|
|
| נשלח ב-20/10/2010 12:26 |
 |
| |
כנראה שהם היו השוערים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 12:27 |
|
| |
אגב, אצל החבאנים אין לא כהן ולא לוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 18:36 |
|
| |
אין בספר מנהגי מהרי"ל שניגון פלוני הוא משירת הלויים, אלא מה שיש הוא הקטע הבא בהלכות יו"כ:
אמר מהר"י סג"ל אין לשנות מנהג המקום בשום ענין אפילו בניגונים שאין מורגלים שם. וסיפר לנו מעשה בעצמו שהיה שליח ציבור פעם אחת בקהלת רעגנשפורג בימים הנוראים, והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. והוקשה בעיניו שהיו אומרים הפטרה בניגון בני ריינוס."
והסיפור שניגון הוא משירת הלויים מזכיר את מה שכתב ר' מנשה מאיליא בספרו אלפי מנשה: כל נדרי המקובל בזמנו היה לשון עבר בפעלים (כמו היום), אבל אמרו רק מיום כפורים זה עד יום כיפורים הבא. הנוסח הוא חסר משמעות, והוא דימה אותו לילדים האומרים אכלתי מחר, או תאכל אתמול. לפיכך ניסה ר' מנשה ללמד חזנים לומר הכל לשעבר או הכל להבא. אבל החזנים לא הסכימו: השינוי אינו מתאים לניגון, וכידוע כל ניגוני התפילה הם הלכה למשה מסיני
אבל איך ניגון כל נדרי הוא הלכה למשה מסיני, שאל אותם ר' מנשה, הרי לפי הרבה גאונים אסור בכלל לומר כל נדרי, כמבואר בראשונים?
הפלפולים שלך לא ישנו את מה שכולם יודעים. הניגון הוא הלכה למשה מסיני, ואסור לשנות אותו!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 19:48 |
|
| |
הם התבססו כנראה על זה
תרגום יונתן שמות פרק יט
משֶׁה הֲוָה מְמַלֵּיל וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָה מִתְעַנֵי בְקַל נָעִים וּמְשַׁבַּח וּנְעִימָתָא מַלְי
אבל את המנגינה -כמו את -קולות השופר- שכחו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 21:04 |
|
| |
במנהגי פרנקפורט איתא שהכהנים - הם שניגנו בכריעה, והטעם כדי שיתבולל קול כהן גדול כאשר שם המפורש יוצא מפיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 21:46 |
|
| |
שבח
מתי נגנו? בפרנפורט או בבה"מ, ממ"נ אם ניגנו ביוה"כ על אילו כלים ניגנו? ואיך ניגנו ביוה"כ,?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 23:27 |
|
| |
ירוחם,
בלשונו של ספר חסידים 'ניגון' הכוונה נעימה כלומר לחן, ולא נגינה בכלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 01:45 |
|
| |
רבי נחוניא בן הקנה חיבר תפילה לנכנס לבית המדרש.
עם השנים התפילה הזו עברה מוטציות משמעותיות, ומעיון בדפי השער בשסים ובמשניות ניכר כי הכפילה את גודלה עם כל מיני פסוקים שצריך להגיד ג' פעמים ישר והפוך, מלמעלה ומלמטה!
אחד הפסוקים שצריך להגיד ישר והפוך הוא:
"בחוקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך".
תנסו להגיד את זה הפוך ותראה מה יוצא....
נו, אז מי המציא את הדבר הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 10:23 |
|
| |
רור המלך
תהלים פרק קיט
יְבֹאוּנִי רַחֲמֶיךָ וְאֶחְיֶה כִּי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי:
תהלים פרק קיט
(צב) לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי:
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 11:57 |
|
| |
ירוחם, לא הבנתי מה הקשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 12:55 |
|
| |
אברהם
אני חשבתי בחופזי- כי השאלה מאיפה היא מאיפה תורתך שעשועי
אחד הפסוקים שצריך להגיד ישר והפוך הוא:
"בחוקותיך אשתעשע לא אשכח דבריך".
מה בהבעיה? זה יפה ומובן- דבריך אשכח-(מתי ואיך?אם) לא אשתעשע בחוקותיך פרוש אם לא אשתעשע בחוקיך אשכח את דבריך.
מכאן אתה למד- כי יש ללמוד את החומר עם חיוךוהומור-. ואז תבין יותר טוב ותזכור יותר טוב,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 13:04 |
|
| |
ירוחם, פשט חסידי נאה! תבורך!
ואם כבר אנו עוסקים במבואות בכריכות השסים, יש נוסח שאומרים בסיום מסכת. בשסים הישנים כתוב 'ויאמר זה, ויועיל לשכחה בעז"ה'. נשאלת השאלה, מילא צריך סגולות כדי לזכור, אך מדוע צריך סגולה כדי לשכוח משהו?
התשובה: שהרי כל דף גמרא שלומדים , שוכחים את הדף הקודם. אז איך ישכחו את הדף האחרון שלומדים? בשביל זה צריך להגיד את עשרת בני ר' פפא...
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 13:15 |
|
| |
אברהם
אם בדיחה קיבלתי- אם פשט- לשכחה- בשביל שכחה. הלמד הוא בשביל. הגמרא נדמה לי בחולין ס' עוסקת בשאלה המילים- עולה לה', עולה לה' עולה בשביל ה',
בפר' לך לך כתוב ואנשי סדום רעים וחטאים לה'-= בשביל ה' ,את כל העבירות והחטאים עשו לשם שמיים-
לפי המדרשים- לא נתנו צדקה לעניים- אמרו-ה' רצה שהוא יהיה עני- אז מה אתה פועל כנגד רצונו של ה'?
זה לא מזכיר לך משהו?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 13:34 |
|
| |
א. בדיחה , בדיחה. לא היית צריך להרבות בהוכחות ש'ל' הוא 'בשביל'.
ב- סדום ועניים- מזכיר לי משהו... אין צריך להוכיח שזה מזכיר לי בדיוק מה שזה מזכיר לך.
(כה) וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ:
(כו) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ
1] לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה
2] וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי
3] וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם:
מה זה??
תשובה:
אבימלך אמר : 'לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה'.
ואז הוא פנה לפיכול שר צבאו: 'וגם אתה לא הגדת לי'
ופיכול ענה: 'וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום'.
דבר נאה, מתקבל?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 22:56 |
|
| |
שאלה:
מה מקור המנהג להסתובב לכיוון מערב בעת אמירת 'בואי בשלום'?
|
|
|
|
|
