|
|
| נשלח ב-11/12/2010 20:02 |
 |
| |
| אליעזרט כתב: |  | ירוחם,
הפעם מגיע לצענע תשואות אמיתיות. שהרי בחיפוש סתמי של המילה 'בתואל' גוגל כלל לא מוביל אותנו לעניין. אבל צענע תלמידת החכמים ידעה על העניין והחיפוש בגוגל רק סייע לה.
צענע, אני מוריד בפנייך את השטריימל!
|
|
ניסית "בתואל" עם "זוהר" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 20:07 |
|
| |
"ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה....(כד, ס) ר' חיים מוולוז'ין מסביר שהברכה שנאמרה לרבקה לא היתה כה תמימה וטהורה כפי שהיא נראית -הרי מדובר בלבן ומשפחתו. והיה להם ידוע שרוב בנים דומים לאחי האם (ב"ב קי:). אם כן הברכה היתה תפילה שירבו יוצאי חלציה אשר יהיו דומים ללבן כך ויפרו וירבו רמאים בעולם..!
אחרים אומרים – כמובן אין לראות בברכה זו של אחיה ואמה כברכה ממש! אלא הם רומזים לה : רבקה! אחותנו! את היי לאלפי –את נכנסת לבית שיש בו 'אלפי' כסף וזהב (הרי תראי את המתנות שקבלנו מידי העבד!)- רבב"ה- אל תשכחי שאת רבב"ה-ר"ת רבקה בת בתואל הארמי! (תשלחי הביתה ..מפעם לפעם!) "
יונתן
הפרחים לרבינו גוגל גם הפעם ואכן את השטריימל ואת הקסקט צריך להוריד בפניו-אם כי הבנתי ממנו שהוא מבקש מאיתנו תרומות ולא הורדות כובעים.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 20:09 |
|
| |
| צענערענע כתב: | |
יונתן
הפרחים לרבינו גוגל גם הפעם ואכן את השטריימל ואת הקסקט צריך להוריד בפניו-אם כי הבנתי ממנו שהוא מבקש מאיתנו תרומות ולא הורדות כובעים. |
|
את בטח מתכוונת לקרן ויקיפדיה.
גוגל שוחים בכסף..
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 20:11 |
|
| |
אני עדין מצפה לתשובות לשאלותיי.
א. מהיכן צץ פתאום השם 'נסכוי',
ב. מדוע קושר בעל הזוהר עניין זה לבתואל באקרובטיקה דרשנית כה מוזרה.
ג. מה טיבה של עצם ה'לוז' -- מדברי המדרש עולה שחכמים עשו מעין ניסוי מדעי, והוכח שהלוז אינו כלה לעולם.
האם נכון הוא הדבר?
תוקן על ידי אליעזרט ב- 11/12/2010 20:12:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 20:12 |
|
| |
נכון.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 20:48 |
|
| |
צענע
גם אני מוריד את הכיפה הסרוגה- היא גדולה- אכן הרב מאחל לה שילדיה אכן יהו דומים לו.
בענין השימוש בגוגל
לפני הרבה שנים טנשים לא היו משכילים כמו היום גם אלו שידעו קרא וכתוב. מלאכת הניסוח לא היתה קלה להם, כשבחור הי מתארס עם נערה מעיר אחרת- טלפונים לא היו- הקשר היחיד שנשאר להם היו המכתבים, אבל כאמור זו לא בדיוק היתה המומחיות של שניהם. אבל הראש היהודי ממציא לנו פטנטים- וגם אצל הגויים- הדפיסו ספרון בה היו מודפסים מכתבים מהבחור לבחורה ולהפך. וכך בקלןת כל אחד ואחת בחרה את המכתב המתאים לה. ומעטיקים ושולחים- והענין עבד יופי.
פעם בחור שלח מכתב לארוסתו, אבל זה היה לפני פסח- היא השיבה קצרות- אני מאד טרודה בניקיון- נא קרא תשובתך בעמוד 157
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2010 20:55 |
|
| |
ירוחם וחברים,
לעניין הזה שהעלית ראה דברים יפים אצל גבריאל גרסיה מארקס, אהבה בימי כולרה, עמ' 217-216. קראו ותחי נפשכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2010 19:36 |
|
| |
| אליעזרט כתב: | |
א. מהיכן צץ פתאום השם 'נסכוי',
ב. מדוע קושר בעל הזוהר עניין זה לבתואל באקרובטיקה דרשנית כה מוזרה.
ג. מה טיבו של עצם ה'לוז' -- מדברי המדרש עולה שחכמים עשו מעין ניסוי מדעי, והוכח שהלוז אינו כלה לעולם.
האם נכון הוא הדבר?
|
|
תוקן על ידי אליעזרט ב- 12/12/2010 19:44:58
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 22:01 |
|
| |
מי מכיר מי יודע למה אסור לנשים לשתות מיין ההבדלה? מה המקור?. חוץ מזה שהפחידו אותן שיצמח להן שפם אם ישתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2010 23:06 |
|
| |
בשו"ת הר צבי (ח"א סי' קנד) הביא בשם רבי איסר זלמן מלצר שכיון שיש מחלוקת אם נשים חייבות בהבדלה יש חשש שענית אמן שעונים אחר ברכת הנר והמבדיל הוא הפסק בין ברכת הגפן לשתיה לכן אינן שותות.
מקור
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 12:02 |
|
| |
אברהם אברהם
תשובה משונה השיב ר' צבי פסח- אם אכן השיב כך. ומה עם הגברים השומעים מהמבדיל ועונים אמן- האם אצלם הדבר לא נחשב להפסק?
ואם להחמיר -להוציא מכלל ספק, מדוע היין אסור עליהם- שישתו ויברכו. נכון אז אנחנו נכנסים לספק ברכות מדרבנן, אז ישתו בלי ברכה מחמת ספק ברכה _________________
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 14/12/2010 12:05:36
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 12:10 |
|
| |
| אברהםהעברי כתב: | | בשו"ת הר צבי (ח"א סי' קנד) הביא בשם רבי איסר זלמן מלצר שכיון שיש מחלוקת אם נשים חייבות בהבדלה יש חשש שענית אמן שעונים אחר ברכת הנר והמבדיל הוא הפסק בין ברכת הגפן לשתיה לכן אינן שותות.
מקור |
|
לפי אותו הגיון, אם בן אדם כבר קידש, הוא לא יכול לשתות מקידוש אחר שהוא שומע במקום המקדש?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2010 16:38 |
|
| |
ירוחם-
אני לא מבין מה הקושיא. אם הנדון דומה לראיה, אז אה"נ, הוא לא יוכלו לשתות.
לשאלתך- שתברך ותשתה- בודאי שמעיקר הדין היא יכולה.
דא עקא- כמו המוני ההלכות והמנהגים שדיברנו עליהם בחודשים האחרונים, גם ענין שתיית הנשים בהבדלה עבר מוטציה. התחיל עם הבעיה ההלכתית שהציע הרצ"פ, המשיך ל'איסור שתיה', ונגמר עם איום הזקן והשפם.
עכ"פ הפיתרון שהציע הרצ"פ ליסוד ההיסטורי של האיסור- נשמע לי הגיוני למדי.
יונתן,
כנ"ל. אם בן אדם קידש וכעת הוא ענה 'אמן' לברכת הגפן וברכת הקידוש של מישהו אחר, הוא לא יוכל לשתות ע"פ אותו הגיון.
מצאת סתירה לזה?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 22:54 |
|
| |
האם מנהג ה'חאלקה', היינו טקס תספורת הילד בהגיעו לגיל שלוש נידון אי פעם בעצכ"ח?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2010 23:00 |
|
| |
אברהם
הלכה היא כי המברך ברכת הנהנין מוציא את השומע בברכתו, והשומע אינו צריך לברך.
אליעזר
לפי מטב זכרוני לא דנו בזה בעצכ"ח
|
|
|
|
|
