|
|
| נשלח ב-27/10/2010 22:13 |
 |
| |
אצה מצפה למשהו יותר חכם מ
"משקין היו את היוצא ליסקל שלא תטרף דעתו", ועל כן אנו מסמלים שאנו שותים לחיים ולא למיתה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2010 23:11 |
|
| |
היום ראיתי פשט מאוד יפה במשפט 'חדש אסור מן התורה'.
יש עלון בירושלים על עניני בין אדם לחבירו בשם 'איש לרעהו'.
שם הביא בשם אדם גדול כלשהוא:
חדש- אותם אנשים שכל היום צועקים על כל דבר שזה 'חדש' וזה לא בסדר, ולא כך עשו רבותינו, כו' כו'
אסור מן התורה!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 00:20 |
|
| |
שאלה ידועה, אבל אני מחפש תשובה שתהיה על דרך הפשט, אמיתית, ואם אפשר בתוספת מקור.
מדוע יש ברכות פותחות בגוף שני (ברוך אתה), ומסיימות בגוף שלישי (שהכל נהיה בדברו).
שכורני שהתופעה חוזרת על עצמה בהרבה תפילות, ואינני מצליח כרגע לדלות מזכרוני עוד דוגמאות.
בבקשה! תשובה פשטנית ואמיתית!
(ירוחם, זה לא סותר לתשובה עסיסית בסגנונך...)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 12:07 |
|
| |
איני רואה בעיה בלשון הברכה- זו שפה תקנית ומקובלת- אני פונה לישות בלשון נוכח- ומשבח או מתאר את פועלו או פועליו.
השאלה שלי שנגע במנהגים הועברה לכאן על ידי בעל אשכל המנהגים.
שאלתי מה המנהג להגיד לחיים בשתיית משקאות חריפים?
עם ישראל נהג להשתמש בגימטריאות למסירת מסרים או רמזים,
נכנס יין יצאה סוד- המובן הרגיל אחד ששותה יין משתכר ומגלה סודות- והאמת שהגמרא אומרת יין בגימטריא-70 סוד=70
בקידוש הלבנה אומרים דוד מלך ישראל חי וקיים- מה זה שייך לעניין קידוש החודש?
בתקופת הגזירות הרומאים אסרו על קידוש החודש- בכדי להסתיד העבירו במסר שקידשו את החודש- בדוד מל ישראל חי וקיים= בגימטריא ראש חודש.
כשמכבדים אחד את השני בכוסית בעיקר לאחר התפילה- מה פתאום בעצם?
לכן אומרים לחיים= בגימטריא מנהג, מנהג ישראל דין הוא
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 12:10 |
|
| |
ירוחם,
אבל אם אשתה שתי כוסות לחיים במקום כוס אחת אשתכר, והאותיות יתבלבלו לי וה'מנהג' ייהפך ל'גהנם'!
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 12:27 |
|
| |
אליעזר.
אתה צודק המנהג לשתות שתי כוסות הוא לאחר מהפכת סדום והנהיג את זה קרוב משפחתנו לוט
אבל האמת ראיתי באיזה ספר- כי לשתות - הוא ציווי אלוקי- כשאלוקים אמר לבני האדם וכל דגי הים בידכם נתתי- באו הדגים לפני אלוקים ואמרו. מה אתה עושה לנו- האדם יכחיד אותנו, אמר להם ה' הרחום- אל תדאגו אם האדם יאכל הרבה דגים זה יביא עליו קדחת- בא האדם לה' -טובות כאלו אתה נותן לי? אמר להם ה'- קדחת יין וי"ש מפיגם.
ולכן באמת נוהגים לשתות יין לאחר אכילת דגים, ויש מחמירים ושותים גם לפני האכילה, והמחמירים מאד שותים גם בקרבת הדגים אם הם עוברים במרחק מהים או מהנהר, ויש מחמירים ממש- שחוששים שמא יעברו ליד הים, מקום הדגים והם שותים ושותים עד שהם הופכים לשוטים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 12:33 |
|
| |
ירוחם, דבריך נפלאים ומשמחים.
ולעניין שאלתו של אברהם העברי, לי נראה ששאלתו אכן שאלה. שהרי מדוע לא תקנו חכמים לומר: 'ברוך הוא... שהכל נהיה בדברו'. ואם אומרים 'אתה' מדוע שלא נסיים גם 'בדבריך'.
בעיניי השאלה טובה ואשמח לקבל תשובה של ממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2010 12:43 |
|
| |
אליעז
איני חושב שהכל הוא כדבריך ולכן נבקש מאיש חכם העובר בתוכנו- והוא מומחה צנוע בעברית ובלשן חובב בשפת בני עבר,בעל ניק מתאים הלההוא -מואדיב- יבא מואדיב ויפסוק בלשון העברית ובדיקדוקיה.
יעמוד יעמוד החכם מואדיב- בכבוד!
והיה אם יפסוק כדבריך- מבטיח תשובה נכונה אחרת, כמובן אם יהיה לי- השבת אמנם קצרה אבל המלאכה מרובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 18:45 |
|
| |
שבוע טוב חברים,
אנו מחכים למואדיב שייענה להזמנתו של ירוחם ויתרום לשאלה שהועלתה למעלה. ובינתיים אשחיל עוד נושא שמטריד אותי זה זמן רב.
במוסדות אשכנזיים רבים ששפתם עברית ושמשתייכים לקהילות החרדיות כופים על התלמידים לבטא את שם השם כך: 'אדונוי', כלומר, adonoy. למיטב שיפוטי הדבר נראה מוזר ומגוחך לשנות את ההגייה במילה מסויימת אחת. אשמח לשמוע את דעתכם בעניין זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 19:28 |
|
| |
אליעזר
כך פסק החזון איש- אפילו אם מתפללים בהברה ספרדית את שם ה' לבטא כך
האמת שמיודענו מואדיב העיר לי בזמנו כשטענתי כי כך מבטאים הליטאים. ולכןן פסק החז"א כך.
חסידים במוצש"ק אומרים מיד אחר התפילה את הפסוק משה"ש- אחות לנו קטנה ושדיים אין לה- מה יעשה לאחותנו בים שיודבר בה.
שאלתי בזמנו את אחד הגדויילים שעמד לידי-,למה פותחים את השבוע אם דאגות- והוספתי - למה אתה מודאג היא קטנה ואין לה שדיים אבל יהיו לה לאחר שתגדל. חייך אלי ולא השיב
מה דעתכם מה התשובה הנכונה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 19:36 |
|
| |
ירוחם,
אבל הפסק של החזו"א אינו מובן לי כלל. באלף ואחד מקרים אתה מבטא את הצירוף 'ני' כמו nay ופתאום אתה אומר noy?
ולעניין השני,
חסיד הייתי, והסתובבתי בכמה חסידויות ולא שמעתי מעולם על מנהג זה. יש לך איזה סידור שאתה יכול להפנות אותי אליו ששם מופיע המנהג?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 19:56 |
|
| |
אליעזר
ההקפדה היא כנראה על שם ה'
ביערתי את הקודש מהבית- אני לא מוצא תחת ידי את הסידורים הישנים- אבל זה התרחש בבית מדרש של חסידי גור, אולי יש גערערס ויעידו? אני אמשיך לחפש
טוב אז שאלה אחרת- מדוע המקדים אומר שלום עליכם- והמשיב משיב עליכם השלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 20:00 |
|
| |
ירוחם, יודע אני שההקפדה על שם השם. אבל בכל זאת, הדבר מעורר גיחוך שכל 'ני' הוא כך ואילו 'ני' שבשם השם הוא שונה.
ולעניין השני זכור לי משהו בעניין חשש מוות והוצאת שם השם לבטלה אבל איני זוכר בדיוק אנא החכם אותנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 20:32 |
|
| |
אליעזר
זה הרי גם כך בנ"ך כשבועז בא הוא אומר ה' עימכם -והם עונים- יברכך ה',
הגמרא אומרת הנודר לא יגיד לה' קרבן או לה' נדר- שמא כשהוא יגיד את שם ה' הוא ימות ונמצא מוציא שם ה' לבטלה.
אחד משמותיו של ה' הוא שלום- המקדים שלום לחברו- אומרים חז"ל מאריכים לו את ימיו, ולכן אם הוא מקדים הוא יכול בלב שקט להגיד את שם ה' שלום, כי הרי הוא המקדים- ומובטח לו שיאריכו לו את ימיו ויספיק להגיד גם את העליכם,
מה שאין כן המשיב הוא חייב להקדים את העליכם.
עכשיו צא ולמד על פשעי הציונים הרשעים שאומרים סתם כך שלום! בלי עליכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 21:48 |
|
| |
שבוע טוב ירוחם, שבוע טוב אליעזר, שבוע טוב לכולם.
דוקא 'שלום עליכם' היה ציוני.
אגב, ירוחם, לא אומרים עליכם השלום אלא עליכם שלום. זה בלבול שנובע מ'שלום עליכם' ועל אותו משקל אומרים עליכם השלום אבל, כאמור, זו טעות.
מצטער שזו התגובה שפותחת אצלי את השבוע.
|
|
|
|
|
