|
|
| נשלח ב-14/10/2010 14:26 |
 |
| |
"אלבוגן, (התפילה בישראל, עמ' 70), מציין לתפילה פרסית דומה: "כאיראניים ובני הדת הטובה, כבני חורין ולא כעבדים, כגברים ולא כנשים "
מעניין שגם בלי רבינו גוגל היתה גלובליזציה של הברכות האלה ודווקא בנוסח הזה.
איפה היה המקור?זה שייך לאשכול "השפעת חז"ל על האומות או להפך"או משהו דומה...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 15:32 |
|
| |
דינו
המנהגים של בני התיירה הליטאים של זלזול לא תמיד במקומם. שאלתי שאלה פשוטה ברוח האשכול שאתה כותב בה.
מה זה שכוי-? הנותן לשכוי בינה.
אז אחד מהשניים או שאת מזלזל בתשובה כה פשוטה- לך הרי זה ברור.
או שאתה מזלזל כי באמת אינך יודע.
השאלה נשארה במקומה, מה הכונה למילה שכוי?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 17:18 |
|
| |
רי"ו
לא התכוונתי לזלזל באף אחד
שאלת שאלה פשוטה, והתשובה יותר פשוטה
הברכה אומרת שהשכוי מבחין בין יום ובין לילה
ובעל החי היחיד שכתוב עליו שהוא מבדיל בין יום ובין לילה הוא הצפר-דע, היודע שעת הבוקר (צפרא)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 18:55 |
|
| |
דינו
בא נדבר ברצינות -בשום מקום לא כתוב שהצפרדע יודעת להבחין בין יום ולילה.
אנו מדברים כאן על ברכות שאדם צריך לברך כל בוקר- מה ענין הצפרדע שרץ טמא ולברכות?
יש הסוברים כי שכוי זה תרנגול- כי הוא מבחין בין יום ולילה, ועוד- כי באיזו עיירה מרוחקת בבל- קראו לשכוי תרנגול-
אבל אני עוסקים בברכות- ויש לנו כלל כי הברכות יאמרו בלשון המקרא. ולא בעברית משניית ומדוברת-אם יש מילה מקראית.
למשל המשנה אומרת ועל פירות האילן מברכים- בורא פרי העץ- ולא האילן, כי האילן אינו מילה מקראית.
המילה שכוי היא מילה מקראית- ומופיע באיוב פרק לח, -מי יתן לשכוי בינה- הפרוש של שכוי הוא לב. ליבו של האדם יודעה להבחין בין יום וליליה,
כשחוקרים רוצים לשבור את רוחו של אדם- דבר בסיסי הוא לבלבל אות שלא ידע מתי יום ומתי לילה, משאיר אותו או בחושך מוחלט או באור מתמשך.
היום דיבר ברדיו רופא נפש מצילה שאמר משהו בערך כך- הכורים שירדו אינם אותם כורים שעלו משם- משבר הפסיכולוגי שהם עברו הוא אדיר- וחלק מכך הוא היותם בחשיכה מוחלטת- ולא ידעו להבחין בין יום ולילה
ולכן זה גם נכון בעברית, וזה נכון הגיונית ונכון הלכתית לברך על הלב- ולא על הצפרדע ולא על התרנגול. אגב גם -המשנה ברורה- והטור סוברים כך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 00:27 |
|
| |
ר' ירוחם כתב:
" ויש לנו כלל כי הברכות יאמרו בלשון המקרא. ולא בעברית משניית ומדוברת-אם יש מילה מקראית.
למשל המשנה אומרת ועל פירות האילן מברכים- בורא פרי העץ- ולא האילן, כי האילן אינו מילה מקראית."
מה עם ברכת 'המחזיר נשמות לפגרים מתים'? כמדומה שאין בתנ"ך שורש ח.ז.ר. כלל [חוץ מחזיר שעתיד לחזור להיות טהור..].
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:05 |
|
| |
אברהם העברי
נושא הברכה הוא פגרים ונשמה. אבל הרי יכולת לשאל שאלה קשה יותר- הברכה על התפילין- אין זו מילה מקראית- ועל זה עניתי.
שאלה נוספת.
אדם שאין לו כלום- לא אשה לא ילדים לא בית ישן בבית הכנסת, ומתפרנס מהצדקה אם נותנים לו, הוא לא גומר את היום.
איך יהודי כזה מברך- שעשה לי כל צרכי?
הכונה בהלכה היא על הנעליים- שאלה למה?
מכנסיים לא חשובים יותר? הרי הוא מברך על המלביש ערומים- נעליים לא שייך?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:17 |
|
| |
בברכת המזון אנו אומרים 'לחן ולחסד ולרחמים וכו' וכלכלה ורחמים.
למה פעמיים רחמים באותו משפט?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:24 |
|
| |
לפי איזה נוסח בהמ"ז אתה מצטט? אצלי זה לא מוכר.
אבל אולי הרחמים שצריכים בשביל פרנסה, שונה מהותית מרחמים של חן וחסד, כידוע קשה פרנסתם של ישראל מקריעת ים סוף
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:27 |
|
| |
ירוחם ירוחם, בברכת הטוב והמטיב לנוסח עדות המערב!
וע"ז הדרך עוד שאלה ידועה [ אבקש מירוחם תשובה בסגנונו, כי עייפתי לשמוע ע"ז תירוצים בלומדס']:
בברכת החודש:
חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא
חיים שיש בהם אהבת תורה ויראת שמים
???
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:30 |
|
| |
לעניין הנעליים ארשה לעצמי לומר איזה 'בויך סבורע'. בזמן חז"ל לבשו חלוקים ולא מכנסיים ואם אין לך חלוק אתה עירום לגמרי, ושאלה אם מותר לברך במצב זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:30 |
|
| |
דברים כאלו קורים בד"כ מחיבור של שני נוסחאות, כמו "חננו מאתך דעה בינה והשכל חכמה בינה ודעת", שנוצר מטירוף המקובלים לחבר את נוסח הספרדים עם נוסח אשכנז לבל יפסידו סודות הרוקח וספר חסידים וגם ירויחו סודות האר"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:39 |
|
| |
אברהם האנו אומרים בתפילה בזכות תפילת רב, ולא כולם יודעים שהכונה היא לרב האמורא- ולא רב של הרבה להלן תפילת רב. היתר תוספות.
ברכות דף טז:
ו. רב בתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לנו חיים ארוכים, חיים של שלום, חיים של טובה, חיים של ברכה, חיים של פרנסה, חיים של חלוץ עצמות, חיים שיש בהם יראת חטא, חיים שאין בהם בושה וכלימה, חיים של עושר וכבוד, חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים, חיים שתמלא לנו את כל משאלות לבנו לטובה.
התשובה הנפוצה לשאלתך היא כי לאחר שמתפללים על עושר וכבוד צריכים שוב להתפלל ליראת שמיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:44 |
|
| |
לעניין 'בזכות תפילת רב', כמדומה ששמעתי פעם שלפנינו שגיאה גסה. באחד הסידורים רשם מישהו על הגיליון 'ברכות תפילת רב', ומישהו הכניס את הדברים לגוף הסידור ושיבש אותם ל'בזכות תפילת רב'. האם דברים אלה נראים לכם?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:48 |
|
| |
אליעזר
לא הבנתי למה- הרי זו באמת תפילת- רב-
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:50 |
|
| |
חשוב היטב, כלום מצאנו דבר דומה? כלום למשל התקינו חכמים לומר באמצע פרק תהלים בזכות תפילת דוד? כמו כן, בלא לבדוק אני סמוך ובטוח שבנוסחאות קדומות חסרות מילים מוזרות אלה.
|
|
|
|
|
