|
|
| נשלח ב-30/10/2010 22:18 |
 |
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | אליעזר
כך פסק החזון איש- אפילו אם מתפללים בהברה ספרדית את שם ה' לבטא כך
|
|
כמדומני שלא פסק כן החזו"א מעולם, אלא הוא חידוש של אחד מיוצאי נובהרדוק, ר' יעקב מהורנסטייפלא ז"ל
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 22:20 |
|
| |
ירוחם וארתח,
לא משנה מי אמר, אבל הדברים די מוזרים, לא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 22:38 |
|
| |
החידוש הזה התחיל בשנת תש"ג כך אני זוכר. וגדול הדור היה אז החז"א- ובישיבה אמרו זאת בשמו, אבל יכול להיות שאתה צודק אבל גם ר' יעקב מהורנסטייפלא ז"ל היה ליטאי, ומה שקבע היה מה שהיה נהוג בליטא- היתר בטלים ומבוטלים לא שרירים ולא קימיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 22:43 |
|
| |
אם הגאווה של הליטאים היתה גובה, הם היו נשרפים מהשמש
מרן ראש "הישיבה", יש רק ישיבה אחת, והיא מרכז העולם, וראש הישיבה הוא הראש של מרכז העולם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 22:50 |
|
| |
לכאורה החידוש צ"ע.
הגע בעצמך, מי שמתפלל באנגלית או קןרא ק"ש באנגלית, ע"פ הדין שנאמרים בכל לשון, האם יאמר שם שמים בעברית. כמדומני שרשז"א אמר שעל זה נאמר בפסוק חציו מדבר עברית וחציו אשדודית.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 23:06 |
|
| |
בעל
באמת הדבר צע"ג איך מעיז אדם לקבוע הלכה לשונית מבלי לחקור, את הלשון ואת כל עדות ישראל, כבר דברנו על זה.
יהדות אשכנז היתה יהדות נרדפת ולא ישבה במקום אחד יותר מכמה מאות שנים וגם זה בקושי- ספר התורה האשכנזי בנוי במיוחד למצב של של נשיאתו בקלות- לעומת הספר התורה שהיה נהוג ספרי התורה הספרדיים.
יהדות בבל למשל ישבה במקומה מעל שלשת אלפים שנה וכן התימינים ויוצאי מצריים- היו רדיפות אבל לא היו גירושי ממקומם- מטבע הדברים מסורת הלשון וגם מסורות אחרות נשמרו הרבה יותר טוב מאשר המסורת של יהדות ליטא.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 23:14 |
|
| |
"נוסח הברכה
מתחיל הברכה בלשון נוכח: ברוך אתה ה', ומסיים בלשון נסתר: אשר קידשנו או אשר בחר בנו. בשבלי הלקט (הלכה קס"ה) כתב: שויתי ה' לנגדי תמיד, רב אמר: ברוך אתה, ושמואל אמר: ברוך הוא, הלכך תקנו רבנן כתרוייהו: 'ברוך אתה' כרב, 'אשר קדשנו' כשמואל.
ובספר אבודרהם אומר: כשמזכיר השם, צריך לצייר שעומד לנגדו, על שם "שויתי ה' לנגדי תמיד". ואחר כך כשאומר "מלך העולם" שוב אינו לנגדו, לכן אומר בלשון נסתר.
טעם אחר: לפי שהקב"ה נגלה מצד מעשיו ונסתר מצד עצמו. לכן אומר בשתי לשונות (סדור מעדני אשר בשם הריב"א, דבר יום ביומו ד' ע"א),
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=334
|
|
|
|
| נשלח ב-30/10/2010 23:47 |
|
| |
צענע, יישר כח על המובאות!
מה שבכל זאת קשה לי, לפי כל הפירושים, שהכל טוב ויפה אבל להכניס את זה במשפט אחד זה קצת בעייתי. אני אומר משפט אחד שאני צריך להתחבר אליו, ומשהו משתבש לי...
טוב, אני לא יודע אם יש לזה פתרון, בכל אופן תודה רבה על המראה מקום.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 08:38 |
|
| |
ירוחם
מקום שבאת, המבטא הבבלי בימי הגאונים היה כנראה המבטא התימני ואילו כיום הוא המבטא הספרדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 11:39 |
|
| |
.
מי קרא לי ומדוע?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 11:48 |
|
| |
אענה במקום ירוחם.
ירוחם קרא לך בעקבות חילופי דברים בינינו בשאלת ההגיה של שם השם 'אדני' שהליטאים הצליחו לכפות את ההגייה adonoy גם על מי שההגייה שלו היא ספרדית (בסמינרים לבנות למשל).
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 12:01 |
|
| |
מואדיב
אני קראתי לך קודם כל סתם כי חברתך נעימה לי, בעיקר בעניני לשון. וב השאלה הראשונה היתה- בברכה אנו אומרים את הפתיח בלשון נוכח גוף שני- ולאחר מכן שהכל נהיה בדברו, -נסתר. גוף שלישי- האםהדבר תיקני לשונית?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 12:17 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | וב השאלה הראשונה היתה- בברכה אנו אומרים את הפתיח בלשון נוכח גוף שני- ולאחר מכן שהכל נהיה בדברו, -נסתר. גוף שלישי- האםהדבר תיקני לשונית? |
|
ירוחם:
אני צריך את השלישי בכדי לומר אמן,
מה שאין כן בתפילה בלחש, שאין באמת גוף שלישי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 14:32 |
|
| |
| צענערענע כתב: | |
רב אמר: ברוך אתה, ושמואל אמר: ברוך הוא, הלכך תקנו רבנן כתרוייהו: 'ברוך אתה' כרב, 'אשר קדשנו' כשמואל.
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=334 |
|
בעוונותי הרבים אני מתחיל לשכוח גמרות מפורשות. מי יודע מהיכן לקח בעל שיבולי הלקט את דבריו?
החיפוש בגוגל ספרים העלה את הממצא הבא:
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2010 14:38 |
|
| |
מנהגי הקרבה לחיצונים
בהגדת עטרת זקנים מבאר ענין השפיכה מכוס שני וז"ל: "וזהו ענין השפיכה ששופכין מכוס זה באמירת הי' מכות לתוך כלי נשבר, שהוא חלק החיצונים שיתרחקו מאתנו וימותו, בסוד אם רעב שונאך האכילהו לחם כו' כי גחלים אתה חותה על ראשו, וכל זה ע"י שנותנים להם מן כוס זה שנקדש במה שנאמר עליו ההגדה וסיפור גילוי שכינתו יתברך שמו".
ז"ל שלחן גבוה יו"ד שנח סק"ו: "ובשאלוניקי נהגו להקיף המת בבה"ק קודם קבורה ז"פ ואומרים מזמור יושב בסתר עליון ואנא בכח ופסוק ולבני הפלגשים, ובכל פעם משליכים פרוטה א' של נחשת לד' רוחות העולם כדי ליתן ירושת המת לבנים שהוליד רוחות רעות מן הקרי ולא יגעו למת וכו'".
ובכתר שם טוב (גאגין) צדוק הדין עו: "המנהג בא"י כשהגיעה הלויה לבית עלמין משכיבים את המת סמוך לקברו ועשרה אנשים מבני הח"ק הבאים בימים יסבבו את המת ז' פעמים וכפות ידיהם משולבות איש ברעהו, ובעת הסביבה או ההקפה, אחד מהם אומר המזמור יושב בסתר ותפילת ר' נחוניה בן הקנה, ותפלה לעילוי נשמת הנפטר, ונוהגים שנותנים על גויתו ז' פיסות מטבע כסף, ובסוף כל הקפה והקפה יקח אחד מהסובבים פיסה אחת מהן וישליכה הלאה ואומרים הפסוק ולבני הפלגשים אשר לאברהם וגו', וכו' (וכעין מנהג זה מובא במעבר יבק - שפתי צדק פ"ז סדר ההקפות).
ושם בכש"ט בהע' תתיא מביא המחבר טעם המנהג לאמירת פסוק ולבני הפלגשים משום הא דשנינן במס' סנהדרין א"ר ירמיה בר אבא ולבני הפלגשים וכו' מאי מתנות מלמד שמסר להם שם טומאה וכו'. וז"ל הזוה"ק (פ' חיי שרה דקל"ג:) מאי מתנות כו' ר' חייא אמר וישלחם מעל יצחק בנו דלא לשלטאה לגבי דיצחק בעודנו חי בעוד דהוה אברהם חי וקים בעלמא דלא יקטרגון ליה לבתר וגו' ע"ש, ואם חננך ה' בבינה תבין ותשכיל מדברי הזוהר אלו ענין השעיר לעזאזל, והמשכיל יבין עכ"ל.
 |
|
|
|
|
|
