|
|
| נשלח ב-13/10/2010 18:56 |
 |
| |
אליעזר
נתת בבת אחת תנופה חדשה לאשכול.
הסיפורים האלו הוסתרו ולא לחינם. אבל אפשר למצוא את עקבותיהם. אני זוכר סיפור כזה שנזכר בכתבי ר' ישראל מסלנט, או בסיפורים אודותיו.
כדאי עם זאת להביא קצת חומר בנושא.
ועוד יש להפנות לשאלות דומות שעלו בשואה. וגם נידונו בספרות השו"ת של אז.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 19:37 |
|
| |
עוד נקודה שעלתה בדעתי. מדוע מוציאים כל כך הרבה כסף להצלתם, ואילו להצלת מושתלי איברים שונים או מנותחים שונים, לא מכניסים זאת לסל הבריאות ולא מוכנים להוציא על כך כסף? אותה שאלה לגבי אנשים שנפלו מצוק במדבר יהודה ושולחים מסוקים להוציא אותם. המחיר של כמה שעות מסוק הוא כמו ניתוח יקר מאד. באמת לא ברור לי הקריטריון, וזה קשור מאד לשאלת האשכול.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 19:48 |
|
| |
אליעזר
קראת את חיים גראביצר?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 19:50 |
|
| |
השם מוכר אבל לצערי לא קראתי את הספר. אנא החכם אותי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 19:55 |
|
| |
סוגית ההוצאות בהחלט רלוונטית.
כסף יש תמיד השאלה היא למה? הרי אם מחר תעמוד ישראל לדוגמא
על בלימה ח"ו ותהיה חייבת מיליארד דולר כדי להנצל מהמשבר, אין ספק שהיא הייתה משיגה זאת.
מכאן שהעניין הוא סדרי עדיפיות, ובלשוננו (לשון העצכ"ח) דיני קדימה?
(יותר קל להוציא כסף על מבצעים הירואים וגרנדיוזיים מאשר על סל התרופות,
מה לא עושים בשביל כבוד, וכה אמר נשיא צילה בנאומו: "הוכחנו לכולם מי זאת צ'ילה")
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 20:16 |
|
| |
בקצרה לכל אלו שלא מכירים את הנושא
.הצאר ניקולאי רצה צבא גדול להלחם את מלחמותיו. על ה יהודים הוטלה מכסת גיוס- כל 10000 יהודים חויבו לשלוח לצבא הרוסי 100 ילדים מגיל 9 השרות הצבאי היה 40 שנה,( לפי תוחלת החיים של אז כל החיים) היות והילדים היו חייבים להיות בראים המכסה בעצם היה 50 אחוז יותר,
אז מה עושים היהודים היפים והטובים תשלומי השוחד לא כל עזרו- רק ליחידים- הקהילה חויבה להמציא את המכסה,
גם הפטור בגין תורתם אומנותם לא עזר- אז,חוטפים ילדים קטנים מהעניים מהאלמנות ומבתי היתומים המעטים והכל בידיעת הרבנים ובאישורם ההלכתי,
והילדים הללו נלקחו בכח לשרת את הקיסר ירום הודו, גם בסידורי התפילה תוקן מי שברך לו ולאשתו וב"ב..שאותה אמרו לאחר קריאת התורה. משוה כמו תפילה לשלום המדינה- שאותה כאמור אסור לאמור.
לקנטוניסטים הללו ששרתו בסביבת מוסקבה הקימו בית כנסת נפרד- כי ליהודים היפים לא נעמה כל כך חברתם, ובכלל הם היו עמי הארץ , ולא מתחברים עם עמי הארץ. אותם כמובןהיו מצילים בסוף במכרה בצילה, לפי ההלכה והשו"תים
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:04 |
|
| |
ירוחם
כתבת משפט חמור מאד. שהרבנים נתנו אישור לחטיפת ילדים. מה המקור לקביעה זו? מי היו הרבנים?
(בסוף דבריך כנראה נפלה טעות ויש שם קטע שלא שייך לענין, על צ'ילה?)
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:10 |
|
| |
מיימוני-
ירוחם התכוון שלפי ההלכה היהודית האכזרית היו צריכים לבדוק בצ'ילה מי הוא יתום ולשים אותו בסוף הרשימה. אה, שכחתי הוא סתם מתבדח...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:15 |
|
| |
למיימוני
הרי ירוחם בעצם פרט את הסיפור שהביא אליעזרט וכנראה יש לכך מקור.
כנראה שלחוטפי הילדים בפרשת ילדי תימן היה ממי ללמוד....
ולגבי הקטע האחרון הרי ברור שזו היתה בדיחה שבה קישר ירוחם בין שני הסיפורים .
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:18 |
|
| |
שותףסוד וצענערענע, הדברים חמורים עד מאוד, ולפי דעתי, ר' ירוחם כלל וכלל לא התבדח. אלא אמר שבאופן תיאורטי אילו היו לכודים יתומים והדבר היה קורה במזרח אירופה, ייתכן מאוד שהיו מחלצים את היתומים אחרונים. הדברים כואבים ועצובים מאוד. ואין כאן שום רמז לבדיחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:21 |
|
| |
אליעזר-
ירוחם לא אמר שאם זה היה קורה אצל האנשים האכזריים שם באירופה בזמן ההוא. הוא אמר ע"פ ההלכה והשו"תים, ולכן ברור שהוא רק מתבדח...
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:26 |
|
| |
לשותפסוד
ואם הוא מתבדח אז מה?
מי שמך כאן לדתומטר ולבדיחומטר?
בשביל זה יש מנהלי משנה שיחליטו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/10/2010 23:31 |
|
| |
צענע-
אדרבא אני מסביר למי שעלול לטעות ולחשוב שיש יהודי שמאמין שההלכה מוסרת יתומים לאבדון.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 00:03 |
|
| |
זכות הפירוש נתונה לכל אחד. אני סבור שבעל הדברים יודע למה הוא התכון. אבל לא תמיד זה ברור.
לי למשל לא היה ברור למה התכון ירוחם בסוף דבריו ולכן חשבתי שזו העתקה מאשכול אחר. רק אחרי שבארו לי שכוונתו שלפי היחס ליתומים בימי הקנטוניסטים כך היה יוצא ביחס ליתומים במכרה בצ'ילה, אז הבנתי את הבדיחה, או את ההמחשה.
צדק לדעתי שותף סוד שיש להבהיר שאם היתה הנהגה כזו, זו היתה אכזריות נוראה ונגד התורה. יתכן מאד שכולם מבינים שביקורת נכתבת בציניות. אבל מנסיוני, לא כל אדם יודע מהי ציניות. האם הייתי רוצה לקחת אחריות שמישהו יבין אותי לא נכון ויסתמך על אמירה צינית שלי כדי לנהוג הנהגה שגויה או להאמין דבר שגוי לגבי דברים חשובים, כמו היהדות?
***
אני עדיין מעוניין לדעת האם יש טענה שרבנים ידעו ואישרו חטיפת יתומים. אני יכול להבין שרבנים שתקו בלית ברירה, אבל האם אדם שאמור להיות רב יתן הסכמה להנהגה זו של חטיפה?
הרי יש לנו הלכות מפורשות בגמרא שאין דוחים נפש מפני נפש, ואין אפילו לתת אדם אחד לאנסים כדי להציל קבוצה.
נכון שלמעשה קשה לעמוד בנסיון כזה. האם אפשר להאשים מישהו שהעדיף לעצום עינים ביודעו שילדיו ישנו לבטח בחדרם בעוד מישהו חוטף את הילד של האלמנה המסכנה. אבל מה אפשר לעשות, ממילא מי יודע אם היה שורד בחורף הקשה בלי עצי הסקה... ניתן למצוא היתרים מפוקפקים כדי להרגיע את הלב, אבל קשה להאמין שרב יקרא לכך "פסק מנומק". גם מה שכתבתי אני אינו אלא נסיון עלוב להרגיע את המצפון ולא דוגמא חיובית.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 00:03 |
|
| |
ראו כא ן http://benyehuda.org/kotik/ch9.htmlעד כמה שאני זוכר ב2006 פורסם בהמודיע מאמר ארוך בנושא, ונדמה לי כי גם בחדרי חרדים נערך דיון בנושא. יש מחקר גדול בנושא, גם על ידי אנ"ש וגם על ידי חוקרים חילונים, הנתונים לא סימפטיים בלשון המעטה, לרבנים באותה תקופה- מי הם היו איני יודע, לא חקרתי את הנושא עד כדי כך. אבל באותה תקופה כמו היום בערי הקודש- לא הרימו יד ורגל בלי אישורו של הרב, בענין צילה- נשאלתי איך הייתי קובע את התור להצלה- ברמז ברור- חרדים קודם וחילונים אחר כך, הרי כך מתבקש לפי ההלכה- וכך היה קורה בשיטה הזו היתומים והילדים של פחותי העם הוקרבו להצלתם של היהודים המיוחסים
|
|
|
|
|
