|
|
| נשלח ב-19/10/2010 16:41 |
|
| |
מאחר שאתה טוען שלחז"ל היתה כוונת מכוון בכל פעולותיהם וכוונה זו היתה עם טעם רב.
הרי שאם ניקח את טקסט המזוזה ואת המשל שהביא אליעזרט נבין שהמשל שהביא אינו מתאים,כפי שטענתי בהתחלה.
. הרי -חלק מטקסט ההצגה עצמה היא קריאת הוראות הבמאי בשלמותן. אי לכך המשל שהביא אליעזרט אינו מתאים כי יש לנו כאן מקרה מיוחד שהוראות הבמאי הם חלק מהתסריט .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 16:48 |
|
| |
נושא שקשור לאשכול:
מחיה מתים אתה רב להושיע...
מחיה מתים ברחמים רבים...
ומקיים אמונתו לישני עפר...
מלך ממית ומחיה...
ונאמן אתה להחיות מתים בא"ה מחיה המתים.
למה ומדוע כ"כ הרבה פעמים?
צענערענע ודקום חוקר, סליחה שאני מפריע לדיאלוג, אבל קצת גלשתם לנושאים שאינם מעניינו של אשכול זה.
תוכלו לפתוח אשכול על פשוטו של מקרא מול פשוטם של חז"ל.
תודה ובתקוה להבנה.
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 19/10/2010 16:49:22
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 16:51 |
|
| |
נראה שהמשל הובא להמחיש את ההיגיון של פשוטו של מקרא, ודברייך ע"פ ההיגיון של חז"ל, וכל אחד כתב מנקודת מבט שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 17:37 |
|
| |
לאברהם העברי
הערות:
1. הדיון היה קשור לנושא האשכול שכן הדיון עסק בתמיהה גדולה שהיתה אצלי (בעקבות תמיהתו של אליעזרט) וקיבלתי תשובה בעקבות הדיון (ותודה רבה לדרום חוקר)
2. ירוחם הכריז בתחילת האשכול שהוא לא מתנגד להרחבת הנושאים ולכן התערבותך אינה ברורה.
3. מי מפריע לך להעלות נושא נוסף וכל מי שרוצה יוכל להתייחס אליך ולכן שוב התערבותך מיותרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 19:04 |
|
| |
אברהם
סברת בטן- תחיית המתים כנראה גם אז, לא היה כל כך הגיוני ומתקבל על הציבור, ולכן הדבר צריך דגש יתר.-
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 20:33 |
|
| |
לאברהם העברי
עיין בברכת סליחה ותספור כמה פעמים יש וראציות על המילה סליחה בברכת רפאנו כמה וראציות על המילה רפואה באתה חונן כמה וראציות על המלה דעת ולכן אני לא רואה הבדל.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 22:14 |
|
| |
צענע , נראה שסבורה את שמ-2 קושיות נהיה תירוץ אחד. וא"כ מחבילי חבילות של קושיות נהיה תירוץ מופלא, מדהים, מנומק ומפורט. אכן, עזרת לי מאוד. כעת התפילה שלי תיראה אחרת לגמרי..
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 22:29 |
|
| |
תיראה? או תשמע?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 22:36 |
|
| |
גם ירוחם הבין את שאלתך כמופנית ספציפית לברכת מחיה המתים בלבד.
כך שאם שני אנשים הבינו את שאלתך בכיוון מסוים סימן שהיא לא נוסחה כראוי.
וסליחה שלא הצלחתי לעזור לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/10/2010 22:44 |
|
| |
אברהם העברי,
עיין ריטבא בתחילת מסכת תענית שמבאר את כל הלשונות הללו באופן מספיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 02:22 |
|
| |
יישר כח לבנם של קדושים על הפניה לריטב"א. אכן הריטב"א נותן מענה לפנייתי בענין ברכת מחיה המתים, ולתועלת החברים החכמים, אעתיק כאן את לשונו:
"...וכן תמצא באותה ברכה שמזכיר ג' פעמים מחיה המתים, והאחרון שבברכה הוא בלבד על תחיית המתים ממש באמרו ונאמן אתה להחיות מתים, ועל דרך הנגלה, הראשון הסמוך לגבורת הגשמים הוא על ענין שאמרנו שמחיה בני אדם על ידי הגשמים שמכין בהם מזונותיהן[*], והשני הסמוך לסומך נופלים הוא על בני אדם שקרב קצם למות והקב"ה מאריך ימיהם וישלח דברו וירפאם, והשלישי שאומר מלך ממית ומחיה הוא על המתים שמתו ממש שהוא מחיה בעוה"ז על ידי נביאיו כמתים שהחיה אליהו ואלישע, ועל אותם שמחיה בעולם הנשמות, אח"כ אומר על העתיד לבא ונאמן אתה להחיות מתים, ועל זה שנינו בברכות מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים".
[*] בשולי הדברים יש להזכיר, שגם הרואה את חבירו לאחר י"ב חודש מברך 'מחיה המתים'. דוגמא נוספת לשימוש במונח 'מחיה המתים' כמטפוארה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 07:40 |
|
| |
אחיי ורעיי,
בימינו יש סגנונות תפילה שונים, ואיני מתכוון כאן ל'נוסח' אלא ל'ניגון'.
האם מישהו יכול לומר משהו על ה'ניגון' שהתפללו בו בזמן המשנה והתלמוד. למרבה הצער חכמי אומות העולם טרם המציאו אז את הטעיפרקורדר, אבל אולי נשארו פרטיטורות כל שהם.
אשמח אם מישהו מחכמי הפורום יעיר את עיניי ותבוא עליו ברכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 07:55 |
|
| |
את שרשי המוסיקה הליטורגית נוצרית יש למצוא בליטורגיה היהודית העתיקה א. צ. אידלזון היה הראשון שהצליח למצוא זהות נעימתית בין מספר ניגונים גרגוריניים כפי שהם נפוצים זה מאות בשנים על פני כל העולם הקתולי ובין ניגונים דתיים כפי שהם מושמעים כיום אצל כמה מעדות המזרח היהודיות העתיקות כגון בתימן בבל או סוריה מאחר שעדות אלו חיו בבדוד עדתי מאז תקופת בית שני ולא עמדו בקשר עם העולם הנוצרי נתברר מעל לכל ספק שיחד עם קבלת היסודות התפלות היהודיות מצד הנוצרים נטמע גם חלק ניכר מן המנגינות היהודיות המקוריות בתוך המוסיקה הליטורגית הנוצרית (אנצ"ע ערך גרגורינית, זמרה)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 07:55 |
|
| |
משום אל תמנע טוב מבעליו, אספר לכם כיצד עלה בדעתי שאלה זו.
| שבח_גרונם כתב: |  | ... וזה דבר ברור וכן נהג גם משה רבינו, ה' צוהו כל מועד ומועד בעת אחרת, ובאחד הימים כאשר היו בני ישראל במדבר, צוה ה' להקהיל את עדת ישראל ולקרוא לפניהם את כל מועדי ה'. כאשר עשה זאת משה, הוא קרא את כל הפרשיות הללו, והתחיל כל פרשה ופרשה בפסוק: "וידבר ה' אל משה לאמר". |
|
ולפי זה יש למשל לשאול באיזה נוסח כלומר 'ניגון' קרא משה בתורה. האם כאחינו האשכנזים או שמא כאחינו הספרדים.
אם תמצא לומר כאחינו האשכנזים יש לשאול שוב האם כמו הייקים, או כמו הגליצייאנים או שמא כמו האיטליינים.
אם תמצא לומר כאחינו הספרדים יש לשאול שוב האם כמו הבבלים או כמו הטריפולטאים או אולי כמו התימנים.
בקיצור הדברים מסובכים. אנא העירו את עיניי ושכמ"ה.
מאחל לכם בוקר טוב ויום נעים.
שלכם אליעזרט
תודה דינו, ומה בדבר נוסחו של משה רבינו גופו?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 20/10/2010 07:57:57
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 08:00 |
|
| |
אני לא חושב שבני ישראל הרגישו מוכרחים לדבר באותה צורה שמשה דיבר, לפי המקובל הוא היה מגמגם (וע"ז אומרים שהבריסקערס קוראים ק"ש "כנתינתה"), אני לא משוכנע שצורת ההתבטאות היתה חלק מההוראות הדתיות, מסתבר שכמו שאפרים היו אומרים סיבולת, היו עוד הרבה הבדלי הגיה בין השבטים הזמנים והמקומות, ואף אחד לא חשב שצריכה להיות הגיה אחידה. ולכן בימי הראשונים לא נוצר פולמוס על הבדלי ההגיה בין ספרדים לאשכנזים, כי העיקר שידברו בעברית.
|
|
|
|
|