|
|
| נשלח ב-16/11/2010 23:20 |
 |
| |
שלום חברים יקרים!
מקובלנו מהגן, כי ברכת 'אלהי נשמה' נסובה על עליית נשמתו של האדם השמיימה בלילה. האם יש מקור לעניין הזה, וא"כ האם יש בזה ביאור שלא על דרך הסוד (שמא על דרך הצחות. ירוחם?)
נ.ב.
רעיונות לשתי אשכולות נוספים , יבורך מרים הכפפה [מה מקור משפט?] :
א- רבות נידון כאן על פד"ס- פשט, דרש, סוד. אך מה עם רמז?
ב- מה זה 'שמים'?
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 16/11/2010 23:23:16
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 23:42 |
|
| |
הפרדסנים יגידו לך שבכל אחד מהארבעה יש פרדס אבל בפשט, רמז הוא למשל מה שהרמבם כותב על תקיעת שופר והסגנון הוא שיש שכבה נוספת למצוות התורה . השאלה שלך הבאה תהיה האם ישנה קומה שלימה של רמז כמו שיש קומה שלימה של פשט וכמו שהמקובלים טוענים שיש קומה שלימה של סוד התשובה היא ברמז יש רמז
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2010 23:44 |
|
| |
הנידון של החזרת הנשמה בלילה מובאת בפוסקים לענין פיקדון ונוסח הברכה עצמו מקורו בבלי ברכות עיין שם
_________________
ד״א ארבעה נכנסו לפרדס כמה נכנסו לגן?
תוקן על ידי pi_haton ב- 16/11/2010 23:54:40
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 00:04 |
|
| |
פי האתון, היטבת להגדיר. כוונתי אכן היתה לשאול האם יש קומה שלימה של רמז.
וכנראה אמורה להיות כזו, כי 'רמז פה רמז שם' לא ראוי להכניס אותו לקטגוריית פד"ס.
[ אא"כ הכניסוהו שם כדי שתהיה משמעות נעימה למילה פרדס. אצלינו בחיידר היתה משמעות לא נחמדה למילה פד"ס- פרצוף דורש סטירה]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 00:04 |
|
| |
כמה נכנסו לחיידר?........
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 10:20 |
|
| |
פי נתת לי חומר למחשבה- למה באמת הגמרא לא אומרת ארבעה נכנסו לגן-הרי את הנוטריקין של פרדס הוסיפו מאוחר יותר?
בפרדס יש סוג עץ אחד- בגן הרבה סוגים. גן היא מילה מקראית פרדס היא מילת יבוא מפרסית חומר למחשבה
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 14:18 |
|
| |
בצחות יש ליישב בדוחק מכיוון אחר יש שבגן יש אחד מכל אחד ופרדס לפני שהמציאו את הר״ת היה משל רק לעולם הסוד והכוונה היתה שיש קומה שלימה של סוד
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 14:21 |
|
| |
| pi_haton כתב: |  | | בצחות יש ליישב בדוחק מכיוון אחר יש שבגן יש אחד מכל אחד ופרדס לפני שהמציאו את הר״ת היה משל רק לעולם הסוד והכוונה היתה שיש קומה שלימה של סוד
|
|
שו האדא?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 17:56 |
|
| |
פשוט מאד הפרדס (שבכלל שמו במקרא אינו פשוט נשאיר זאת לחוקר דרום או מישהו בסגנון) קרוי לריכוז של עצים מאותו סוג משא״כ גן או בוסתן של עצי פרי מכיל מינים ממינים שונים ואמרתי בצחות אף שברור לי שלא זו היתה הכוונה שנקרא שדה הקבלה והסוד בשם פרדס לרמז שכולו מין אחד ולא מינים ממינים שונים
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 18:09 |
|
| |
פי
כתבת לי באישי כי המילה פרדס מופיע בשיר השירים- נכון -הוא גם מופיע בקהלת, לפי חוקרי השפה- המגילות עברו עריכה ושיכתוב בבית שני. השפה בה נכתבו המגילות אינה השפה המקראית שהיתה מקובלת עד חורבן בית ראשוןו. יש בהן הרבה מאד שינוי סגנון ולשון- לעומת הספרים של בית ראשון.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 18:31 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: | | שלום חברים יקרים!
מקובלנו מהגן... |
|
רוח הקודש נצנצה בי, שהרי 'מהגן' אותיות 'מנהג', והרי זה מצטרף לצירוף המוכר: גהנם'. ועל כן אפשר לומר על דרך הרמז כי המנהגים אותם אנו מביאים מהגן- הריהם גהנם.
במחשבה נוספת נתתי את הדעת לדבר נוסף. שהרי מנהג הוא צירוף אותיות אף של: 'מַגְנָה' ו'המגן' ו'נמֹגה', ולכאורה הדבר צ"ב כי מחד משמע שהמנהג 'מגנה' ומצלה [אם כי אפשר לדרוש 'מגנה' מלשון גנאי, אין נראה כ"כ. ועוד ש'המגן' מסייעו], ומאידך משמע שהמקיימו נמוג מהעולם.
והנלע"ד לומר בזה, דב' מנהגים איכא.
מנהג מהגן, הרי דינו שנמוג והמקיימו יורש גהנם.
אך מנהג שהוא עונג [מהנג. ע"פ תורת הרמז ה' וע' מתחלפים] הריהו 'המגן', 'מגנה' ומצלה, והמקיימו יורש מנהג.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2010 23:36 |
|
| |
דבר שנראה לי נכון, מה דעתכם?
כבר דובר כאן בפורום על 'טעמים' שניתנים למנהגים אחר שכבר הונהגו. [למשל הילפותא של המהריל לאי-לבישת טלית גדול ע"י רווקים, 'כי יקח איש וכו וסמיך ליה גדילים תעשה לך'].
חשבתי כי אין זה כ'טעם לתקנה', שמקודם בא הטעם ואח"כ התקנה, אלא זה לקוח ממושג ה'טעם' של אוכל וכד', שקודם אדם נוגס במאכל ואח"כ חש את טעמו...
מה דעתכם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 00:33 |
|
| |
אברהם כל טעמי המצוות הם מלשון חיך אוכל יטעם ולא מלשון טעם ודעת
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 01:37 |
|
| |
פי,
אם כתוב שטעם מצות פרה אדומה לא נתגלה, על כרחך שמדובר על טעם מגזירת 'טעם ודעת'.
כי אם הוא מלשון טעם חיך, עד כמה שהטעם לא נתגלה הוא אינו קיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 08:16 |
|
| |
פי
ברור שר' שמעון לא סבר כמוך, כי הרי הוא הסיק מסקנות מטעמא דקרא.
_________________
|
|
|
|
|
