עיונים ותמיהות בתפילה ובמנהגים וכ'

ירוחם,

ועל סיפורים מעין אלה אני אומר: אם לא היה, ראוי היה לו שיהיה!

אברהם,

מדובר כנראה בנוהג של קהילות חסידיות שלמות ולא של יחידים.

 

הסיפור הלז מסופר על ר' מאיר שפירא מלובלין ששבת הרבה מחוץ לעירו ולא על האמרי אמת מגור שכל שביתת שבת מחוץ לעירו מתועדת והחפץ חיים לא סירב אלא אמר שצריכים את הסכמת רעייתו והיא סירבה בתואנה שכל גדולי ישראל התארחו על שולחנה ולא ראו בכך פגם על כן ר' מאיר הגיע אחרי הסעודות אבל לא סעד אצלם את סעודות השבת . יש למנהגם סימוכין מרשי וירא שלשרה היה אוהל בפני עצמו ( לברר אם הענן היה על אוהל אברהם או רק על אוהל שרה ואין כאן מקומו).מה שחשוב לציין שמסתבר אם הסיפור נכון שהחפץ חיים הוא זה שהזמין ולא שהאורח יזמין את עצמו ויבא בדרישות למארחת והמבשלת שלא כמנהג חברי בעצמו לבוא לשבת לרבו ולגרש את גיסתו למטבח.... מה שיש לחברי הגורי להוסיף שעל אף המנהג הלז הפני מנחם קרא לאשתו בשמה שלא בטובתו אבל כנראה שידע להבדיל בין הנהגת חביריו לשלום ביתו

_________________

ירוחם,

האשכולות בענייני קבלה גועשים ורועשים עתה. הבה ונדון בקבלה על פי דרכנו, מתוך תקווה שגם מי שאינו חפץ להכניס את ראשו לבעיות הגדולות שהקבלה עוסקת בהן יוכל ליהנות ואולי אף ללמוד משהו.

למה לפי דעתך חיבר מי שחיבר את הזוהר בשפה הארמית?