אני עדיין אחר הפתק אחזר:
שוב ראיתי במשנה ברורה של עוז והדר שאומרים דכוונת הרב התולעת יעקב לספר אור זרוע של רבי דוד ב"ר יהודה חסיד, מצאצאי הרמב"ן. וכתבו עליו שעודנו בכתב יד. ובמקרה אין הכת"י הזה תחת ידי לבדוק הדבר, ואם כתבו כן בעלי עוז והדר דרך השערה, או שיודעים שכתוב הדבר בכתב יד ההוא.
והביאו שם מסידור רשב"ן אות לח' שמבאר הדבר, כי כתב שרבים התלוצצו על ענין הפתק שנפל מן השמים, אבל הכוונה שהיה ויכוח בין מתקני ברוך שאמר, וכתבו על הפתק האפשרויות ועשו גורל, והעליה בגורל נחשבה להם כפתקא דנפל מן שמיא, דהיינו בחירת הפתק הרצוי.
אבל הפוסקים לא ידעו מכל זה, הרי"ף כותב ותקינו רבנן למימר ברוך שאמר, הפר"ח כותב שהגאונים תקנו ברכה זו, ותמה מדוע תקנו ברכות אחר חתימת התלמוד, ובסידור חסידי אשכנז נכתב שרבנן סבוראי תקנו ברכה זו. ואילו רבן יונה החסיד דמן גירונדי כותב בתוספותיו לברכות כג: שהיא תקנת גאונים. וכל הני פוסקים לא ידעו כלל מענין הפתק.
ואחרי שהשתוממתי על בקיאות של עורך עוז והדר, ראיתי לו שלקח דברים מהגהות והערות של ש"ע פרידמן, שהוא בתורו לקח דברים מהגהות והערות שבתחתית טור המאור, ואיידי דכל ההעתקות נפל שיבוש, כי הבינו זה מדברי זה שגם בטור "כאן" בשם ספר היכלות כתוב שנפל מפתקא דשמיא וכן במנורת המאור, אבל בטור לא כתוב אלא שיש בו פז' אותיות וכו'. גם לא במנורת המאור. יחיד הוא רבי תולעת יעקב שראה דבר זה בעיני רוחו. ועדיין עומדת לנגדי עדות (או שמועת) בעלי עוז והדר שגם הרב אור זרוע המקובל אומר כן, ואני תולעת ולא איש, זוטא ולא אדם, אשאיר הדבר בצריך עיון.
ולענין מי חיבר על כן נקוה, כבר כתב הרב חוות יאיר בספרו מקור חיים על או"ח קלב' "תפלת על כן נקוה לך י"א שעכן חברו ולי נראה שכל זה וכיו"ב דברים בדויים הם". ויש לדקדק "כל כיוצא בו" לאיתויי מאי? ויש ליישב.
ולקינוח בשמחה של מצוה, אשאלכם דבר: מי הוא המקובל אשר תיקן שבתפילה יש להניח יד ימין על יד שמאל לא זולת, ומהיכן יצא לו לרבינו ז"ל דבר זה?
אתמהה ואשאלה, ואקודה על אפי שבע פעמים על הבטן ועל הגב. ועדיין ימיני על שמאלי.
