|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:11 |
 |
| |
בס' כף החיים (סי' רס"ב סקל"ב) מעתיק בזה לשון ס' שער הכוונות וז"ל, סדר קבלת שבת הוא שתצא לשדה ותאמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא לחקל תפוחין וכו' ותחזור פניך כנגד רוח מערב ששם החמה שוקעת ובעת שקיעתה ממש אז תסגור עיניך וכו' ותכוון באימה וביראה כעומד לפני המלך לקבל תוספת קדושת שבת וכו' עכ"ל .
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:24 |
|
| |
תמה אני על ישראל שהם קדושים בניהם של קדושים שמזלזלים במנהגים שיסודם בהררי קודש ומתעצלים מלצאת לשדה!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2010 23:35 |
|
| |
הבה נברר ג' מנהגים:
א- מנהג החסידים לחלק טבק בתפילה . מה הרעיון הטמון בזה?
ב- הנפת הזרת בשעת הגבהה. (עצם הנפת האצבע לא מובאת בשום מקום בהלכה. הדבר מובא בספרו של ר' חיים פלאג'י. ואף הוא לא כתב זרת אלא אצבע).
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 00:22 |
|
| |
אברהם
המנהג להריח טביקי בשבת מה שנקרא -שמעק טביק- כידוע יש חיוב לברך כל יום 100 ברכות, בימות החול אוטומטית יש 54 ברכות בשמ"ע, אבל בשבת אין את כל 18 הברכות, ולכן צריכים להשלימן, מריחים שמעק טאביק ומברכים על הבשמים.
ולי נראה להוסיף -לא לספר רק לצנועים- בשבת יש ליהודי נשמה יתירה, ולפי מה שהגמרא אומת שהנשמה נהנת רק מריח. לכן מריחים. נותנים לנשמה היתירה את הנאתה.
בענין שמראים עם הזרת- תנסה להצביע עם אצבע אחרת כשאתה מחזיק -שמעק טביק- ביין האגודל והאצבע? זה כל ההסבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 00:48 |
|
| |
ירוחם-
בענין הזרת- זוהי בדיוק הפרשנות שלי. ברוך שכיוונת.
בענין השמע' טאבעק יש לי ביאור נאה:
כתוב בגמרא ברכות כ"ד: שהמתעטש בתפילתו סימן יפה לו. א"כ רוצים שיהיה סימן יפה לכולם- לכן מחלקים טבק הגורם לעיטוש.
מה דעתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 11:09 |
|
| |
אברהם
שופרא דשופרא. רעיון מעולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 16:39 |
|
| |
באחד האשכול בנושאי קבלה עלתה השאלה של 'גריסת' דפי זוהר בלי להבינם. רוב המשתתפים- ובצדק לדעתי- הגיבו בלגלוג.
ישנו מנהג ישראל נפוץ, לגרוס 'תהילים' בלי להבין מילה. מה המקור, מה הטעם, מהיכן זה התחיל. (אני לא שואל בציניות, ואני מצפה למקורות נאמנים).
תודה רבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 16:54 |
|
| |
באמת שמנהג קריאת כל התהלים כולו לכל עת צרה אינו מובן. מילא בפסוקי דזמרה או בשיר של יום אנו משתמשים בפרקי תהלים 'אוניברסליים', היינו פרקים שמשבחים את הקב"ה ואת יפי הטבע וכיוצא באלה. אבל מה טעם לדקלם פרקי תהלים שעוסקים למשל ב'מות לבן' ובענינים דומים לו?!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 19:13 |
|
| |
אליעזר
באשכול הסמוך אתה משבח את החקירה בהגיונם הלא הגיוני של קדמוננו, אז אתה רוצה להבין את ההגיון של אמירת התהילים ואברהם את הזהר?
ההגיון באמירת תהילים בלי להבינו- רוב האנשים לא יודעים איך פועלת הטלויזיה או הטלפון -והמכונית. אין להם מושג קלוש ביותר,
אמרו להם ללחוץ על הכפתור בשלט- והנה הטלויזיה נדלקת, איך? הוא לא יודע. אבל עובדה שזה עובד.וזה מספיק לו,
וכך בתהילים וכך בזהר. וכד'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 19:18 |
|
| |
ירוחם ירוחם!
לא פיקפקתי ח"ו במנהג ישראל קדושים לדקלם את ספר התהילים. רק רציתי בזה הטעמה (אתה בעצם אומר שא"א להבין ומסלק את רלבנטיות השאלה),
ולכל הפחות- מקור! הרי הפשטות היא שאין טעם לדקלם. וכדי להוציא מהפשטות צריך להביא מקור בר-סמכא שאומר שאף דיקלום חביב לפני קוב"ה [קודשא בריך הוא- הקדוש ברוך הוא. בעקבות אשכול הר"ת].
הלא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 19:27 |
|
| |
אברהם אברהם
אל תשלח את ידך לפני שאסביר לך. לא טענתי כי אין צורך להבין, חלילה. אמרתי כי אפשר גם להושע באמירת פרקי התהילים מבלי להבין, לפעמים אפילו רצוי לא להבין- כשאומרים פרקים לא רלונטיים לבעיתו של האדם המדקלם.
נסכם אם אומרים פרק אחד או שניים חשוב ורצוי להבין- כשמדקלמים את כל הספר או מספר פרקים אין צורך להבין- כי בכל אופן האדם הפשוט לא יבין ולאדם החכם יקח זמן די ארוך להבין
אמרת עלי שהסברתי בצורה חסידית את התפילה ההפוכה- אין לך הסבר חסידי יותר מסיפור המשרוקית וסיפור הא.ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 19:32 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | נסכם אם אומרים פרק אחד או שניים חשוב ורצוי להבין- כשמדקלמים את כל הספר או מספר פרקים אין צורך להבין- כי בכל אופן האדם הפשוט לא יבין ולאדם החכם יקח זמן די ארוך להבין
|
|
מה זאת אומרת כשמדקלמים את כל הספר אין צורך להבין?! אני שואל: מדוע בכלל לדקלם את כל הספר?
מי באמת אמר שיש ענין לעשות את זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 19:35 |
|
| |
"אמרת עלי שהסברתי בצורה חסידית את התפילה ההפוכה- אין לך הסבר חסידי יותר מסיפור המשרוקית וסיפור הא.ב." ???
אגב, יש 2 פירושים ל'אברהם אברהם'.
א- רשי- משום חביבותו כפל את שמו.
ב- נצי"ב- כי אברהם היה מדי עסוק עם הסכין וכו' והיה צריך להסב את תשומת ליבו.
כשכתבתי 'ירוחם ירוחם' התכוונתי לשני הפירושים.
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 24/10/2010 19:36:33
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 19:43 |
|
| |
לא אמרתי שצריך אתה הוא ששאלת מה הסיבה לגרוס את ספר התהילים, העובדה שגורסים, מה זה גורסים אני רואה יום יום יותר אנשים הגורסים,
הרי כתבתי בפרוש שאני מסביר דבר לא הגיוני, הסברתי את ההגיון בחוסר ההגיון, בשום פנים אני לא מצדד בה, לדעתי זו השפעה של תורות המזרח, מבית מדרשם של המהרישים, לדקלם מנטרות, זה מאד עוזר לשלוה הנפשית- כך אומרים.
אז מה מפריע במקום לדקלם הרי קרישנא הרי הרי וכוו וכואלף פעם- במקום זה לגרוס תהילים, אנשים ששאלתי אומרים שזה עוזר.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 22:52 |
|
| |
מה המקור הקדום לאמירת נ נח נחמ נחמן מאומן ?
[אין כוונתי דוקא לשם ר' נחמן אלא עקרונית, מהיכן המקור ל'מוסיף והולך' הלזה]
|
|
|
|
|
