עיונים ותמיהות בתפילה ובמנהגים וכ'

ר' שבח יקירי

הרבה יש לפלפל גם בהראיות שהבאת כאן, אבל לענינינו, הוא אשר דיבר עבדך ארתח-זוטא לפני אדוני, ההכרעות היו ביבנה כנודע, וברור שעד שלא באה הכרעה היו אנשים התופסים כשיטת בית הלל והיו כשיטת בית שמאי, שאל"כ לא היה צריך להכריע, והיו שהחמירו כדברי שניהם. אבל לא נולדו אז מחלוקות חדשות, כי המחלוקות נולדות בבית הועד, כשהיו שני בתי ועד, כמו בימי הלל ושמאי, בהכרח היו שתי מקומות להסקת מסקנות ומזה יוולדו מחלוקות. וברור שבית הועד נוסד על ידי הלל אשר חי מאה ועשרים שנה וחי ופעל בזמנו ולא רק אחרי מותו. אבל ברגע שנפטרו זקני בית הלל ובית שמאי, ובית הועד נוהל בידי רבן גמליאל, לא היו עוד מחלוקות חדשות של ב"ש וב"ה, אף שרבים מבאי יבנה החזיקו בדעותיהם על המחלוקות הישנות עד ההכרעה, אבל כל הסוגיות החדשות שבאו לדיון הוכרעו בבית הועד על ידי הרוב. וכשר"א רק ניסה לערער על דעת הרוב הלא נידוהו.

ובקצרה: הסיפור של בית שמאי המספרים על זקניהם היה של המצדדים בבית שמאי, ועוסק במחלוקת ישנה שנולדה כשהיו שני בתי ועד.

אימתי היתה פעילותו של ר"א? כפי שכתבתי לאחר החרבן ר"א נודה ביבנה, וקודם החרבן היה שיא פעילותו בה היה למשל רבו של רבי עקיבא למשך כד' שנים, ומן הסתם אז כתב את פדר"א, שאלו נא את אליעזר קשישא.

מה יאמר החוקר המשופם? ברור שחג אורים קשור לאור ולתאורה, אבל לא בהכרח להדלקת נרות טקסים ספורה ומדודה. ואומר שפמו להיפך לפי שהחג היה קשור לאור תאורה ומאורות, מיסדו אותו בצורה מסויימת. שפמיה דבר אינש איהו ערב ליה.