שבהכרח, לדעת ניתן רק אמת [הגם שלהאמין ניתן גם בשקר]. 

אני טוען שההנחה הזאת היא לא נכונה ועכ"פ לא ממצה על בוריה את הגדרת הידיעה

פתרון הבעיה איננו נזקק לערעור הנחה זו: ניתן לאמץ הנחה [מקובלת] זו ועם זאת לטעון שאין פה בעייה -- כפי שאני עשיתי -- כלומר: לטעון שאין זה מנביע [לא בפני עצמו ולא ביחד עם הנחות קומונסניות אחרות] שאין בחירה חופשית.


כל אשר נדרש לפתרון הבעיה הוא להראות את הכשל הלוגי שביסודה. וזאת, אני מקווה, שעשיתי.





לענ"ד, כדי לדעת אם קיים כשל לוגי בהנחה שהקב"ה יודע עתיד בחירתי,
 
תיקון מונחי: לא יכול להיות קיים כשל לוגי בהנחה כלשהי. כשל יכול להיות קיים רק בטיעון: במעבר שבין ההנחות למסקנה.

כשל יכול להיות גם בין שני חלקי משפט כמו לדוגמא "אני רואה קול מדהים"


ישנם שני מרכיבים נוספים
 שזקוקים לליבון מעבר למה שניתחת, והם הידיעה  והזמן.



אני מסכים שמרכיבים אלו זקוקים לליבון בפני עצמם. אבל לא לצורך פתרון בעייה ספציפית זו.

אני חושב שמרכיבים אלו הם אבני הבנין של בעייה זו

הידיעה. אני חושב שהגדרת מושג ידיעה תלויה בדיון  שהתקיים באשכול זה שדנו בו אם אפשר להסביר את התודעה היא במונחים פיזיים או שהתודעה היא ישות א פיזית,



לא מסכים. הגדרת המושג -- שהיא פעולה מטה-לשונית -- בטוח לא תלויה בדיון הזה. אולי חקירת מהות הידיעה [בשונה מחקירת המושג "ידיעה" או משמעות המילה "ידיעה"] כן תלויה. אבל זה דיון שונה.



אני לא מבין מה ההבדל בין המושג והמהות, המושג היא השפה שמציינת את המהות



אם התודעה היא פיזית, יוצא אם כן שהידיעה היא בסך הכל חלק מתהליך תגובה פיזי בין גוף חומרי משוכלל [שמסוגל לראות, לעבד מידע וכו] לבין גוף חומרי אחר, וכמו שלא שייך לראות אירוע שעדיין לא קרה, כך לא שייך לדעת אירוע שלא קרה,


תלוי למה כוונתך ב"לא שייך". אם כוונתך "בלתי אפשרי טכנית" -- אז אולי אתה צודק. אבל ההנחה המקובלת היא שהקב"ה איננו מוגבל טכנית [הנחת האומניפוטנטיות (=כל יכולת) של האל].

אם כוונתך "בלתי אפשרי לוגית" -- אני לא מסכים. ראה דיון פה: http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2835653&forum_id=1364




היות והידיעה  היא תגובה פיזית לאירוע כמו הראייה, במקרה כזה ידיעת העתיד הבלתי מוכרח הוא משפט שסותר את עצמו,


לא מסכים. אולי אתה צודק שיש פה בעייה טכנית -- אבל לא בעייה לוגית או מושגית.

ראה -- אני מבין מאיפה אתה בא -- דהיינו, מנין אתה טוען מה שאתה טוען. 

מה שאתה פה אומר נובע ממה שטענת קודם -- שדיון במהות הדבר הזה, שנקרא "ידיעה" נצרך כדי להגדיר את המושג "ידיעה". ולא היא. גם לפני שכימאים גילו שמים הם H2O ידענו את משמעות המילה "מים". וגם לפני שגילינו שכאב נגרם על ידי/מקביל ל/גורם ל/.. גירוי עצבי במוח, ידענו את משמעות המילה "כאב".


הכימאים גילו מה הרכבו הכימי של מים. התיאור המהותי של המים כוללת דברית נוספים כמו הצבע, מצב הצבירה, וכדו, אבל  תאור כולל של מרכיבי המים, הוא שווה ערך למהות ולמושג  

נראה לי שהרמב"ם התכוון במשפט "אין ידיעתו כידיעתינו" כלומר דרכי המידע של הקב"ה לא חייבים כפופות למה שאנו יודעים,


אצטט את מה שכתבתי קודם לגוילם:

"פלוני מחשב בראש את הסכום של 7 ו-8. פלמוני משתמש לשם כך במחשבון. האם לא נגיד על שניהם שהם יודעים ש-7 ועוד 8 שווה 15 [ובאותו מובן של "יודעים"!!]? אתמהה.

אמנם הם השיגו את ידיעותיהם בדרכים שונות, ואמנם כנראה פלוני יודע יותר על מתימטיקה מפלמוני [שהרי פלוני ידע לחשב זאת בראשו ואילו פלמוני לא] -- אבל לגבי הסכום הספציפי הזה -- אין הבדל בין ידיעותיהם בסוף התהליך.


ומן הדוגמאות הללו בחזרה לעניינינו:

זה שהקב"ה, בניגוד אלינו, איננו שואב את ידיעותיו מנתוני חושים או מהיסקים לוגיים או מתימטיים וכו' -- אין זה אומר עוד [כלומר, לא נובע מזה לוגית] שידיעתו היא ידיעה במובן אחר מאשר ידיעתנו.
"

שוב, אם ידיעה היא פונקצייה פיזיקלית וכמו שהגדרתי אותו לעיל, אז תסביר לי מה ההבדל בין זה לראיה, האם על ראיה הנך גם יכול לומר שמשפט "אני רואה אירוע שעדיין לא אירע" הוא לא כשל לוגי




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 01:17 לינק ישיר 


 
הסברתי יפה את הסתירה (לא בעסה ולא שטויות) בין בחירה שטרם נבראה! לידיעה עליה ממי שלא אמור להיות מעורב בדרך כל שהיא בבחירה!. זוהי ההבנה שבבעית הידיעה והבחירה, לכל תיאולוג חושב. (בעבר דברתי עם אנשים שקצת שכל בקודקודם והם בלבלו את הסתירה הזו בגלל חוסר הבנה במשמעות המושגים עליה היא דנה).
 זאת לא סתירה לוגית אין בה טיעונים ואין בה הסקים. זו סתירה בין שתי מושגים ברורים בהגדרתו למי שהתעמק בכל אחת מהם.

אם ידועה לך בעיה אחרת העונה לשם הידיעה-והבחירה, האמורה להסיק שאין בחירה חופשית . בבקשה לפני מערכה של טיעונים וחשיפת כשלים. תתאר באיזה אזור היא נמצאת.
מה היא הידיעה ואיך היא קשורה לבחירה. (אל תפנה למה שכתבת כבר, תסביר במילים פשוטות את כיוון הבעיה).
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 01:55 לינק ישיר 

יונתן_ניר כתב:

התגובה שלי מודגשת ועם קו תחתון [לפעמים זה יצא בצבע שחור ולפעמים בצבע אדום] 



כל שנצרך לשם ניסוח הבעיה העומדת לפתרון הוא להניח הנחה דיי טריוויאלית אודות הידיעה: שבהכרח, לדעת ניתן רק אמת [הגם שלהאמין ניתן גם בשקר]. 

אני טוען שההנחה הזאת היא לא נכונה


מישהו יכול לדעת שהארץ שטוחה, לדעתך? או ש-2 ועוד 2 שווה ל-5?  ואני מדגיש -- לדעת, לא סתם להאמין. להאמין, וודאי ניתן גם בשקר.  

כך או כך -- גם אם אתה אינך מקבל הנחה זו, הרמב"ם, ושאר הפילוסופים שהתעסקו בבעיית הידיעה והבחירה וודאי קיבלו הנחה זו -- שהיא הנחה יסודית ומקובלת באפיסטמולוגיה לפחות מאז אפלטון ואילך -- ולא ידוע לי על פילוסוף כלשהו שאי פעם חלק עליה.

אם לא נקבל הנחה זו -- אז הלכה הבעיה -- עוד לפני שהתחלנו לדון בה - ולא צריך אז את ההפרכה שלי - כי אין טיעון בכלל...




ועכ"פ לא ממצה על בוריה את הגדרת הידיעה


וודאי שלא! אבל זה מה שאני אומר: שאין צורך למצות על בוריה את הגדרת הידיעה כדי לדון בשאלה זו -- לא כדי לנסח את הבעיה ולא כדי לפתור אותה. ראה גם דברי הקודמים לפפנדראו בסמיכות. בייחוד הדוגמא האחרונה שהבאתי שם מהילדים הקופצים. 




כשל יכול להיות גם בין שני חלקי משפט כמו לדוגמא "אני רואה קול מדהים"

בטענה המובעת במשפט שהבאת אפילו סתירה אין. אבל גם בטענה סתירתית כמו "מחר יירד גשם ולא יירד גשם" אין כשל -- פשוט כי כשל יכול להיות רק בטיעון. טענה יכולה להיות אמיתית או שקרית. היא יכולה להיות טאוטולוגית או סתירתית. אמיתית בהכרח או אמיתית במקרה. שקרית בהכרח או שקרית במקרה. אבל  כושלת אין היא יכולה להיות בהגדרה. [אני מדבר עתה על הגדרות לוגיות מקובלות -- לא על המצאות שלי. תוכל לבדוק זאת בכל ספר העוסק בלוגיקה]. משפט , [בניגוד לטענה] יכול גם להיות משמעותי או חסר משמעות. אולי לכך התכוונת ב"משפט כושל"? 



אני מסכים שמרכיבים אלו זקוקים לליבון בפני עצמם. אבל לא לצורך פתרון בעייה ספציפית זו.

אני חושב שמרכיבים אלו הם אבני הבנין של בעייה זו


סבבה - אז אתה יודע מה? אני אחזיר את הכדור למגרש שלך ואציע לך: נסח אתה את הבעיה, כפי שאתה מבין אותה, בצורה מסודרת -- פחות או יותר במידה בה אני ניסחתי אותה [אני כמובן אלך לקראתך אם אראה שאתה משתדל] ותראה איך מהנחות המקובלות על רוב התיאיסטים נובעת [ע"י טיעון תקף!] מסקנה שאיננה מקובלת עליהם.

במקרה זה: איך מההנחה שהקב"ה יודע כל מה שיקרא בעתיד נובע שאין בחירה חופשית. בכבוד!







אני לא מבין מה ההבדל בין המושג והמהות, 



תסכים שמהותי עבור מים להיות בעלי ההרכב הכימי H2O? תסכים שלא ידענו זאת עד לפני זמן לא רב? האם תאמר שלא היה בידינו את המושג "מים"? או שלא הבנו את המילה "מים"?

 הרי כשאנו באים לחקור מהותו של דבר מה -- עלינו קודם כל [לפני החקירה] להגדיר את מה אנו הולכים לחקור. את המהות, הרבה פעמים, נגלה רק אחר החקירה. משמע, אנו צריכים להיות מסוגלים להבין את מה אנו חוקרים עוד לפני שגילינו את מהותו. משמע, הגדרה ומהות אלו שני דברים שונים. 




המושג היא השפה שמציינת את המהות 

אתה מבלבל בין מושג למונח.

למשל, המילה "עץ" והמילה "אילן" -- אלו שני מונחים שונים. אבל, מכיוון שמדובר במילים נרדפות, המושג המבוטא על ידי שתיהן הוא אותו המושג.

עכשיו, ניקח דוגמה יותר קיצונית [לא דוגמא שאני המצאתי]:

הביטוי "כוכב הערב" והביטוי "כוכב הבוקר" אלו שני מונחים שונים. ולא זו אף זו -- הם גם מבטאים שני מושגים שונים: "כוכב הערב" מבטא את המושג "הכוכב הזורח במקום הזה והזה בשמי הערב" ואילו "כוכב הבוקר" מבטא את המושג "הכוכב הזורח במקום הזה והזה בשמי הבוקר" -- בוודאי אין מושגים אלו שקולים לוגית או ביטויים בעלי אותה משמעות [נרדפים, סינונימיים]. אלא שהפלא ופלא: מדובר באותו כוכב עצמו -- וונוס. 

עכשיו אשאל: האם מהותי עבור כוכב הערב להיות כוכב הבוקר?

תלוי: לא מהותי עבורו לזרוח במקום זה או אחר בזמן זה או אחר. יכול לפגוע בו מטאור והוא יפסיק לזרוח במקומותיו הקבועים ועם זאת הוא ימשיך להיות אותו הכוכב. אז במובן זה, אין זה מהותי לכוכב הערב להיות כוכב בוקר [בלי "ה" הידיעה] או אף כוכב ערב -- אבל הרי כן מהותי להיות להיות הוא עצמו! ומכיוון שהמונחים "כוכב הערב" ו"כוכב הבוקר" מציינים את אותו הכוכב, הרי שבמובן זה, מהותי לכוכב הערב להיות כוכב הבוקר.

האם יכולנו לדעת זאת מניתוח מושגי גרידא? התשובה היא "לא"! הייתה זו תגלית אסטרונומית -- לא מישהו שסתם ישב וחשב על משמעות המושגים בהם הוא משתמש וגילה שכוכב הערב הוא כוכב הבוקר. משמע: המשמעות והמהות, אלו שני דברים שונים... 





הכימאים גילו מה הרכבו הכימי של מים. התיאור המהותי של המים כוללת דברית נוספים כמו הצבע, מצב הצבירה, וכדו,

ישנן תכונות המהותיות למים וישנן תכונות שאינן מהותיות למים.

בתנאים שונים, מים יכולים להיות בעלי צבע שונה, מצבי צבירה שונים, וכן הלאה. אבל כל עוד אלו מים, הם תמיד יישארו H2O.

לעומת זאת, ניתן להעלות על הדעת חומר אחר מאשר מים שתכונותיו הנראות לעין זהות לאלו של מים [ואפילו כזה שטעמו זהה לשל מים וניתן להרוות בו את צמאוננו וכו' וכו'] -- ועם זאת, אין אלו מים אלא משהו אחר, כי ההרכב הכימי שונה. 



אבל 
תאור כולל של מרכיבי המים, הוא שווה ערך למהות ולמושג  

1. לפי דבריך, לפני שידענו ממה המים מורכבים, לא היה לנו מושג שלם של מים? 

2. עד כמה רחוק אתה מוכן ללכת עם הנחה זו, שהתיאור הכולל של דבר מה מבטא את מהותו?

למשל, נניח איש ששמו יוסי, ונניח שהוא באחד הימים גנב.

עכשיו, תיאור מלא [תיאור כולל, בלשונך] של יוסי יכלול בתוכו גם את הפרט הזה, שהוא גנב.

אם אתה טוען שמהותו של דבר מה מבוטאת על ידי תיאור מלא שלו, יוצא שמהותי ליוסי לגנוב מעצם היותו מה שהוא -- יוסי.

אם כך, אז יש פה בעיה של בחירה חופשית שכלל איננה נזקקת לא רק למושג הסיבתיות [שגם בעיית הידיעה והבחירה איננה נזקקת לו -- בשונה מבעיית ההשגחה והבחירה, הגזירה והבחירה, הסיבתיות והבחירה וכו'] -- אלא אפילו לא למושג הידיעה האלוקית -- ואפילו לא להנחת חלות חוקי הלוגיקה לגבי טענות עתידיות [בעיית הקרב הימי של אריסטו] -- אלא הבעיה היא יותר פשוטה: כל דבר שנכון לגבי X הוא מהותי לX. מכאן שכל בחירה של בן אדם נגזרת ממהותו של אותו בן אדם..




שוב, אם ידיעה היא פונקצייה פיזיקלית וכמו שהגדרתי אותו לעיל, אז תסביר לי מה ההבדל בין זה לראיה, האם על ראיה הנך גם יכול לומר שמשפט "אני רואה אירוע שעדיין לא אירע" הוא לא כשל לוגי



נכון -- כשל לוגי באמת אין כאן. כמו שאין כשל לוגי בטענה "כל פעם שאתה זורק כדור, הוא עף לירח". המשפט הזה הוא אמנם שקרי -- אבל לא סתירתי. 





תוקן על ידי רדףהשיג ב- 12/12/2010 01:56:28




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 02:18 לינק ישיר 

י_פפנדראו כתב:
 


הסברתי יפה את הסתירה (לא בעסה ולא שטויות) בין בחירה שטרם נבראה! לידיעה עליה ממי שלא אמור להיות מעורב בדרך כל שהיא בבחירה!.

הסברת מה הסתירה בין שתי הנחות אלו לבין ההנחה ש-(א) "ניתן לדעת את העתיד רק אם הוא קבוע סיבתית מעתה" -- אך לא את הסתירה שבין שתי הנחות אלו כשלעצמן.

ועל כך אמרתי כבר שתיאיסט קלאסי פשוט לא יקבל את הנחה (א).

עכשיו -- אתה, שמקבל הנחה זו -- תצטרך לוותר לפחות על אחת משלושת ההנחות כדי להשאר קונסיסטנטי. זה נכון.

אבל, מאחר ותיאיסט קלאסי מלכתחילה לא מקבל את הנחה (א), אין זו בעיה פנימית עבור התיאיזם -- אלא זו בעיה עבורך.

ובכל אופן -- אין הבעיה שאתה מציג בעיית הידיעה והבחירה הקלאסית.
 


זוהי ההבנה שבבעית הידיעה והבחירה, לכל תיאולוג חושב. 


כן? תביא מקורות!




 זאת לא סתירה לוגית אין בה טיעונים ואין בה הסקים. זו סתירה בין שתי מושגים ברורים בהגדרתו למי שהתעמק בכל אחת מהם.


מעניין -- פעם ראשונה אני שומע על סתירה שאיננה לוגית... 

אצלנו בלוגיקה, מגדירים מצב של סתירה בתוך קבוצת טענות כמצב בו ניתן להוכיח לוגית מקבוצה זו סתירה מפורשת, כלומר, טענה מהסוג "א וגם לא-א" [למשל "מחר יירד גשם ולא יירד גשם כתב:

מעניין אותי לשמוע למה אתה קורא "סתירה"..


אם ידועה לך בעיה אחרת העונה לשם הידיעה-והבחירה, האמורה להסיק שאין בחירה חופשית . בבקשה לפני מערכה של טיעונים וחשיפת כשלים. תתאר באיזה אזור היא נמצאת. מה היא הידיעה ואיך היא קשורה לבחירה. 

תקשיב -- אם עוד פעם תשאל שאלות כאלו [בפעם השישית], אני פשוט אפסיק את הדיון איתך: אני כל פעם חוזר ואומר לך   -- קרא את מה שכתבתי! הרי עשיתי זאת כבר! או -- אם אין לך סבלנות לעשות את זה -- אז לפחות אל תבוא להתווכח פה על משהו שלא טרחת לקרוא.


(אל תפנה למה שכתבת כבר, תסביר במילים פשוטות את כיוון הבעיה).
 

אתה פשוט חוצפן -- אין לי מילים אחרות. למה אתה חושב שניתן בשתי מילים לתמצת ניתוח יסודי שלקח לי כמה שעות לבצע?



תוקן על ידי רדףהשיג ב- 12/12/2010 02:22:21




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 02:30 לינק ישיר 

עד היום חשבתי שזה אדום   חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-12/12/2010 02:45 לינק ישיר 

אני רואה שסגנונו של סוסרטי חלחל אליך. חבל מאוד. גם אם נראה לך שאתה צודק, ישנם דרכים אנושיות להביע זאת.

אני מבקש ממך שוב. לפני עיון מדוקדק בטיעוניך שלעיל. תכתוב במילים מתומצתות מה אתה רואה כבעיה.
מה היא ידיעת-עתיד ומדוע היא תסתור בחירה חופשית. איזה הקשר יש בין השנים.

אתה כל הזמן דוחף לדברי את נושא מקור הידיעה לא זו הנקודה. היא רק ממקדת את הבעיה. לא בה הבעיה. הבעיה היא בין ידיעה של מי שלא אמור לדעת אותה כי הוא שמט זאת משליטתו.
חוץ ממנה אני לא מבין מה אמורה להיות בעיה בין ידיעה עכשוית ברורה על מה שעתיד להיות עובדה עתידית ברורה.

הרהרת למה אני היחיד שמתייחס פה לדבריך? 


תוקן על ידי י_פפנדראו ב- 12/12/2010 02:52:43




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 08:14 לינק ישיר 

איזה קאסח


זה הלינק של האשכול שפעם היה כאן על הידיעה והבחירה והרמ"ם ומשם הבנתי

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2798731&forum_id=1364



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 11:04 לינק ישיר 

רדף,

אם יורשה לי הייתי רוצה לבדוק אם הבנתי אותך נכון ע"י שאנסח את דבריך בצורה קצרה יותר, ואודה לך אם תאשר את ניסוחי.

ניסוח ראשון של הפרדוקס:
א. אם מאורע עתידי ידוע למישהו כעת אז הוא בודאי יתרחש בעתיד.
ב. הקב"ה יודע כעת את כל המאורעות העתידיים, וממילא הם בודאי יתרחשו.
ג. הבחירה שתיעשה גם היא מאורע עתידי, וממילא חייבת להיעשות כך בעתיד.
ד. בחירה שחייבת להיעשות איננה בחירה חופשית.

לפי ניסוח זה אין בעיה כלל- הקב"ה יודע כעת שתיעשה בחירה מסויימת בעתיד. שיהיה לו לבריאות, מה זה מפריע לבוחר ?.

ניסוח שני של הפרדוקס:
א. אם מאורע עתידי ידוע למישהו כעת סימן שהוא היה חייב להתרחש דווקא כך.
ב. הקב"ה יודע כעת את כל המאורעות העתידיים, וממילא שכולם היו חייבים להתרחש דווקא כך.
ג. הבחירה שתיעשה גם היא מאורע עתידי, וממילא היא חייבת להיות דווקא כך.
ד. בחירה שחייבת להיות דווקא כך איננה בחירה חופשית.

לפי ניסוח זה יש בעיה- הבחירה היתה חייבת להיות דווקא כך ולא אחרת וא"כ איננה חופשית גם לבוחר.

אמנם הניסוח השני מניח דבר שאיננו מוסכם- כל מאורע עתידי היה חייב להתרחש דווקא כך, וזה כבר שלל את הבחירה מלכתחילה.

האם הניסוח הזה מאושר על ידך ?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/12/2010 13:54 לינק ישיר 

לשותף,
 
יפה: עליך אני רואה שאתה לפחות באמת קראת את מה שכתבתי. יישר כוח!

ואשר לניסוח שלך -- כן, אתה מנסח את הבעיה בערך נכון.


בניסוח הראשון שלך, הכשל [אותו אנו מחפשים] מצוי במעבר שבין שלב ב לשלב ג -- שהוא מעבר בלתי תקף.

הניסוח השני שלך הוא כמעט במדוייק תמצות הניסוח השני שלי את הטיעון נגד הבחירה החופשית מהידיעה. 

אלא שנותר עוד להסביר מדוע יש בלבול נפוץ בין שני הניסוחים. הרי אדם רגיל שיראה את מה שאתה כתבת ישר יבחין שמדובר פה בשני טיעונים שונים: אחד מהם בלתי תקף בעליל, ואילו השני אמנם תקף אך אחת מהנחותיו איננה הנחה שהוא יקבל.

זאת -- את הבלבול דהיינו -- הסברתי בפרוטרוט במה שכתבתי לעיל. ואתמצת זאת גם פה: 


הבלבול נעוץ בדו משמעות הצורנית שיש במשפט "כל מאורע עתידי, אם הוא ידוע אז בהכרח הוא יתרחש".

ניתן לקרוא את המשפט כמבטא את הטענה "כל מאורע עתידי [אם (הוא ידוע) אז-בהכרח (הוא יתרחש)]". בקריאה זו, האופראטור "בהכרח" נסוב על הקשר שבין הרישא ["הוא ידוע"] לסיפא ["הוא יתרחש"] -- כלומר, בהכרח, אם הרישא אמיתית אזי גם הסיפא אמיתית. במילים אחרות, הביטוי "אז בהכרח" הוא ביטוי המורה על כך שמדובר פה באימפליקאציה לוגית, ולא אימפליקאציה מטריאלית גרידא. 


[הסבר:

אימפליקאציה היא טענה מסוג "אם א אז ב".

למשל "אם אלך לחנות, אז ארטב בגשם".

אימפליקאציה לוגית היא אימפליקאציה שהיא טאוטולוגיה -- כלומר, אמיתית מתוך צורתה בלבד, ואי לכך, גם אמת הכרחית.

למשל, כל טענה מהסוג "אם א אז א" היא אימפליקאציה לוגית. דוגמא: "אם אלך לחנות, אז אלך לחנות". למשל, כל טענה מהסוג "אם (א וגם ב) אז א" גם היא אימפליקאציה לוגית. דוגמא: "אם אלך לחנות וארטב בגשם, אז אלך לחנות". וכן הלאה.

אימפליקאציה שאיננה אימפליקאציה לוגית [כלומר -- רוב האימפליקאציות] נקראת "אימפליקאציה מטריאלית", כלומר, שאמיתותה תלויה במצב העניינים המתקיים בעולם האפשרי הגשמי הזה שלנו.

כפי שאמרנו, אימפליקאציה לוגית מבטאת אמת שהיא הכרחית. ניתן לבטא זאת בשתי צורות. ניקח למשל את האימפליקאציה הלוגית הפשוטה "אם א אז א". ניתן לבטא את העובדה שמדובר באימפליקאציה הכרחית כך: (1)"בהכרח, אם א אז א"; וניתן לבטא זאת גם כך: (2) "אם א אז-בהכרח א". אבל את הצורה האחרונה של ביטוי הטענה, מאד קל לבלבל, בשפה הרגילה, עם טענה אחרת, שיכולה להיות שקרית במקרה זה: (3) "אם א, אז (בהכרח א)"]  

מאחר וחלק ממשמעותה של המילה "ידיעה" היא שידיעה יכולה להיות רק של אמת [בניגוד לסתם האמנה, שיכולה להיות שקרית] -- הרי שהטענה "אם פלוני יודע ש-א, אז א" [נגיד: "אם פלוני יודע שמחר יירד גשם, אז מחר יירד גשם"] מבטאת טענה אמיתית בהכרח. לפיכך, הטענה "בהכרח, אם פלוני יודע ש-א, אז א" וגם הטענה "אם פלוני יודע ש-א, אז-בהכרח א" הן אמת לאמיתה.

מאידך, אסור לבלבל [הגם שמאד קל לבלבל] זאת עם הטענה "אם פלוני יודע ש-א, אז (בהכרח א)" -- שהיא טענה שיכולה להיות אמת ויכולה להיות שקר: תלוי בתוכן של א. אם א היא אמת הכרחית [נגיד "או שהמסיבה טובה או שלא"], אז הטענה אמיתית, ואם לא -- לא.  

 לעניינינו:

אם קוראים את המשפט "כל מאורע עתידי, אם הוא ידוע אז בהכרח הוא יתרחש" כאומר "כל מאורע עתידי, אם (הוא ידוע), 
אז-בהכרח (הוא יתרחש)" הרי שמשפט זה הוא אמת לאמיתה ואף אחד לא יחלוק עליו.

אבל אם קוראים אותו כאומר: "כל מאורע עתידי [אם (הוא ידוע) אז (בהכרח [הוא יתרחש])]" אזי זו כבר הנחה שנויה במחלוקת: שכל מאורע עתידי ידוע הוא מאורע הכרחי. זו הנחה שתיאיסט רגיל פשוט יידחה אותה ואז אין פה בעייה פנימית עבור התיאיזם.

אבל ללא הצבת הסוגריים הזו, הרי קל מאד להתבלבל בין שתי המשמעויות...
 





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > כללי תורת ההיגיון (לוגיקה) לטובת כולנו,
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 9 10 11 12 13 14 לדף הבא סך הכל 14 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.