|
|
| נשלח ב-31/7/2013 20:34 |
 |
| |
עודד
לא מצאתי זאת בדבריך אז אני מוסיף - האל המסתכל באידיאות ובורא את העולם, ולא כל שכן המטאפורה של האדריכל כולה, נמצאים אצל פילון שאליבא דכולי עלמא כולל הוא עצמו, אימץ רעיונות מן הפילוסופיה היוונית ופירש על פיהם את התנ"ך.
פילון ישב באלכסנדריה שהיתה לה קשרים עם א"י, אך לא זאת בלבד, האסכולה האלכסנדרונית הגיעה עם אוריגינס הנוצרי ל... קיסריה במאה השניה לספירה. אוריגינס העריץ את פילון. סביר להניח שחז"ל, אם לא נחשפו לרעיונות כאלו במגעם עם אלכסנדריה, נחשפו לאותם רעיונות בויכוחים בין יהודים לנוצרים, שאנו יודעים שהתקיימו מכתבי הנוצרים (למשל דיאלוג עם טריפון של יוסטינוס מרטיר). אפילו פגאני בשם קלסוס, איתו התפלמס אוריגינס ב"נגד קלסוס", מצטט יהודי המתווכח עם הנוצרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2013 22:53 |
|
| |
תודה לך, לארוצים, על התוספת. הדיאלוג של יוסטיניאנוס מרטיר עם טריפון, יצא לפני כמה שנים בתרגום עברי. כל הנושא על קשרים בין תרבויות למרות המתח הרב הוא מעניין.
אזכיר כאן שני ספרים ישנים מעניינים וחשובים: בין תרבות ישראל לתרבות יוון ורומא של מנחם שטיין [נדמה לי שכתב מחקר גם על פילון] ועולמות נפגשים של יוחנן לוי.
תודה,עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2013 23:19 |
|
| |
עודד היקר
גילוי נאות: אפלטון הוא אחד משני הפילוסופים הגדולים בתולדות האנושות בעיני (השני זה קאנט. ואריסטו כלל כלל לא, ומקומו בעיני עם הגל...).
גם לא אחשוש להודות שרב יהודי נטל רעיון שלמד מגוי. לאחרונה ראיתי בספר כלשהו ציטוט מאחד הגאונים המספר שהתקשו בישיבתו בפסוק כלשהו ושלח אל אב הכנסיה בן מקומו כדי לשאול מה הוא מבין באותו פסוק. וזה עוד לפני אמירת הרמב"ם: שמע האמת ממי שאמרה.
אמנם יש לעיין במדרש במלואו ולראות אם הוא טוען מה שחידש אפלטון (בטימאוס). מעניין שאני הייתי מוכן להאמין שאפלטון, בעל הרעיון שהאלוקים מסדר את העולם כדי להיטיב (למעשה, טוב במשמעות של שלימות ולא הטוב התועלתני או המוסרי אבל זו נקודה אחרת), דווקא קיבל משהו מן היהודים... אבל זו יכולה להיות השערה בלבד.
שני הקטעים שהבאת הם חלקיים. האם זה כל מה שנאמר שם? אשתדל בימים הקרובים לחפש ולהעתיק את הציטוטים המלאים יותר.
עד כמה שזכור לי, כאשר למדתי את המדרש סברתי שהכוונה שיש כאן הנחה לגבי תיאום בין דיני התורה לבין המציאות, כלומר שהעולם נברא כך שיש בו מיני בעלי חיים המתחלקים לטהורים וטמאים וכיו"ב. ולא שהתורה היא אידיאה קדומה שהעולם נברא בצביונה.
אולי כאן ראוי להעיר כמה דברים על מהות האידיאות לאפלטון... אם תרצה הסבר אתה ואם לא אעשה זאת אני אבל לא כעת...
עד כמה שאני זוכר שותף לפרשנותך הוא יוליוס גוטמן הטוען ודאי שספר קהלת מימי בית שני והוא מקבל את הישות של "חכמה" כמתווך בין האלוקים לבריאה. וזה די דומה (איני זוכר מה כתב על האידיאות במדרש לפי הציטוטים שלך, אם כתב).
לפיכך, יש לבדוק קודם כל מה אמרו הדרשנים במדרש, ואם זה דומה לאפלטון, ואז יש מקום לשאול אם דבריו הגיעו אליהם או שזו היתה חשיבה עצמאית שלהם בתשובה לשאלות שעלו אצלם. ואני מבטיח שאם יתברר לי שאתה צודק, לא אתבייש לכתוב זאת במפורש.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2013 00:43 |
|
| |
מיימוני
בעיני ההשוואה הנכונה היא לפילון ולא לאפלטון (אם כי פילון שאב רעיונות אלו מאפלטון), וודאי שהמדרש לא חותם על כל מה שפילון כתב. הרעיון של פילון ב"על בריאת העולם" הוא שהאל מסתכל על האידיאות, בורא את העולם וכותב את התורה כחוק המותאם לאופן בו העולם פועל. באותו חיבור גם מופיעה המטאפורה של האדריכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2013 20:43 |
|
| |
כאן תמצאו את 'על בריאת העולם' של פילון האלכסנדרוני.
http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=108
כדאי לקרא את המבוא של הפרופ' שוואבה, המדבר גם על השפעות שספג פילון, בעיקר מאפלטון ומהסטואה. מוזכרת גם השפעתו הרבה של פוסידוניוס, איש אשכולות יליד סוריה.
מיימוני אינו טועה כלל בעניין הרעיון כי התורה היא החוק על פיו מתנהג גם העולם. האבות חיו לפי החוק הזה, ובכך הם היו מה שמכונה 'חוק מגולם באדם חי', ר'ל בחייהם הם מגלמים בפועל את החוק, [רעיון סטואי].
כמובן, הבדל חשוב יש בין חזל והמחשבה האפלטונית. אם התורה משולה לאידאות, הרי גם התורה נבראה על ידי האלהים.
הערה על ההוצאה של הספר הזה..
הוצאת ד'ר יהודה יונוביץ פעלה בארץ בשנות השלושים בשני תחומים, ספרי פילוסופיה וספרי משפט, (בהם שני ספרים של הרב שמחה אסף, שהיה גם הסטוריון, רקטור האוניברסיטה העברית ושופט בית המשפט העליון)..האיכות המקצועית של הספרים היא מופתית.
עודד
|
|
|
|
|
