|
|
| נשלח ב-5/1/2011 19:24 |
 |
| |
דבריך יפים אבל חלשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 19:34 |
|
| |
כאשר התחבורה בארץ ישראל היתה ברכיבה על גבי חמורים (בתחילת המאה הקודמת כלומר באופן יחסי לא לפני הרבה זמן) נסיעה ליפו מירושלים היתה נדירה וכאשר הגיעו אנשים ל"ים הגדול"- כך נקרא בפיהם ים התיכון -ברכו בשם ומלכות על ראיית הים .
לא ראיתי אינה ראיה...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 21:09 |
|
| |
היום העברתי שיעור במקום עבודתי ובמסגרתו עשיתי מחקר קטן - שאני מציג אותו גם בפורום זה - מי מהחברים בירך ברכת הודאה על הגשמים שירדו בגל הראשון השנה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 21:40 |
|
| |
בעל
בגלל הספק בהלכה מה עלי לברך הטוב והמיטיב או שהחינו, וספק ברכות רבנן לקולא- אמרתי בחיוך רחב בקול גדול -ברוך השם.
האם ברוך ה' בכלל ברכה היא? אני סבור שכן.
השאלה צריבה להיות מופנית לתלמידי הישיבה - גם של הר עציון והכויללים. האם הם ברכו הטוב והמיטיב?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 21:43 |
|
| |
בעל וירוחם,
מדבריכם ומדבריי (למעלה) עולה שיש הלכות שאיתרע מזלן ואין מקיימים אותן. לא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 22:07 |
|
| |
אליעזר
בעיקר הלכות הנוגעות לכלל ישראל.
בהמשך לרעינו של בעל גם אני עשיתי סקר- טילפנתי לכמה מבני משפחתי, בשאלה. והנה להפתעתי הרבה כמה מהם סיפרו לי, כי בשבת של הגשמים הגדולים רב בית הכנסת אמר למתפללים לצאת ולברך הטוב והמיטיב- וזאת למרות שנרטבו, יש להניח, כי רבני צוהר אלו לא היו יחידים, בעם ישראל ובארץ ישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 22:35 |
|
| |
ירוחם,
נער הייתי גם בגרתי, והסתובבתי בחוגים שונים ומשונים, ומעולם לא ראיתי שמברכים על הגשמים!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 22:49 |
|
| |
אליעזר
הסתובבת בחוגים שונים ומשונים בעיקר חרדים, שלא יודעים שהפירות והירקות צומחים מהאדמה, ובלי גשם זה לא יצמח, ובלי גשם מחירי הירקות והפירות יאמירו, בלי גשם האדמה תיבש- והירוק המרגיע יעלם,- את זאת לא רואים בעיר של אספלט.
יש בארצנו שני ריחות נפלאים- ריח המשגע של פריחת האילנות- החיבת בברכה בחודש ניסן, וריח האדמה לאחר הגשם הראשון,
התורה מבדילה בין א"י לארץ מצריים. בארץ מצריים יש מיים בשפע בלי מחסור, בא"י אנו תלוים במטר השמיים, כל אדם שיש לו שדות חקלאיות או אפילו גינת נוי קטנה, מרים את ראשו כלפי שמיים- ומחכה לגשם ומתפלל לגשם, וכשזה מגיע איך אפשר לא להגיד ב"ה או הטוב והמיטיב?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2011 22:53 |
|
| |
ירוחם, כמו תמיד, טובים ויפים דבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 00:17 |
|
| |
אליעזר
מנין מגיע המנהג להעביר את הציצית על העיניים לפני הנישוק ומה הטעם בכלל שמסתכלים על הציצית בק"ש כשאין תכלת בציצית זו?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 00:56 |
|
| |
| אליעזרט כתב: |  | ירוחם,
נער הייתי גם בגרתי, והסתובבתי בחוגים שונים ומשונים, ומעולם לא ראיתי שמברכים על הגשמים! |
|
פעם ביקרתי בטבריה והכנרת היה מת לגמרי כמעט, אחרי שנה ביקרתי שוב וראיתי פלא גדול התמלא כמעט עד המדרגות האחרונות, מיד התקשרתי להרב מאיר סירוטה שליט"א וסיפרתי לו את התרגשותי והאם מותר לי לברך,
והוא ענה לי בוודאי ואני גם ישמע אותך מברך ויענה אמן,
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 02:25 |
|
| |
| pi_haton כתב: | | אליעזר
מנין מגיע המנהג להעביר את הציצית על העיניים לפני הנישוק ומה הטעם בכלל שמסתכלים על הציצית בק"ש כשאין תכלת בציצית זו?
_________________
|
|
אולי בגלל "וראיתם אותו" או "ולא תתורו... ואחרי עינכם". (ולמרות מה שכולם אומרים, אין קשר (לפחות ישיר) בין "ולא תתורו"
לצניעות ושמירת העיניים)
{בסידור שלי כתוב "וטוב להסתכל בציצית ויכוין כאילו יש בה תכלת, דגם בזמן הזה לא נפסקה אותה הארה"..}
בכל מקרה אני לובש ציצית עם תכלת ככה שלי זה לא "רלוונטי"... 
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 08:51 |
|
| |
ירוח כמו תמיד דבריך טובים ויפים, אך (וזה לא כמו תמציד) אינם מדוייקים. סיפר לי מג"ש בישיבה חרדית למהדרי מהדרין (שאין לומדים שם למודי חול ולא למדו על הקשר בין מחירי ירקות וגשם) כי תלמידיו בירכו בשבת על הגשמים ובאו לשאלו ביום ראשון אם עשו כדין. ראה את השפעת הרחוב על העולם התורני.....
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 08:56 |
|
| |
רבותיח
לדעתי אנחנו היינו אמורים לומר את ברכת 'מודים ... על כל טיפה וטיפה'.
יש ברכות שנודף מהם ריח ציונות וברכת האילנות זכתה שיתלו בה סודות של תיקון הנשמות המגולגלות באילנות ולכן רבים יותר יודעים עליה.
לענ"ד יש רתיעה כללית מאמירת ברכות שנודף מהם ריח אישי, אך זה נוגע לנושא התפילה בכללותה.
ואוסיף חידוש קטן שהתחדש לי, בע"ז ז ע"ב
<
תניא ר' אליעזר אומר שואל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל שנאמר (תהילים קב) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו וגו' אין שיחה אלא תפלה שנאמר (בראשית כד) ויצא יצחק לשוח בשדה ר' יהושע אומר יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שנאמר (תהילים קמב) אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד
>
נראה לי שר' אליעזר לשיטתו שהעושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים, ואם עיקר התפילה היא התחנון האישי ולכן היא קודמת לתפילה המסודרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2011 15:24 |
|
| |
| pi_haton כתב: | | אליעזר
מנין מגיע המנהג להעביר את הציצית על העיניים לפני הנישוק ומה הטעם בכלל שמסתכלים על הציצית בק"ש כשאין תכלת בציצית זו?
|
|
מעניין ביותר שרב נטרונאי גאון הבבלי יצא נגד מנהג דומה, והריני מעתיק את התשובה מספרו של פרופ' ירחמיאל ברודי, צוהר לספרות הגאונים, עמ' 59:
והכי אמר רב נטרונאי גאון:
וששאלתם כשיקרא אדם קריאת שמע, צריך לאחוז ארבע ציציותיו או לא?
דבר זה לא דרך חכמים הוא, זה דרך יתירות (יהירות) הוא. וכי מאחר שהתבונן בציציותיו בשעת עטיפתן
וברך עליהם, לאחר מכאן למה אוחזן בידו?
אלא מעתה כשמגיע ל'וקשרתם' צריך נמי לאחוז בתפליו? ואם תאמר יאחוז, כשמגיע 'וכתבתם', צריך לבוא
לביתו ולהניח ידו על מקום מזוזה?!
הלכך העושה כן צריך ללמדו ולהסבירו שלא יעשה.
עד כאן תשובת רב נטרונאי גאון.
ועל כך מעיר ברודי: 'הגאון דוחה מנהג שככל הנראה רווח כבר בזמנו, ואילו בתקופה מאוחרת יותר נתפס כמעט כדבר שבחובה (ראה הגהת רמ"א לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן יז סעיף ג)'
|
|
|
|
|
