סדר גזיזת הצפרניים מקורו בספר אבודרהם, וכך כתב ב"סדר נטילת צפרנים":
"הנוטל צפרניו צריך ליטול אותם על זה הסדר יד ימין אגהב"ד. יד שמאל דבהג"א, וסימן זה רומז כי נטילתם על זה הסדר קשיא ואין לשאול טעם למה כי אין בו תירוץ. ושמעתי בשם חכמי צרפת ופרבינצה שהנוטל צפרניו כסדר קשה לעניות ולשכחה וקבור בנים. אלא נוטל אותם על הסדר שאמרנו".
ומנהג זה דומה למנהגי ר"י חסיד שלא לעשות באדם שום פעולה הדומה למה שעושים למת, אין לתפור בגד שעל גוף אדם, ועוד כיוצא בו, ולכן אין ליטול צפרנים בצורה סדרתית כאילו מכין עצמו לטהרה רחמנא לישיזבין. אלא יעשה עצמו כאלו במקרה נוטל, אחת מכאן ואחת מכאן, וכך מרמה את השטן המשחית ר"ל. וכן שם באבודרבם נראה דלאו דוקא סדר זה אלא שלא יהיה כסדרן.
ואמנה האר"י הקדוש היה מלעיג על הנהגה זו באמרו שאין בה ממש. והרב גומבינער נ"י הביא שם שגם תשב"ץ בסי' תקנז' בשם מהר"ם מרוטנבורגי כתב שאין לחוש לדברים אלו. ומ"מ היה הרב אברהם אבלי חושש לכתחלה. ואילו רבי דוד הלוי היקל בזה, אבל הרב ערוך השלחן באורח חיים רס' מסיק מאן דקפיד קפדינן בהדיה. והרב אליהו רבה כתב: מי ישמע להקל בדבר דחמירא סכנתא מאיסורא! אבל הרב אזולאי באמונת אומן שלו כתב: אחרי שהאר"י היה מלעיג על זה, מי ישמע להחמיר??? ואין אף אחד שמחמיר בזה בגלילותינו! (אבל מה שטרח הרב הברכ"י להביא בשם הפרישה שאין חילוק בין ידיים לרגלים, הלא תלמוד ערוך הוא! שם במסכת משקין).
כל זאת אע"פ שספר הזהר מחמיר כדרכו יותר מן התלמוד וקובע שהצפרנים מסוכנים גם לגברים (פרשת אחרי עט.) אף שהאמוראים היו מפזרים צפרניהם בבית המדרש. אבל סדר קציצתם, מה נפקא מיני, העיקר שיתפטר מהן מהר כי הן שורש הקליפו' כנודע.
אבל המקובלים לא ניחא להו שהיה האר"י מבטל דין זה, ועוד שהיה מלעיג עליו, חלילה וחס, תצילנה צפרנים. לכן קבע הרב יש נוחלין כי לפי האר"י מאד יש לדקדק בסדר קציצת הצפרניים..
ומדי דברינו בקליפות הצפרניים הנוראות, ראה ראיתי לבאר סוד גדול, אשר בעצם הוא משורש נשמת רבי אליעזר לבארו, אבל ראיתי להקדימו בזה:
ראה בספר באה"ט לאו"ח רס' "כתב בס"ח מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד לאחר מותו ופניו מוריקות א"ל למה פניך מוריקות א"ל מפני שכו' ולא הייתי נזהר לטול הצפרנים בע"ש" וכן הוא במטה משה סי' תיא' "לטול צפרניו כדאיתא במדרש שפ"א נפטר רב א' ונתראה לתלמיד בחלום וראה התלמיד שהיה לו כתם על מצחו א"ל מפני מה אירע לך כך כו' ושלא היה נזהר לגלח צפרניו בע"ש".
וכל רואה ישתומם איך על עוון זה יוריקו פניו כתמים כתמים כדאיתא במדרש הוא ספר חסידים?
אולם המעיין בספר חסידים ימצא פשר דבר וכה אמר: (סי' נח') מעשה שראה אחד בחלום מת צדיק שנפטר ופניו ירוקות א"ל מפני מה כו' משום שהיו צפרני גדולים וחלב נכנס בתוכם והייתי אוכל דבר חם בלא נקור צפרנים כו' לפיכך טוב לטול צפרניו בכל ע"ש.
ולשומע יונעם ותבא עליו ברכת טוב.
