לא באתי להגיב כאן בעניני לוגיקה. הגעתי לכאן בעקבות האשכול על בחירה חופשית, וברצוני ליידע אתכן שהאור החיים בסוף פרשת בראשית (עה"פ לא ידון רוחי באדם) דן בשאלת הידיעה והבחירה והוא מגיע שם למסקנה די מהפכנית (נדמה לי שזה די דומה למסקנת הרלב"ג הידועה). אני לא מתמצתת כי הענין די כבד. תעיינו במקור.
|