|
|
| נשלח ב-15/10/2010 12:59 |
 |
| |
ראה בסידורי חב"ד נדמה לי- בכלל לא מופיע כל התפילה הזו. ובהרבה סידורים אחרים גם. עם ישראל "זכה" להרבה נוסחים ולהרבה יותר תורות. את רוב התפילות תקנו חז"ל בבל, אז זה לא מפליא כי הכניסו את רב ואת תפילתו וציינו כי הוא המקור.
מה שלי מפריע- בסדר אתה מצטט את תפילת רב- מקובל עלי- ראוי הוא רב שנסמוך ונגיד את תפילתו- אבל למה? למה? אתה מוסיף מילים מה שרב לא אמר???
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 13:44 |
|
| |
אין אומרים "בזכות תפילת רב" או "תפילת רבים". כי זו טעות המדפיס שראה הציון בגליון בכתב יד "ברכות תפילת רב" להורות על מקור התפילה, והכניסו בפנים "בזכות תפילת רב", ומדפיס אחר תיקן רבים במקום רב. והדברים לקוחים מכאן: http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=340
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 14:18 |
|
| |
החידוש הלז מובא בערוה"ש:
ותפילה זו הוא תפילת רב בכל השנה בברכות (טז א). והתחלתה "שתתן לנו חיים ארוכים", ובכאן הוסיפו בתחילתו "שתחדש עלינו החודש הזה לטובה ולברכה". ולכן יש בסידורים בסופו "בזכות תפילת רב". אבל זהו דברי בורות: מה שייך "בזכות תפילת רב"?
ונראה שהמדפיסים טעו בזה, שהמציין ציין שזהו תפילת רב, ולא ידעו הכוונה, והוסיפו תיבת "בזכות". אבל מכל מקום מי התיר לנו לקבוע תפילה חדשה בשבת? ואי איישר חילי אבטלנה. אך קשה לשנות המנהג, וצריך עיון גדול. (ערוך השלחן, תיז' ט').
וחכם אחד בירר שהמקור הראשון הוא שי"ר, הגם שמובא הרעיון בספר של בעל בני יששכר ובעוד סה"ק.
אבל הוא ממש לא סביר, שאיזה מדפיס כתב "תפילת רב" ומישהו כתב "ברכות" ואחרי זה מישהו כתב "בזכות", ואף אחד לא שם לב שחזן אחד במקרה קורא בשגיאת כתיב ומיד כל ישראל ענו והחזיקו ואמרו אמן?? יותר סביר שמישהו פשוט ניסח את התפילה בלשון זו, והחליט שלתפלת רב יש זכות גדולה מאד וכדאי לציין שזה בזכותו. ותפילה שיש לה אבא, שאולי היה מוחזק כמקובל גדול וחכם רזים, טבעה להתפשט, כמו שהתפשטו עוד מאות יהי רצונים ולשם יחודים, שחלק מהם מלא בשיבושים מוזרים ובטעויות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 14:25 |
|
| |
ואמאי,
באמת כדאי לבדוק את הסידורים של הדורות האחרונים ולראות אם ניתן להגיע לחקר הדברים.
אבל הטענה שלך בדבר אי הסבירות אינה עומדת במבחן המציאות. שיבושים גסים הרבה יותר מאלה שכיחים ביותר.
שמעתי פעם מחוקר שנון שאמר לפלוני ששמו היה ניתאי' - 'אין לך שם', וכשהלה הביט בו בתמיהה אמר לו. במשנת אבות שבדפוסים נזכר 'ניתאי הארבלי' אבל בכל כתבי היד השם הוא 'מתיי'. ה'מ' התפרקה ל'ני' והנה נולד השם 'ניתיי'.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 15/10/2010 14:26:20
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:00 |
|
| |
למישהו יש פירוש פשוט וטוב על "האמנתי כי אדבר אני עניתי מאוד אני אמרתי בחפזי כל האדם כוזב"? הצעה שלי "האמנתי כי אדבר אני שעניתי מאוד (לפני שנושעתי) אני שאמרתי בחפזי (אז) כל האדם כוזב" אבל אשמח לפי' טוב יותר
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:12 |
|
| |
ירוחם, הייתי מצפה ממך לפירוש יותר טוב... [אייקון כלשהוא, תחליט מה אתה בוחר]
שמעתי בשם ר' ראובן לויכטר שמבקשים "חיים שתהא בנו אהבת- תורה ויראת שמים". כלומר שנאהב את התורה ונאהב את היראת שמים. נשמע לי מוזר קמעא.
מקובל עליכם רבותי?
נ.ב. בסידורי נוסח אשכנז לא מוזכר כלל בזכות תפילת רב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:14 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: |  | נ.ב. בסידורי נוסח אשכנז לא מוזכר כלל בזכות תפילת רב. |
|
אכן, כאמור שיבוש גס ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:20 |
|
| |
א. בקשר לברכת שעשה לי כל צרכי- מובא ב"אמרי נועם" (לגר"א- "והוא מ"ש אחד מתלמידיו מפה קדשו") על ברכות ס: - "והטעם הוא דמה שנתקנה על סיים מסאניה שעשה לי כל צרכי הוא ע"ד מ"ש "תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו" פי' דהפסוק מורה על השליטה שהשליט הקב"ה את האדם על כל הבריאה. האדם נוטל הזרע.... ויותר מכן ששוחט הבהמה עצמה ואוכל את בשרה וגם נוטל עורה ועושה ממנה מנעלים לרגליו. וזוהי שליטה גדולה שאין למעלה ממנה וזה שרמז לנו הכתוב במ"ש "כל שתה תחת רגליו" היינו שדורס ברגל את עור הבהמה" עכ"ל. ובקראי את הנ"ל (ממש במקרה (או שלא?!) ראיתי זאת היום) נזכרתי שאך לפני מספר שנים שמעתי רעיון דומה מפי סבי שיח' שאמר מדיליה בהקשר אחר (ולא זכור לי אם קשר זאת לברכה הנ"ל) שלכן ביוהכ"פ נאסרה עשיית הסנדל שאסור לנעול נעלי עור שביום כזה שבו אנו מתחטאים לפני מלך מלכי המלכים ראוי שנוריד גובה.....
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:36 |
|
| |
תלמיד
האמנתי כי אדבר- האמתי בדיבור שלי- ובעצם אני עניתי מאד- דברי עניות דברתי- כי- אמרתי בחופזי כל האדם כוזב.
מה פרוש כל האדם כוזב?- יש אדם כוזב! אבל בשום פנים ואופן לא כל האדם כל האנושות.
כך נראה לי.
מויש
השאלה הראשונה היתה- איך אדם שאין לו כלום מברך שעשני כל צרכי?
בענין למה כל צרכי זה נעליים,הדרשים יפים אבל הפשט הוא
- הגמרא אומרת- לעולם ימכור אדם את קורות ביתו ויקנה מנעלים לרגליו- כלומר אם אין לו נעליים אין לו כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:50 |
|
| |
כאשר מדברים על שגיאות של הבחור הזעצער (או איך שזה לא נכתב...) א"א שלא להביא את הידוע בקשר לשינויי הלשון בברכת המזון מגדיל/מגדול שהיה כתוב מגדיל עפ"י הפסוק בתהילים "מגדיל ישועות מלכו" כשבצד היה כתוב "בשב' מגדול" כשהכוונה שבשמואל ב' יש פסוק דומה שבמקום מגדיל- מגדול. עד שאחד המעתיקים פתר את זה ל"בשבת מגדול".... (אם כי זכור לי שיצאו נגד הלצים שכך אמרו והוכיחו שזה לא נכון כמו שלמשל לא ברור איך משבת זה הגיע לכל יום עם מוסף.... ואולי נשמע את חוו"ד באי הפורום בקשר לשינוי לשון הלז) עוד מקרה שזכור לי שאומרים בקדושה בשחרית בשבת "אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים...." ומי הם אלו אותם "אדיר" ו"חזק" שמשמיעים? אלא שהיה כתוב או"ח כשכוונה לאופנים וחיות כדאיתא ביוצר המאורות ובא המעתיק הידוע ש"שוב" טעה וכתב אדיר וחזק.... אלו השתי השגיאות של המעתיק הזכורות לי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 16:02 |
|
| |
בקשר לאדם שאין לו כלום אולי א"ל בפשטות שהאדם צריך להאמין שמה שיש לו זה כל צרכו (או בצורה קצת אחרת כשבא אדם לפני המלך לבקש בקשות ובהתחלה אומר תודה מן הראוי שיודה שיש לו מה שצריך)
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 16:30 |
|
| |
מויש
נראה לך הגיוני לבקש כל בוקר שאדם יברך על מה שאין לו, ולאחרים יש?
אתה בחור צעיר בתחילת הדרך- כך נראה לי- אסביר לך כעין חומר.
לא כתוב שנתן לי כל צרכי- אלא עשה לי כל צרכי. הקב"ה עושה לכל אדם את מה שהוא צריך
אבל יש בטלנים עצלנים טפשים וכד' שלא יודעים לקחת מה שה' הכין ועשה בשבילהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 16:39 |
|
| |
נו וכי מהם הקושיה??
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 18:58 |
|
| |
מוישי.
האומר דבר בשם אומרו וכו'. שני ההערות [מגדיל ומגדול, או"ח] הם מר' ברוך אפשטיין- בספר מקור ברוך.
לגבי מגדיל ומגדול- זכורני שמעירים עליו שבאבודרהם כתב טעם לגבי החילוק בין ימים שאומרים בהם מוסף לימים שאין אומרים .
לגבי אופנים וחיות- מסתבר מאוד טענתו.
נ.ב.
עוד הערה מעניינת-
אותו 'בחור זעצער' שכולם תולים בו הטעויות, כולם טועים בשמו. וכי מה ענין מגיה ל'בחור'? וכי לא היו אנשים נשואים שתפקידם היה להגיה ספרים?!
האמת היא שהכינוי המדויק הוא 'בוכר הזעצר'. בוך=ספר. מגיה הספרים.
שבוע טוב לעצכח ולכל בית ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 21:02 |
|
| |
אברהם
ההבדל בין מגדיל ומיגדול הראשון -מגדיל- כתוב בתהילים- הכתובים- השני מגדול כאמור- בנביאים- עם ישראל לא נהג לקרא בספרי הכתובים בשבת.
בענין הבוכר זעזעצער- איני יודע מאיפה אתה לוקח את זה? בבקשה אם יש לך מקור. הנכון הוא כאמור הבוחר זעצער. כי בדרך כלל את עבודות ההגהה בעברית עשו בחורים בחורי ישיבה או סטודנטים. ששלמו להם מעט. ויחסית הם ידעו עברית דבר שלא היה מקובל בגולה.
היו גם כינויים כמו הבחור המדקדק- אתה מוצא את זה באבי עזרי על ראב"ע. הכונה לאליהו בחור
מויש
על איזה קושיה אתה מדבר- אותם אנשים חייבים לברך גם הרף בטלנוטם. רוב הציבור באמת מקבל את צרכם כאמור לפי כמה שהם לוקחים.
|
|
|
|
|
