| נשלח ב-14/10/2010 10:37 |
 |
| |
עיונים ותמיהות בתפילה ובמנהגים וכ'
הצהרת - אין התנגדות לפותח האשכול להומור, לבדיחות או הסטות- האשכול של כולם- אני רק הפותח!
אנו נוהגים בחיינו היום יומי מצוות אנשים מלומדה- לא כל כל מתעמקים בתפילה, ובמה שאנו מוצאים מפינו- אבל מקפידים בצורה מופרזת למה שאנחנו מכניסים לפינו. אשכול זה מיועד לגרד קצת את הבנאליות היום יומית, כולם מוזמנים וכל המרבה יבורך.
אתמול שאלתי בברכת השחר- ולכן נמשיך בנושא.
בברכת השחר אנו מברכים- שלא עשני גוי שלא עשני אשה- שלא עשני עבד. - למה למה לא ? למה לא לדבר חיובי? למה לא אומרים
שעשני ישראל- שעשני זכר- שעשני בן חורין?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 10:48 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | לא כל כך מתעמקים בתפילה, ובמה שאנו מוציאים מפינו- אבל מקפידים בצורה מופרזת למה שאנחנו מכניסים לפינו. |
|
האם יודע אתה היכן דברים דומים כתובים לראשונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 10:49 |
|
| |
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:00 |
|
| |
אלעזר
לא זו היתה השאלה, אינ זוכר איפה מה שאני זוכר, שפעם אמרתי לאיזה רב שדרש בגנותם של ישראל. שאלתי אותו- למה נסמכה פ' שמיני- לפ' מצורע? וכשלא ענה אמרתי לו- בפרשת שמיני התורה מצווה אותנו בדברים שאסורים להכניס לפה. בפ' מצורע- במה שאסור.
כנראה ראיתי את הרעיו באיזה במקום.
שכני הטוב
אםשלום בדרך כלל צודקת. אבל אני שאלתי על אלו שלא מקבלים אותה כפוסקת וכרבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:01 |
|
| |
ירוחם
הבה ונבדוק את הנחת היסוד שלך, האם תפילה אמורה לבטא את מה שאנו חושבים או מרגישים, או לשמור על מסגרת או לתקן תיקונים בעולמות העליונים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:01 |
|
| |
אליעזרט, מכיון שאני נוהג לפי האיסור שלא לקרוא ספרים החיצונים, כלומר ספרי נוצרים, לכן אינני יודע לענות על השאלה ששאלת את ירוחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:03 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | | לא כל כך מתעמקים בתפילה, ובמה שאנו מוציאים מפינו- אבל מקפידים בצורה מופרזת למה שאנחנו מכניסים לפינו.
האם יודע אתה היכן דברים דומים כתובים לראשונה? |
|
ראו כאן: http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=55883&Word=&gilayon=3040&mador= בסוד שיח אדמו"רים : מסיפורי הבעש"ט למוצש"ק
הורה הבעש"ט לתלמידיו שיעלו על מרכבה ויסעו ולא פירט להם לאן ומה. נסעו התלמידים כמצוות רבם, עד שהגיעו לבית מרזח, שם נעצרו לטעום משהו. בבואם אמר להם בעל בית המרזח, שאין לו שום מאכל חלבי, אלא בשרי בלבד.
החלו התלמידים להתעניין מי הוא השוחט ואיזה בשר הוא זה, אם חלק וכשר. לפתע שמעו קול בוקע מאחורי התנור. היה שם איש עני לבוש קרעים. הוא הטיף להם מוסר באומרו: "חסידים, מה שאתם מכניסים לפה, הנכם חוקרים ודורשים על כשרותו, אך מה שאתם מוציאים מפיכם אינכם שוקלים אם זה כשר. כשהנכם עומדים לומר משהו, חישבו רגע אם מותר לומר זאת אם לאו", אז הבינו החסידים כי כוונתו של רבם הקדוש היתה להשמיע להם דברי אותו עני, אשר למעשה היה אליהו הנביא. מזה למדו מוסר השכל, לשקול דבריהם לפני שהם יוצאים מפיהם.
האם אתם מכירים מקור נוסף?
שבח גרונם, יפה. אבל אנו מדברים ברמזים ליודעי ח"ן. כמדומה שגם אחרים רוצים להבין מה קורה כאן. הרשיתי לעצמי להסיט את הדיון כבר על ההתחלה בהתאם להודעה הפותחת של ר' ירוחם.
ובכל זאת שבח, אין אתה מעיין בגוף הספר - אבל אין אתה נמנע מלשמוע מחבריך את אותם הדברים. האם באמת אינו דומה שמיעה לראייה בנושאים מעין אלה. מה דעתך?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 14/10/2010 11:06:14
תוקן על ידי אליעזרט ב- 14/10/2010 11:05:25
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:09 |
|
| |
אליעזרט, אכן רעיון יפה לחפש את הלוקשים החסידיים במקומות נכריים. אבל זו כבר סטייה מאסיבית הדורשת אשכול נפרד.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:12 |
|
| |
ר' ירוחם, מה נעשה עם 'הלוקשים החסידיים' כניסוחו של שבח. האם הודעתך הפותחת עדיין תקפה או שמא הדין עם שבח?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:13 |
|
| |
ולענין הערתך הראשונה [וטוב עשית במה שהשארת את הסימנים המראים כי תיקנת פעמיים, כך אפשר לעקוב אחר כרונולוגיית התגובות], אני מתאר לעצמי שאתה מבין שגם אם ח"ו הייתי מסתכל בספרים ההם הייתי בוש להודות בכך. אבל אתה - אם אין לך בעיה, תוכל לפרט יותר.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 14/10/2010 11:24:02
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:18 |
|
| |
מורי ורבי, שאינו אדם שומר תורה ומצוות נשא פעם הרצאה באוניברסיטת בר אילן במסגרת כינוס שנתי של המחלקה לתלמוד. ובדף התמסיר שחולק למשתתפים הוא ציין למקור הבא: 'הבה"ח'. וכל זה מתוך הרצון שלא לפגוע ברגשותיהם של חלק מן המשתתפים. אני לא הגעתי למדרגה של אצילות כזאת. ובאמת שואל אני אם אדם שלומד באוניברסיטה ומבקש להיות חוקר מדוע שימנע עצמו מלעיין בכל מקור רלוונטי?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:23 |
|
| |
להסיט בסדר אין בעיה- אבל מה אם השאלה?
בעל
אדםנורמלי- חייב להיות מודע למה שהוא מוציא מפיו ולמה.(את הראב"ע בקהלת פ' ה. אתה מכיר) אני מודה בבושתי כי אין אני חפץ לתקן עולמות עליונים, אוסיף ואומר שכבר מזמן כבר גם את העולם שלנו התחתון?? איני מתקן, לדעתי הוא מתפתח יפה מאד, לפי תכנית המתאר של בורא עולם, כפי שזה מתואר על האדם בבראשית נח ובהמשך- זו התכנית וזה מנוהל בהתאם.
אבל אתה אומר ומוציא מפיך אמירות. לא חשבת למה? וזאת לאחר -חשוב חיובי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:29 |
|
| |
ר' ירוחם,
לא ביקשתי לשאול. רק ביקשתי להאיר את עיני הגולשים בעניין גלגוליה של האמרה היפה שהבאת בפתיחת דבריך. ותודה לשבח שמיהר להיכנס לעובי הקורה - אבל עדיין הדברים סתומים. מי רוצה להרחיב?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 14/10/2010 11:28:16
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:29 |
|
| |
לירוחם
ההצהרה שלך מאד יפה אבל האם שכחת לכלול את הבקשה :בלי ציטוטים"?
מכיוון שלא ביקשת זאת אביא מקור פרשני מאד מעניין שבעצם בברכות השחר הכוונה של המילה לא היא בעצם לו(ויש למחבר לכאורה על מה להסתמך כפי שאפשר לראות במקור)
ולכן יצא שבעצם אנחנו אומרים בכל בוקר:
שלו עשני גוי-שאנחנו הגוי של הקב"ה (גוי במשמעות עם)
שלו עשני עבד-שאנחנו עבדים לו ולא לאל אחר.
שלו עשני אישה-במקומות רבים ישראל נמשלים לאשה ביחס לקב"ה.
"ואילו הגישה השנייה גורסת שהחירות הפרשנית מנצחת את ההתנסחות האומללה ביותר (וזו דרכו של השיח ההלכתי לדורותיו...), ובפועל לאמץ למשל את הפרשנות הבאה, הגורסת שהכוונה במילה "לא" היא לא מילת שלילה, אלא פירושה="לו" כלומר לקב"ה. במילים אחרות כולנו נשים-אישים של הקב"ה...: . הנה ברור הדבר [...] שכולם מיוסדים על דברי הכתובים במקרא [...] המקור של שלשת הברכות הנ"ל [...] "דעו כי ה´ הוא א-להים, הוא עשנו ולא אנחנו ... הודו לו ברכו שמו" (תהילים ק, ג) והנה המילה "ולא" שם, הוא קרי וכתיב. הקרי ולו, והכתיב ולא [...] לכן יש לפרש גם שלשת הברכות הללו גם לחיוב והם: ´שלא עשני גוי´, כמו שכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו)* הברכה השניה,´שלא עשני עבד, ככתוב "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" (ויקרא כה, נה), והשלישית, ´שלא עשני אשה´, כדברי הכתוב: "תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי" (הושע ב, י"ח) [...] ואם ימצאו אנשים אשר מהיום והלאה יכוונו לביאור זה, והיה זה שכרי. הרב יש"י חסידה, ´סיני´ צ"ט, תשמ"
אם להתעלם מהמקור ופרשנותו היפה הרי לענ"ד ההודאה על דרך השלילה היא חזקה יותר ואמיתית יותר מכיוון שלפעמים יותר חשוב מה אנחנו לא מאשר מה אנחנו כן.
ואגב לפי המחקר המקור של שלושת ברכות אלה הוא יווני .
תוקן על ידי צענערענע ב- 14/10/2010 11:31:56
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 11:35 |
|
| |
צענערענע, לא תוכלי להימלט מהגהה בלשון הברכות, "שלא עשנו".
|
|
|
|
|
