|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:37 |
 |
| |
מילת סלה
איני בביתי אז אין לי ספר לפני.
אבל התרגום בכל מקום מפרש 'לעלמין'- לעולם.
האבן עזרא, כמה שזכור לי, מפרש שמילת סלה היא- אמת.
וכמדומני שיש עוד פירוש מענין של האבן עזרא, שזה מילה ללא תוכן עצמי אלא לתפארת המשפט [לא זוכר בדיוק הלשון. כשאגיע הביתה אברר בל"נ].
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:39 |
|
| |
יש מפרשים שרצו לומר שלפעמים פירוש סלה הוא סימן לסיום הניגון. ולכן הוא מופיע רבות בסוף המזמור.
מעניין שמלה זו אינה נמצאת כי אם בתהלים ובחבקוק.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:50 |
|
| |
אבן עזרא תהלים פרק ג
ורבים יפרשו סלה כמו לנצח ואיננו נכון ומתרגם ספר תהלות לאחרים אמר כי מלת סלה אין לה טעם רק היא לתקון טעם הנגון והעד כי לא תמצא זאת המלה בכל המקרא כי אם בתפילת חבקוק שלשה שהוא כדרך תהלות על שגיונות כמו שגיון לדוד למנצח בנגינותי והנה יהיה פירוש סלה לנצח וכתוב על מי מריבה סלה ופעם אחת היתה גם כתוב וקדוש
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 21:09 |
|
| |
שיבושה של תורה
חשבתי לפתוח כאן 'מיני אשכול' על משפטים ומושגים שעוותו מהמשמעות האמיתית שלהם. אתן מספר דוגמאות:
'מודעא רבה לאורייתא'- מקור המשפט בגמ' בשבת. 'מודעא' בלשון חז"ל הוא מושג בדיני חו"מ, של ביטול רטוראקיבי לעיסקה. אם ימסור אדם מודעא לפני 2 עדים שאין ברצונו למכור חפץ מסוים ואח"כ ימכור אותו, יביא עדיו ויתבטל המקח. חז"ל אומרים שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית. ואמרו על זה חז"ל, 'מכאן מודעא רבא לאורייתא'. כלומר שישראל יכולים לטעון שכפו עליהם את העיסקא הזו.
כיום משתמשים עם המשפט הזה ככותרת למודעות שמפרסמות שיעורי תורה וכד'.
'מעשה רב'- משמש כביטוי למעשה של בן אדם גדול בתורה.
בלשון הגמ' : מעשה והלכה- מעשה רב. כלומר: כשיש נידון הלכתי מסוים, שיש פסיקה הלכתית מחד, ומעשה שנעשה ע"י חכם מאידך- כוחו של המעשה- 'רב'. ופוסקים ע"פ המעשה.
החברים היקרים מוזמנים להוסיף דוגמאות נוספות!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 21:41 |
|
| |
יש תור מה עם השאלות שלי?מה הפשט מושיבי עקרת הבית? מה פרוש- ארבעים שנה אקוט בדור? מה הפרוש יושב כרובים תנוט ארץ?
עוד פרשנות של מילה שהשתבשה- המילה נפש- בכל תהילים ובנ"ך פרושו רצון, ורק רצון וגם בתורה הרבה מאד פעמים נפש= רצון
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 21:45 |
|
| |
ונפשי נבהלה מאד.
ירוחם, ירוחם!
הרי יש לך בר אילן, למה שלא תפתח את המפרשים לבד ותחפש פירושים??
אם אין לך גירסא מעודכנת מספיק, תגיד ונעזור לך.
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 18/10/2010 21:47:03
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 21:50 |
|
| |
הגמרא לפעמים אומרת -מריה דאברהם- כשהגמרא תמיה מאד - להבדיל אלפי הבדלות הנוצרים אומרים מריה הקדושה.כשהם נרעשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 08:36 |
|
| |
ירוח
מושיבי עקרת הבית – על משקל המדרש עקרה "שאפילו בית וולד אין לה" וטרם ענו לי תשובה מניחה את הדעת מהו "ברוך שם כבוד מלכותו". מה היה קורה ללא מילת שם. האם שם = פרסום? אגב – לגבי הליצנות עם שובר כל עצמותיו שהוזכרה כאן – אני נוהג לשאול את ילדי הקטנים (עם תגמול כספי) היכן יש בתפילה משפט שבחילופי 2 אותיות תיהפך משמעותו (2 זכו בפרס)
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 10:14 |
|
| |
תלמיד
ואיך זה מסתדר לך בכל המשפט? את זה אברהם אתה לא יכול למצא בפרויקט בר אילן- וזה לא רק פרוש המילים הפעם.
הפסוקים מדברים על השינוים לטובה שה' עושה לבני האדם. מקימי מעפר דל- להןשיבי- הקב"ה הופך את העני לעשיר לשבת עם זקני ארץ.
מושיבי עקרת הבית- מושיבי - הוא מחזיר את העקרה הביתה- כידוע העקרות נוסעות לצדיקים לבבות לקברים להתפלל ולבכות- להתפקד. - מושיבי ה' מחזיר את העקרה הביתה- אם הבנים שמחה.
אקוט בדור- אתקוטט בדור יושב כרובים תנוט- תנוט - ניווט כפי שמנוטים ספינות מטוסים וטנקים.
אברהם- אברהם אבינו כליותיו למדו אותו תורה- ופה אני מנסה להחליף אותם בשבילך. למה תלין.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 10:24 |
|
| |
ירוח
מושיב את העקרה שאפילו בית וולד אין לה - כאם הבנים. מה מסובך כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 10:27 |
|
| |
לא אמרתי שזה מסובך- עובדה שהסברתי . וכן-לא הרבה רצו להסביר את מושיבי עקרת הבית
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 10:43 |
|
| |
בהתאם לכותרת האשכול ובהתאם להצהרה הפותחת של ר' ירוחם אשאל שאלה.
כיצד הייתם מגיבים אם באמצע מחזה היה שחקן קורא בקול רם לפני הקהל את הוראות הבימוי שקיבל מאת הבימאי? הסכיתו אפוא ושמעוני: דבר מעין זה נוהג כלל ישראל במשך אלפי שנים:
מזוזה שחסרה בה אות אחת פסולה היא. כל שכן כשחסר בה פסוק שלם. אבל למה יש לכתוב במזוזה גם את הוראת נותן התורה: 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'. והרי פסוק זה אינו המזוזה עצמה אלא הוראה בנוגע לפרשה שלמעלה ממנה.
אם הייתי מעז לשאול שאלה מעין זו בישיבה היו אוליי עונים לי שזוהי קושיה 'בעלבתית', או רחמנא ליצלן קושיה של 'מזרוחניק'. אבל כאן אתם מקבלים בסבר פנים יפות כל אדם וכל שאלה. אולי יש למישהו תשובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 10:56 |
|
| |
אליעזרט
יש מבארים שצריך לרשום על מזוזות הבתים סתם פסוק, כגון שמע ישראל, או פסוק אחר, וירשום על המזוזה עצמה (הניצב של המשקוף), ולא בתוך קלף, כדרכם של ישראלים בימינו שמשאירים את חותמם על סלעי המסלול שעשו, וכך נראה שהוא פשוטו של מקרא, נמצא שנפתרה השאלה מיסודה.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 19/10/2010 11:01:39
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 10:57 |
|
| |
יפה יש מבארים כך וכך.
אפשר לשמוע את דעתך שלך?
|
|
|
|
|
