גם שם לא מצאתי. אולי אתה מתכוון למחלוקת הקדומה המובאת בטור עצמו שסב, האם להטיל את העפר על המת [כשהוא עטוף בתכריכין] או על לוח שמעליו כמנהגינו היום.
איך שיהיה זה לא קשור למנהג הזוהרי של דחיפת חול בין העפעפיים לעיניים!. זהו בזיון המת ממש.
נשלח ב-4/12/2010 23:18
לפחות דבר אחד למדתי - לא להעתיק דברים מאתרים מפוקפקים. אבל את דברי הזוהר טרם הבאת (ומה שהביא ירוחם, לא לגמרי קשור, לפחות כך נדמה לי).
_________________
תוקן על ידי אליעזרט ב- 04/12/2010 23:20:16
נשלח ב-4/12/2010 23:23
בעל הגדה אני לא מוצא את הזהר הזה- אגב הוא גם לא הגיוני שיהיה כתוב כך בפ' ויהי- כי הרי את יעקב אבינו חנטו המצרים- ואני בטוח שמחבר הזהר יהיה מי שיהיה ידע כי בחניטה מוצאים את העינים,
נשלח ב-4/12/2010 23:26
הזוהר נמצא בדפו"י ויחי רכו א. אמר אוליפנא מפרקין דרב ייסא סבא וכו' ליבעי ליה (לבר) לנגדא עפר על עינוי. האמת שבזוהר לא ברור היכן הבן ישים את העפר בתוך העין או על העפעפיים מבחוץ. המנהג העכשוי נובע מהספר מעבר-יבקhttp://www.hebrewbooks.org/11774
תוקן על ידי בעלהגדה ב- 04/12/2010 23:57:49
נשלח ב-5/12/2010 15:45
"והדליקו נרות בחצרות קדשך"
אלו נרות? האם הכוונה למנורת הזהב? א"כ, מהו 'בחצרות קדשך'? יותר מתאים 'בהיכלך' וכד'.
האם יתכן פירוש אחר, שהדליקו נרות לכבוד השמחה, לכבוד הניצחונות?
נשלח ב-5/12/2010 16:19
אברהם ודאי שלא את המנורה שכאמור לא היתה בבית שני לפני ובזמן המרד כך בירושלמי כך בתוספתא חוצ מהגמרא בשבת בבלי שיש לה סיפור ניסי משלה. . רק לאחר מאה שנה הורדוס יצר את מנורה.
נשלח ב-5/12/2010 16:23
שלום לך ידידי ורב חביבי ציס"ע ירוחם שליט"א
אתה קצת מפליא אותי. והרי מקובל מקדמנא דנא וכן מבואר בשס בבלי, כי אחד הניסים המשמעותיים בזמן החשמונאים בבית שני היה: שלא מצאו שמן להדליק במנורה עד שמצאו פך קטן שהספיק לשמונה ימים...
כיצד זה מסתדר עם ההיסטוריה שהבאת כאן???
נשלח ב-5/12/2010 16:34
אברהם בפיוט של הקליר "אעדיף כל שמונה" מושכרים כל עניני חנוכה פרט לנס פך השמן.
נשלח ב-5/12/2010 16:34
אברהם ידידי הרי כתבתי במפורש שנס פח השמן מופיע בג' שבת- אבל הבעיה שרק שם בבלי. ובספרות הא"י ככולה הסיפור הניסי הזה יוק, לא בירושלמי לא בתוספתא לא במשנה לא באגדתא לא בספר מקבים ולא ביוספוס, בתוספתא ובירושלמי מופיע כי הדליקו בחוץ על שיפודי עץ ולאחר זמן ציפו אותם.
מגילת תענית הסכוליון
ם מה ראו לעשות חנכה זו שמנה ימים אלא בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכל שבעת הימים היו מתקנים בכלי שרת. חנכת בית חשמונאי לדורות ולמה היא נוהגת לדורות אלא שעשאוה בצאתם מצרה לרוחה ואמרו בה הלל והודאה והדליקו בה נרות בטהרה לפי שנכנסו יונים בהיכל וטמאו כל הכלים ולא היה במה להדליק וכשגברה יד בית חשמונאי הביאו שבעה שפודי ברזל וחפום בבעץ והתחילו להדליק. ומה ראו לגמר בהם
נשלח ב-5/12/2010 16:42
ירוחם, אני ממש מופתע. פעם ראשונה שאני שומע על כך. האם להשיב לומר לי:
א- אלו מקורות מהימנים יש לנו על זמן הופעתה של המנורה. ב- מהו בכל אופן מקור הגמ' לנס המיוחד הזה (ר"ל, סביר שיהיו אי דיוקים היסטוריים בקשר לתקופת המנורה. אבל סיפור כ"כ פנטסטי של נס פך השמן, הוא לא דבר שצץ יש מאין ונכנס אחר כבוד ללא ביקורת היסטורית לתוך דפי התלמוד. ועל כן סביר להניח שהוא כן מבוסס על עובדות היסטוריות מהימנות).
נשלח ב-5/12/2010 16:48
אברהם אם ברצוננו להיות חצי חוקרים (ואנחנו לא חייבים להיות כאלו) נטען ונאמר שספור פך השמן, שלא היה מרכזי ולא עליו קבעו את החג, הפך להיות מרכז החג אחר שבטלה העצמאות המדינית. אם אתה רוצה תוכל לעיין בצפנת פענח הלכות חנוכה
ירוחם בזמנך למדו בש"ס בכרך אחד , שם היו ארבעה דפים בדף אחד היום לומדים בש"ס שוטנשטיין, לובלין מערבא, קוץ ודרדר ושם כל דף נחלק לשמונה דפים ממילא שאלתך התייתרה .[המספר נלקח מנס חנוכה ולאו דווקא]
_________________
נשלח ב-5/12/2010 19:33
ד"א השיפודים הוא קצת ראיה שקני המנורה היו ישרים [אלכסוניים?] ולא עגולים . מהי דעתך בנידון?
