|
|
| נשלח ב-18/11/2010 10:55 |
 |
| |
על טעם וריח אין להתוכח- לכל אדם יש את הטעם שלו- וזה בהחלט לא חייב זהה לטעמם של אחרים- וכן מי צודק או מי לא -בטעמים. בלתי אפשרית להכרעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 12:03 |
|
| |
צאינה כבר ענתה לי פעם משהו בסגנון ״ גם לטעם יש טעם״ וכפי שהבנתי רצתה לרמוז לדעת ירוחם אבל אני בדעתי אעמודה טעמי המצוות אינם סיבות למצוות אלא נותנים בהם טעם דעת ר׳ שמעון דדריש טעמא דקרא אינה סותרת את דברי . סברתו בקיצור היא היכן שנאמר ( או נרמז ממשמעות הכתוב...) טעם ואנו מוצאים ווריאציה בה אין את הטעם הזה ואם ננהג כסדר הרגיל יהא הדבר תפל ללא טעם אין אנו מצווים להשאיר את הדין בסדרו הרגיל
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 12:16 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: |  | כוונתי אכן היתה לשאול האם יש קומה שלימה של רמז.
וכנראה אמורה להיות כזו, כי 'רמז פה רמז שם' לא ראוי להכניס אותו לקטגוריית פד"ס.
[ |
|
בניגוד לקומת הפשט והסוד שבאים להסביר את מה שכתוב ממש, ובניגוד לקומת הדרש שבאה לדקדק בתוכן המסתתר בכתוב ממש (חיסור, ייתור, י"ג מידות וכו'), קומת הרמז לוקחת את הפשט למקום אחר לגמרי, כמו פירוש הגר"א ע"ד הרמז ביונה שמדבר על קשיי הנשמה בעולם הזה וכו'.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 12:30 |
|
| |
פי
יש שמצאו טעם באי אכילת חיות- שלא נהפוך לאכזרים- כי מה שאנחנו אוכלים זה מה שאנו. כך בערך הרמב"ן
החזיר שמן והבשר שלו מזיק וכו',
ועכשיו- אם במחקרים מדעים מבוקרים ובלתי משוחדים יתברר כי הממצאים הם בדיוק ההפך- או לא נכונים?
אז מה? בטל הטעם בטלה המצווה? אפשר לחפש טעם למה שהרב אמר למה שהרמב"ם אמר- אבל מה שאלוקים ציווה,? אינן לו טעם למוח שלנו. וגם אינו נ"ט ברנ"ט
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 18/11/2010 12:35:18
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 12:52 |
|
| |
ירוחם לא הבנתי מה שאלתך קשה יותר על דברי בביאור משמעות המושג טעמי המצוות אדרבה דבריך מחזקים את דברי והם המקור הנפשי שלי לטעון כך . את שיטת רבי שמעון הם לא מיישבים ולכאורה דבריך הם טעם החכמים החולקים עליו
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 13:00 |
|
| |
שותף (תתחדש על הסגנון) גם הדרש אינו מה שכתבת משום שדרש אינו יכול להיות קומה שלימה אם בא רק להשלים לנו את הדינים הידועים והנוגעים לנו בפשט ומסתבר מאד מהנגזרת של ראשי התיבות פרד״ס שיש דרש על כל פסוק ופסוק וכמו שרואים במדרשים שנשתיירו בידינו.
_________________
הבנתי היא שכמו שבמדע ישנם היבטים לכל מושג ואתה יכול לבטא עצמך בשפות שונות ולתאר דבר בכמה מישורים היבט פיזי, כימי, הסתכלות פילוסופית ויש כאלו שבכל דבר יכולים להתבונן בשפה מתימטית כך הם ארבעת הקומות של פשט, רמז, דרש, סוד. את הסכנות של אלו שאינם ראויים להכנס לפרדס היטיבו להגדיר בשבועות האחרונים כמה אשכולות שנקטפו בטרם עת . החכמה היא לדעת לעבור משפה לשפה ללא בלבול עצמך והשומעים ולאו כל מוחא סביל דא זה מאד מרגש לשמוע את סודות התורה או בניסוח יפה יותר לשמוע את התורה בקומת הסוד אבל צריכים זהירות רבה ועד כמה שהותרה הרצועה לפי ציטוטים באשכולות הקבלה עדיין לא הגיע הזמן שכל אחד יוכל לעשות זאת בהצלחה ...
תוקן על ידי pi_haton ב- 18/11/2010 13:09:28
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 13:17 |
|
| |
פי
אני שמח כי אמרי פי מתאימים לאמרי פיך. כנראה שבתחילה לא הבנתי כך אותך.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 14:34 |
|
| |
ירוחם אמרי פיך ערבים לאוזני ולאו דווקא לפי אבל סטינו לגמרי מנושאי האשכול
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 14:51 |
|
| |
| pi_haton כתב: | | גם הדרש אינו מה שכתבת משום שדרש אינו יכול להיות קומה שלימה אם בא רק להשלים לנו את הדינים הידועים והנוגעים לנו בפשט ומסתבר מאד מהנגזרת של ראשי התיבות פרד״ס שיש דרש על כל פסוק ופסוק וכמו שרואים במדרשים שנשתיירו בידינו.
|
|
ניקח דוגמא.
שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים.
ע"פ הפשט לחם שאוכלים עניים (בלי תוספות והחמצה וכו').
אנחנו מקיימים בליל הסדר דווקא ע"י מצה אמצעית (שתי האחרות הן לחם משנה) ובוצעים אותה לשניים.
הסיבה ע"פ הפשט לבציעה היא מחלוקת הראשונים אם יוצאים בזית הראשון או האחרון (האפיקומן לשיטת רש"י).
הסיבה ע"פ הדרש מהפסוק לחם עוני שאוכלים אותו בפרוסה דווקא (עני אין לו שלם בד"כ), וכן עונים ומדברים עליו.
הסיבה ע"פ הרמז יצחק אבינו שפודה את ישראל לעתיד לבוא בטענת פלגא עלי פלגא עליך.
הסיבה ע"פ הסוד כנגד עניין הבינה שהיא השניה בסדר הספירות העליונות והעניה מביניהן, עניינה עתיד להתחדש רק באחרית הימים (וזה מקביל לגמרי לשני חלקי פשט !).
לשאלתך בדוגמא זו הפשט הוא מהות הלחם הנאכל והדרש הוא צורת אכילתו, וזה שני עניינים שונים לחלוטין. לולא רובד הדרש (ומחלוקת הפוסקים לגבי זמן אכילתו,, וזה כמובן מדרבנן) אין סיבה בפשט לבצוע את המצה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 15:07 |
|
| |
שותף הנה הצגת דוגמה קלאסית איך מסרסיפ את הפשט הפסוק
דברים פרק טז
לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:
הפסוק מסביר לילדי יוצאי מצריים מה פרוש מצות-לחם עוני, והעד כי הציווי על אכילת המצות מופיע בתורה כבר שש פעמים. ובכל הפעמים הקודמות שנאמרו ליוצאי מצריים ממש- לא היה צריך הסבר. מה פרוש מצה. עכשיו איך לאכול ומתי לאכול - נתונה בידי חכמים קובעי המנהגים והטקסים, אבל במחילה מה לזה ולסודות? בכל דבר צריכים לחפש סודות? יש מספיק חומר בתורה שאפשר לחפש בה סודות. אבל כשא צריך זה ממש מיותר ופוגם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 15:59 |
|
| |
סדר נעילת הנעליים
שאלה לכל חכמי הפורום:
עם יד על המקלדת: האם מקפידים אתם על סדר נעילת הנעליים כפי שמבואר בשולחן ערוך, ומה מקור הלכה או מנהג זה?: אם אין אתם מקפידים יש להעביר שאלה זו לאשכול האחר שפתח ירוחם 'הלכות ומנהגים שעברו ובטלו מן העולם'.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 18/11/2010 16:01:33
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 16:03 |
|
| |
אליעזר: המשגיח שלנו היה אומר, כדאי ללמוד הלכות כי רוב הלכות לא מפריעות לחיים, כמו למשל ההלכה שלך,
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 16:05 |
|
| |
השאלה היא מה זה משנה מה נועלים תחילה? מה מקור המושג 'לתת כבוד לימין'?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 16:11 |
|
| |
ועוד שאלה כלום יש לקבוע לפי זה שאדם צריך לצעוד תחילה ברגל ימין?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/11/2010 16:12 |
|
| |
אליעזר
כבר כתבתי על כך- אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו- כשגוי או חילוני ר"ל קמים בבוקר- הם מסכנים הם יכולים שעות לשבת על המיטה ולחשוב איזו נעל לנעול ראשונה, ב"ה אצלי אין את הבעיות הללו כתוב לי בפרוש, ואני מיד יודע מה לעשות, וכך ברחיצת ידיים ובאיזה רגל להתחיל ללכת וכד' אתה יודע כמה זמן זה חוסך, לעומת אלו שכל היום מתלבטים על הדברים הללו שאצלנו ב"ה חשבו בשבילנו. ואתה מזלזל בכך?
|
|
|
|
|
