שותף סוד
איקון ירוק על השאלה והצגתה.
אני מוסיף בשולי הדברים על מה שלא נזכר עד כה.
כמדומה שמושג של גן עדן נצחי הוא יותר קשה להבנה ממה שנראה במבט ראשון. כלומר, האם אין אנו בונים את הרעיון הזה בעיקר מתוך שלילה? שלילה של מחלות, של מוות, של מחסור, כמו רעב וקור. כל אדם, שחווה את הקשיים של חיי אדם, יכול לדמיין איך זה יהיה אחרת, אם לא יהיו כל הבעיות האלו.
אך בפועל, איזה תוכן יכול להיות לחיים נצחיים? ובמיוחד כאלו שמנותקים מהגוף?
לא שאין תשובה. כמדומה שאפילו בתוך אוצר החויות שמוכרות לנו כאן בעולם הזה, יש חויות שניתן למתוח ולהאריך ולחזק ואז הן יכולות להיות מעין עולם הבא.
א. הנאת המצוה. כפי שמעיר הרב דסלר בתובנה מעניינת מאד לדעתי, כיצד יתבאר שאדם נהנה מנתינת צדקה לאדם זר, ועוד בצורה שאיש לא ידע על כך? האין זו אותה הנאה רוחנית שאין בה יסוד אגואיסטי חומרני?
ב. הנאת הלימוד. כפי שכבר העירו כאן. יש הנאה מרובה בפעילות אינטלקטואלית באשר היא פעילות אינטלקטואלית. (יש כמובן למיין, לדון אם זה ענין מנטלי שיכול לעמוד בפני עצמו או צירוף של המנטלי והפיזיקלי בדמות הפעילות הנוירולוגית במוח).
ג. משל מאד מעניין לדעתי: המוזיקה. המוזיקה היא החויה האמנותית היחיד שאינה חיקוי (כבר אמר זאת מישהו לפני ואולי יזכרו מי).
מצד שני, באחד מספרי המד"ב מצאתי פעם את השאלה כיצד יכולים להראות חיים ארוכים מאד, נניח אלף שנה, בחיי אדם בעולם הזה, נניח במציאות מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ורפואית. הטענה היתה שבני אדם ישתנו כל כך במאות השנים האלו, עד שהם יהיו בני אדם שונים ולא יכירו את עצמם של פעם. הם יהיו ממש זרים למרות שיהיה הליך פנימי שמקשר בין חלקי האישיות לתקופותיה.
(הערה לענין אחר לגמרי: יתכן שאנו רואים מקצת מזה כיום כאשר זוג מתחתן ולאחר מספר שנים הם מאבדים קשר, כי כל אחד השקיע בתחום אחר והחיבור וההתאמה ביניהם מתרופפים. ראו זאת בתור משל על עולם ממושך וכל שכן נצחי).
כל מה שכתבתי כאן עומד על כך שהעולם הבא הוא גם עולם שיש בו שינויים. התקדמות. וכך נראה סביר, באותו חלק של הדמיון שבו אני מצייר לעצמי את העולם הבא, שבעולם הבא יהיו התקדמות ועילוי אינסופיים, וכמדומה שכבר נכתב כן אצל המפרשים (מי?).
אבל אולי העולם הבא הוא סטטי. רגע נצחי של הבטה מאושרת אל הטוב המוחלט? (מעין האופן שבו צייר אפלטון את ההתבוננות באידיאת הטוב?).
כל מה שכתבתי כאן הוא הרהורי לב, שמביאים בחשבון מקורות תורניים אבל לא רק. מצד שני, אני מעז להעלות שאלה "אפיקורסית". כאשר המהרש"א, המהר"ל ועוד מפרשים העלו דימויים שונים של העולם הבא, האם הם הסתמכו על
1. ידע ממקור התגלות (מיסטי).
2. ניתוח של המקורות.
3. דיוק מתוך כלל הידע שנשאב מתוך התרבות היהודית במובן הרחב.
4. השערות סבירות מאד שמקורן באדם באשר הוא אדם?
אני משער שהתשובה המקובלת עלינו תהיה 1 ו2. אבל האם זה באמת כך? איך אפשר לדעת?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
