|
|
| נשלח ב-7/11/2010 16:43 |
 |
| |
שלום חברים!
אתן פה פרפרת קטנה, מפירוש התפארת ישראל.
הזכיר ירוחם את המשנה באבות פרק ג 'תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה'.
מבאר התפא"י:
מהי פרפרת? 'ברך על הפת פתר את הפרפרת'. פרפרת היא ממרח שמורחים על הלחם. כשאוכלים לחם מרוח בחמאה, זה טעים. אבל לאכול חתיכת חמאה זה גועל נפש.
מי שהגימטריאות אצלו טפלות לחכמה, זה יפה. מי שמתעסק עם זה מדי הרבה זה כמי שאוכל גוש חמאה...
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 16:45 |
|
| |
ירוחם,
לאט לאט. יש גימטריאות שבאות כדי לזכור עניין מסויים או כדי להסמיך הלכה ידועה ('יהיה' בגימטריה 30, והדבר אינו אלא אסמכתא).
אבל חכמי אשכנז לקחו את הענין ברצינות רבה מדי ולעתים הדברים קרובים לאובססיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 16:45 |
|
| |
| אליעזרט כתב: |  | כידוע האשכנזים נמנעים מלאכול אגוזים בראש השנה משום ש'אגוז בגימטריה חט'.
רבונא דעלמא כולא, כמה מוזרים הם הדברים! נמנעים מלאכול מאכל מסויים משום הגימטריה! כלום יש מלאך בשמים הממונה על הגימטריאות ומחשב כל מאכל שאדם מכניס לפיו מהי הגימטריה שלו?! |
|
בראש השנה נוהגים הרבה דברים משום סימן לשנה הבאה. (קערת הסימנים, לא לישון עד חצות, תשליך, לא לאכול דברים
חמוצים ועוד הרבה דברים שאין בהם אלא סימן בעלמא. גם בגמרא מובאים "סימנים" כדי לדעת איך תהיה השנה הבאה)
מכיון שכך כל אחד יכול להוסיף או למנוע דברים כפי שנראה לו. (בריב"ש אני חושב או מפרש אחר מובא שהיו מביאים בננה
לשולחן כי בננה בצרפתית נשמע כמו "שנה טובה")
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 16:47 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | לאברהם
עיין נא ב ותרווה נחת
|
|
בעלבעמיו,  רויתי נחת!!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 16:48 |
|
| |
| יIנתן כתב: | | מובא שהיו מביאים בננה
לשולחן כי בננה בצרפתית נשמע כמו "שנה טובה")
|
|
נס שלא הביאו אפרסמון..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 17:02 |
|
| |
לכל המבקשים לאט לאט- מי השילוח ההולכים לאט פסוק מישעיהו לומדים על שיעור אבעים סאה למקווה מי מכיר ומי יודע? מה המקור ל-לט אבות מלאכה בשבת?? מי מכיר? רמז אחד על החשבון!
תוספות מסכת פסחים דף קיז עמוד ב
למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים - לכך קבעו זכר ליציאת מצרים ושמעתי מהר"מ שיש במדרש לפי שבמצרים עבדו בהם בישראל בפרך ופר"ך בא"ת ב"ש וג"ל שהם מלאכות ארבעים חסר אחת וכשנגאלו ממצרים הזהירם על השבת לשבות מאות' ל"ט מלאכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 17:04 |
|
| |
ירוחם,
הוא אשר אמרתי: כל הדוגמאות האלה אינן אלא דרשות ואסמכתא בעלמא ולא שמכאן אנו למדים את השיעורים הללו.
יונתן,
מיהו ה'ריב"ש' שהזכרת?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 07/11/2010 17:06:51
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 17:08 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: | | מובא שהיו מביאים בננה
לשולחן כי בננה בצרפתית נשמע כמו "שנה טובה")
נס שלא הביאו אפרסמון..
_________________
|
|
:-)
אני רואה יש לך ידע במילון הצרפתי..  (או בחלקים המעניינים שלו..)
ובאמת, מה הקטע לאכול סימנים שהשמות שלהם בארמית שכבר לא שפה בשום מקום בעולם?
אבל אם אני אכתוב סדר ראש השנה חדש עם שמות מודרניים אנשים יוציאו אותו לאוּר ויקראו לי רפורמי..
לך תבין אותם....
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 18:33 |
|
| |
אליעזר לא? אז מאיפה לט אבות מלאכה? בבקשה אסמכתא אחרת מאיפה בדיוק לומדים את הלכות השחיטה??? בבקשה אסמכתא אם אין לך? אתן לך
חולין דף כח. רבי היא; דתניא, רבי אומר: +דברים י"ב+ וזבחת כאשר צויתיך - מלמד שנצטוה משה על הושט ועל הקנה, ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה.
ואיך הוא למד את זה מהפסוק?
תוספות מסכת חולין דף כח עמוד א
ועל רוב אחד בעוף ועל רוב שנים בבהמה - י"מ דדריש בגימטריא דכאשר אל"ף אחד בעוף שי"ן שנים בבהמה רי"ש רובו של אחד כמוהו רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה ראשי תיבות למפרע של כאשר הוי רובו של אחד כמוהו.
ושחטו -בזה- בגימטריא 14 מכאן לסכין השחיטה שצריכה להיות בת י"ד גדולים ( רמ"א יו"ד סימן ח)
שעור חלה- מ'ג ביצים וחומש- כמנין חלה- (ש'ך יור'ד ס' שכ'ד )
הגימטריה גם מופיע בוין שלושים ושתים המידות שהתורה נדרשת בהן ( מידה כ'ט)
והגמרא בקידושין אומרת- למה נקרא חז"ל סופרים כי הם ספרו את אותיות התורה- (אגב לא כל טוב ספרו)
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 18:53 |
|
| |
ירוחם,
גמ' בנזיר: מנין שסתם נזירות שלושים יום? דכתיב "קדש יהיה"- יהיה בגימ' 30
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 19:42 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | | אני שאין אני מקובל (ואיני סבור שיש נשמות רבות שתלויות באותיותיה של תורה וברווחים שביניהן) סבור שמשה רבנו עצמו לא היה מקפיד עד כדי כך ואילו היה מישהו מסב את תשומת לבו לכך שכאן כתב מלא וכאן כתב חסר היה מודה למעיר, והיה מתקן ומאחיד את הניסוחים שלו.
|
|
ימחל כבודו, אבל דבריו הם בבחינת אגוז שהוא בגימ' חטא וקשה לפיצוח ובקיצור פרדוקס. אם משה היה רוצה לתקן ולהאחיד את הניסוחים שלו, הוא היה יכול לעשות זאת בעצמו, ולא היה צריך לתת תודה למעירים. אחידות לא נתפסה אז כצורך של שפה, להבדיל מבזמננו. לא היה כתיב תקני או ביטוי תקני, וגם על זכר ונקבה אין המקרא מקפיד. ולכן השאלה מפני מה כתב חסר או מלא היא כמו מפני מה כתב "איש" ולא "אדם", על כל המשתמע מכך.
ובעיקר הדבר כבר קדמך אבן עזרא ואמר: הנותנים טעמים מפני מה כתב משה ימלך ומעתיק משלי ימלוך טעמיהם טובים לתינוקות. והרב מנחת חינוך כותב כי כל היכן שאין משתנה המשמעות אין מעכב בסת"ם הכתיב המלא או החסר וכדומה. ולשומעים יונעם וייזהרו מאגוזים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 21:52 |
|
| |
ראיתי כי היו טרוניות כי הסימנים הם ארמיות, נזכרתי כי לפני כמה שנים בראש השנה-בבית מלון בירושליים ליד שולחני ישב חסיד, ואכל בדבקות סרדינים- שאלתי מתוך סקרנות, מאי האי?, והשיב לי כי הרבי אמר לחסידים לאכול סרדינים- זה סימן -לסר דין,
הסיפור אמיתי אפשר להשתמש בסימן הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 22:09 |
|
| |
אברהם,
על הגימטריה יהיה שהוא 30 כבר עמדתי למעלה בעמוד זה הודעה 2. .
ירוחם,
אתה מראה בקיאות יפה. אבל כבר טענתי למעלה שככל הנראה גימטריאות אלה הם רק לאסמכתא בעלמא, וחס וחלילה להניח שחכמי התלמוד המציאו גדרים והלכות על פי משחקי מספרים אלה.
חוקר ומקובל,
אני מסכים עם חלק מדבריך, אבל לא אגלה לך עם איזה חלק...
אבל חברים על עיקר טענתי לא עניתם:
מה טעם נתפסו חכמי אשכנז באובססיביות כזו והחלו לספור את אותיותיה של תפילה? מאין לקחו זאת? זה היה עיקר העניין ולכך לא התייחסתם כלל ועיקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 22:22 |
|
| |
אליעזר
נדמה לי -מתוך תחושות לב או בטן- כי הגימטריות של הפייטנים האשכנזים היתה מעין משחק אינטלוקטואלי - כפי שהפיטנים לפניהם פייטו ברמזים אצויוטיבים, וברמזים תנכ"ים שדרש אינלגנציה גדולה להבינם .
בענין האסמכתא של הגימטריות- היתי מסכים איתך אם בלי האסמכתא הזו היה איזה רמז ממשי או מקור למצווה שהגימטריא היתה האסמכתא שלו.
בוא ותרימו את הכפפה- מה המקור ל ל"ט אבי המלאכה של שבת- זה לא דבר של מה בכך, על הל"ט מלאכות הללו העובר עליהם חייב מיתה- אז מה המקור לעונשי המות הללו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 22:25 |
|
| |
ירוחם,
אם כן יש להניח שאין אתה מאלה שבעשרת ימי תשובה צועקים לאבלים המבולבלים: עושה השלום! וכיוצא בזה.
|
|
|
|
|
