יהדות?

החופש לדעת, כתבת:
"מטבע הדברים, גם כאן התשובה שלי שאין שום הסבר שיכול להכריח מישהו "להיות יהודי". לעומת זאת, יכולני להסביר לומדוע כדאי לו להיות יהודי, זאת אומרת ל"אקטב" את יהודיותו. יכולני גם להסביר לו מדוע נכון לעשות זאת, ומדוע זה חשוב. (ובלינק שהבאתי לעיל יש הסברים נפלאים באמת לכל זה)"

אתה בטוח? היתה שם הטפה לבכר את רוחו האוניברסלית של הבודהיזם על פני אקטיבציה של היהדות האליטיסטית והאקסלוסיבית ש'איבדה את זה'... לא? 

הסיבה לאמונה היא לדעתי אישית , זה כמו שתשאל אדם כלשהו מהי הסיבה להעדיף מוזיקה קלאסית על פני מוזיקה מזרחית.
מה יענה לך כי אלו הן העדפותיי האישיות .
כמו"כ אמונה היא העדפה אישית של האדם המספק לעצמו את ההסבר להתנהלות הטבע והיקום

נכון

אבל גם להעדפות ישנם סיבות. הכרתיות ותת-הכרתיות. חלקם אף ניתנות להיחקר.

מלבד זאת. "אמונה" היא לה העדפה חוויתית, היא העדפה תודעתית האמורה להתבסס על אמיתות. וככך עליה להיחקר לעומק.

עם מגוון אנשים ןתרבויות הגעתי למסקנה זו
עובדה שבני אדם שנולדו וגדלו בארצות המזרח התיכון יעדיפו מוזיקה מזרחית על פני הקלאסית
למרות שלכאורה הם יטענו שהעדפה זו היא תודעתית
אך להיסטוריה האישית של כל אדם פלוס חוויותיו ומנעד העדפותיו יש השלכה ברורה לגבי העדפותיו האמוניות

נ.ב.
שמעתי פעם בתוכנית רדיו כלשהי שחוקרים מצאו שפגיעות מסויומות במוח יכולות להביא אדם לאמונה ולהיפך
ובעיקר אצל חולי פרקינסון ישנה תופעה של איבוד האמונה
אודה למי שימצא את מקור המחקר

אתה יכול לעשות את המחקר הזה בך עצמך.

תנסה להבחין מתי מתעוררות בך תחושות אמונה ובהירות תיאולוגית ומתי להפך. תראה כמה האמיתות האמוניות תלויות במצבי רוח יותר מאשר בדקדוק טענות האמונה.

לפי המחקר האמונה היא פתוגנית או נפשית המקבלת תמיכה פתולוגית ולחילופין
אבל לפי הצעתך שהאמונה היא תוצאה של הלכי רוח ומקורה אך ורק בפסיכה (נפשית)

אם אוכל להכניס הערה בקשר לתגובות האחרונות:

לפי ראות עיני מתנהל כאן דו שיח לא ברור והוא נובע מבלבול בין הדיון על המושג "יהודי" או "יהדות". לבין הדיון על יכולת האדם לקבוע את דרכו לעומת הדת או האמונה.

ראשית, איך שאני הבנתי את החופש_לדעת בדבריו קיימים שני מוקדים ביחס ל"יהודי" ואין אחד מהם יכול להכריח את האדם להיות יהודי במעשיו או בהכרתו.

מוקד אחד הוא שהיהדות היא "דת", היא גוזרת את התנהלות ואת הזהות של האדם הנמנה על מאמיניה. דת "מלבישה" על האדם את זהותו, אם אדם משיל את הדת מעליו, הוא ראוי לגנאי בעיני הדת.

מוקד אחר להתייחס ליהדות, שהיהודי או היהודים הם קבוצה אתנית. וככאלה יצרו אלו את התרבות ואת הדת שלהם. היות ומדובר במוצא, כמו כל מוצא אתני, הוא לא חייב להיות רלוונטי להמשך חייו של האדם שנולד למוצא האתני המסוים הזה. אותו אדם בוחר להמשיך את המחוייבות שלו לתורה (התרבות העממית) או לא.

כמו שאמר החופש_לדעת שאין לו מחוייבות למורשת היהודית, ועניין זה היא בזכותו להחליט אם להמשיך אותה אם לאו.

בסופו של דבר, בין כה ובין כה, בין אם היהדות היא דת או אתנוס, אליבא דהחופש_לדעת לאדם ניתנת היכולת לא להשתעבד למסריהן. הוא יכול לעשות מה שברצונו. בצדק שאל על פי זה, מדוע שהאדם יהיה יהודי?

אך כתגובה לכך ניתן, שבלי שום קשר לרצון האדם, הדת- הדת היהודית תקבע את האדם כיהודי. לכן אם נושאים את השם "יהודי" אי אפשר להיפטר מהמימד הזה של היהדות על כל אי ההגינות שבדבר. מה שקובע את היהדות ואת הזהות היהודית היא האמונה, לא ייתכן לדבר על אתאיזם בתנאים אלו. כי המוצא גוזר את האמונה ואת דרך החיים והאחריות כלפיהם. לכן לא משנה מה האדם יבחר, היהדות "האמונית" גזרה את המשך דרכו.

למעשה:

הדו שיח אינו עוסק במהות היהדות, הדו שיח הוא בין מצדד בחופש האדם מול המציגים את הטוטלוגיה של האמונה (היהודית).

לתשומת ליבכם רבותי!

"אך כתגובה לכך ניתן, שבלי שום קשר לרצון האדם, הדת- הדת היהודית תקבע את האדם כיהודי. לכן אם נושאים את השם "יהודי" אי אפשר להיפטר מהמימד הזה של היהדות על כל אי ההגינות שבדבר. מה שקובע את היהדות ואת הזהות היהודית היא האמונה, לא ייתכן לדבר על אתאיזם בתנאים אלו. כי המוצא גוזר את האמונה ואת דרך החיים והאחריות כלפיהם. לכן לא משנה מה האדם יבחר, היהדות "האמונית" גזרה את המשך דרכו"

מה?! איזו מין טענה היא זו? הדת היהודית יכולה לקבוע כל מה שהיא רוצה, אך אין היא יכולה לקבוע לגביי שום דבר. אחרי הכול, זכותי המלאה שלא להיכלל תחתיה, ואם כן שוב שבה ועולה השאלה: אם יכול אני שלא להיות יהודי, למה לי כן להיות? כי מה?