|
|
| נשלח ב-6/11/2010 19:42 |
|
| |
אליעזר עיינתי- אבל בצניעות מזויפת- את רוב הדברים כתבתי- והבעתי את דעתי על כמה מהם, את ויקפדיה הרי כותבים כל מיני אנשים בלי בקורת מדעית
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 19:52 |
|
| |
ירוחם,
יש מקורות חיצוניים קדומים אודות השם 'שבת הגדול' והרי זו ידיעה מעניינת.
ומה לגבי האבלות על התינוק ששכח תלמודו. אני לא שמעתי שום אדם מבוגר אוכל ארבעס כשהוא שכח את תלמודו.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 20:43 |
|
| |
אבולוציה של מנהגון
בסעודה שלישית בשבת זו היתה בעיה הלכתית. אם אוכלים אחר השקיעה/צה"כ נכנסים לספק פוסקים משולש. האם להגיד רצה, יעלה ויבוא, או שניהם.
שמתי לב שאנשים מדברים על זה כאיסור. 'אסור לאכול לחם מהשקיעה'!
פיתחתי במוחי הקודח סיפור דמיוני.
הרקע:
הספק ההלכתי נפשט, רוב מנין ובנין של הפוסקים מכריעים כאחד מהצדדים.
בשבת ער"ח הבאה, הלכו כל האנשים הישרים והשפויים לביתם, וסעדו ליבם בפת כרצונם בלי להסתכל על השעון. אך רוב האנשים אמרו "מה פתאום, מנהג ישראל במשך כל הדורות שלא לאכול פת מהשקיעה בער"ח שחל בשבת"! וכך רוב ישראל הכשרים והיראים החרדים לדבר ה', המשיכו במנהג הקדוש, שלא לאכול פת מהשקיעה בער"ח שחל בשבת.
כעבור מאה שנה:
בפורום 'עצור כאן חושבים' נפתח לו דיון ב'אשכול המנהגים'.
הנושא: מקור המנהג שאין אוכלים פת מהשקיעה בערב ראש חודש שחל בשבת.
אליעזרל (נינו של חוקר התלמוד הנודע ד"ר אליעזרט. התפרסם בעקבות דעותיו הכפרניות. בין היתר טען, כי אין המתים צמאים) הביא מדרש בו כתוב, כי כיון שהמתים יוצאים בר"ח מהגיהנום להפסקה בה עורכים להם סעודת ראש חודש, נמנעים קרוביהם לגזול להם את הפת. והקשה ע"ז אליעזרל, וכי אין מספיק פת למתים ולחיים?
ניק בשם 'יוסףהצדיק' (נינו של אברהםהעברי) עשה חיפוש זריז בפרוייקט השו"ת של בר אילן [גרסה 119+++] וגילה את מקור המנהג באחד מקדמוני האחרונים. זה הביא מדרש 'ילקוט טובך לשבח' בו מפורש כי בשנת תרכ"ח, בערב ראש חודש חשון, נפטר ר' ידידה ב"ר רפאל אהרן מונסונייגו- מח"ס דבר אמת. ובאותה שנה חל ער"ח בשבת. וכיון שאותה הפת שהיתה בביתו נטמאה והיו צריכים להשליכה, ולא היה להם פת לסעודה שלישית, התקינו שלא יאכלו פת בסעודה שלישית בכל העיר וגלילותיה כלל. אמנם במקומות אחרים לא קיבלו את התקנה, אך כדי לא לעוקרה השאירוה לער"ח שחל בשבת, ומהשקיעה ואילך, זכר לאותו מעשה.
והקשה על זה יוסףהצדיק, א- מדוע כל בני ישראל צריכים לסבול משום שלבני משפחות של האי גברא יקירא מח"ס דבר אמת לא היה פת לסעודה שלישית. ב- וכי מה ענין השקיעה לאותו מעשה.
וכן הקשה, למדרש שהביא אליעזרל, מדוע דבר זה נוהג רק בשבת. צריך לנהוג כן בכל ראש חודש אף אם חל באמצע השבוע.
והשיב הניק 'מרחםשמ', שכל המנהג הזה הוא בכלל 'קשקוש בלבוש' , וכי אצלם במשפחה יש מנהג (כך כתב הסבא בצוואה) - לא להקפיד כלל על מנהגים שלא ידוע טעמם (והוסיף עוד כהנה וכהנה סיפורים ווארטים, אכמ"ל).
אח"כ כתב נחמני, מראשי הפורום, הודעה ארוכה ומפורטת בטוב טעם, בה הוא דן בהרחבה בכל פרטי המנהג, שורשיו, טעמיו ופרט את הנקודות הטעונות ביאור. בין השורות נכתב, ברוב דיפלומטיות, כי המנהג הזה הוא שטות והבל ואין צורך לדון בו כלל.
יוחנןפאולוס ה-19 כתב כי זה סתם קישקוש, ובטח פעם היה איזה ספק הלכתי בקשר ל'רצה' ו'יעלה ויבוא' ומאז נכנס הדבר כמנהג קדוש. רבים מחברי הפורום מחו וכעסו בעקבות דבריו הפרובוקטיביים.
_________________
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 20:44 |
|
| |
אליעזר עניין השלום זוכר הוא לחזק את התינוק הגמרא אומרת למה המילה בשמיני= שהתינוק לא יגיע למילה מבלי שיעבור עליו שבת אחת. אכילת הערבס היא הרבה יותר פרוזאית -אפשר להכין את זה מהר -אם הלידה ביום ו או ה' אי אפשר היה בזמנם להכין כיבוד, חנויות לאוכל מוכן לא היו קטרינגים ובעיקר לא היה כסף, הארבעס זול טוב וטעים וכמובן להכנה מהירה. נו- עכשיו מחפשים טעמים מיסטים- ברצינות אם זה לאבל - הפשוט ביותר לאכול ביצים כמו בליל הסדר, ובשבת לזכר משה רבנו ודוד? אבל כמה בייצים אפשר כבר לאכול חוצ מזה שזה יקר יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 20:53 |
|
| |
ירוחם ואברהם,
כמה טוב לפתוח את השבוע עם אנשים נפלאים שכמותכם. אתם בני העולם הבא. חזקו ואמצו. שלכם. אליעזרט
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2010 20:55 |
|
| |
אברהם אם היית אוכל סעודה שלישית שלש סידעס- בקהל חסידים ולא אצל הליטאים שאין להם כל חמימות של קדושה- הבעיות לא היו מתעוררות, וזה מה שהגמרא אומרת אין נקיי הדעת של עצכ"ח מיסבים לסעודה שלשית אלא אם יודעים אם מי הם מיסבים
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 02:18 |
|
| |
מאיפה המנהג לא לשמוע מוזיקה בשלושת השבועות? כמדומני שאפילו השו"ע בעצמו לא מביא את זה..
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 13:26 |
|
| |
אגוז בגימטריה חט!
כידוע האשכנזים נמנעים מלאכול אגוזים בראש השנה משום ש'אגוז בגימטריה חט'.
רבונא דעלמא כולא, כמה מוזרים הם הדברים! נמנעים מלאכול מאכל מסויים משום הגימטריה! כלום יש מלאך בשמים הממונה על הגימטריאות ומחשב כל מאכל שאדם מכניס לפיו מהי הגימטריה שלו?!
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 13:51 |
|
| |
לאברהם עיין נא ב ותרווה נחת
אליעזר כלום חסידי אשבנז לא בנו את כל נוסח התפילה על קרסים ולולאות?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 14:08 |
|
| |
בעל,
אכן, והריני חוזר על שאלתי: מדוע המציאו חכמי אשכנז הקדמונים את המשחק של ראשי התיבות והגימטריאות? מה הסיבה לדרשנות מוזרה זו?! כלום לא היה להם עולם של ממש לעסוק בו?
מילא את האמונה בקיום שדים ורוחות לקחו משכניהם הגויים, אבל מניין לקחו את העיסוק הכפייתי והמוזר בגימטריאות?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 07/11/2010 14:13:36
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 14:40 |
|
| |
אליעזר דע ששמעתי ממגידי אמת שיש מקובלים הנזהרים שלא לעשות חטאים בימים נוראים כי חטא בגימ' אגוז, וחלילה מלאכול אגוז בימים נוראים. ועוד שמברה כיחו וניעו, והוא העיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 14:42 |
|
| |
וגם מה זה שכתב כבודו כי שדים ורוחות תלוי באשכנזים הקדמונים, אטו סניא לן פרסים הקדמונים? או בני ישראל במדבר שהיו זובחים לשדים? ולגזענות זו מה עושה שתולה קלקלה באשכנזים דייקא?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 15:00 |
|
| |
ואני יודע כי אגוז בגימטרי חט וחט בגימטריא טוב
תוקר צודק - השדים והרוחות מבקרים גם אצל הספרדים והתימנים
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 15:50 |
|
| |
בעל, חוקר וירוחם,
ספירת האותיות של התפילות השונות וחישוב מיני הגימטריאות מוזרה היא עד מאוד, ובאמת אני סקרן לדעת מי היה הראשון שהתחיל בה, ומה ביקש להשיג בכך.
עולה על דעתי תחום שנראה לכאורה דומה אבל הוא רחוק כרחוק מזרח ממערב, וכוונתי למסורה.
חכמי המסורה מסרו את נפשם על ספירת אותיותיה של תורה פשוטו כמשמעו: ובין היתר הם התעסקו בשאלות מן הסוג הזה:
כמה פעמים כתוב בתורה 'מזוזות' עם שני ווים וכמה פעמים כתוב 'מזוזת' עם וו אחת (סופרי הסת"ם שבינינו יודעים היטב למה כוונתי, וכמה פעמים נאלצו לגנוז מזוזות שכתבו בזיעת אפם בגלל טעויות מן הסוג הזה).
אני שאין אני מקובל (ואיני סבור שיש נשמות רבות שתלויות באותיותיה של תורה וברווחים שביניהן) סבור שמשה רבנו עצמו לא היה מקפיד עד כדי כך ואילו היה מישהו מסב את תשומת לבו לכך שכאן כתב מלא וכאן כתב חסר היה מודה למעיר, והיה מתקן ומאחיד את הניסוחים שלו.
אבל את חכמי המסורה אני יכול להבין. הכרח היה לקדש ספר תורה מסויים ולדבוק בו לטוב ולרע. שאם לא כן בכל דור יכול לבוא חכם אחר ולהציע תיקונים.
אבל את חכמי אשכנז שהחלו לספור את אותיותיה של תפילה וחיפשו בה מיני גימטריאות - אינני מבין. ואשרי למי שיאיר את עיניי בכך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 16:34 |
|
| |
אליעזר יש לי חדשות בשבילך- לא חכמי אשכנז התחילו עם הגימטריאות זה כבר מופיע במשנה באבות. רבים וטובים השתמשו בגימטריאות להלכה למעשה. לקביעת שיעורים זמנים וכו' כגון שיעור הביכורים שיעור המקוה שיעור אורך סכין השחיטה וכו' הרעיון של הגימטריא - הרי לשון הקודש היא שפתם של יושבי מרום- יש להניח כי בשפה הזו טמונים דברים מוסתרים . ורק בגימטריא קטנה או גדולה או את בש אפשר למצאם.
|
|
|
|
|