|
|
| נשלח ב-15/8/2011 06:47 |
 |
| |
יונתן
זכור לי מילדותי כי הטעם (ומופיע בכתובים) הינו היות ויצאים לחיי המעשה מראים עשירות, לכן הגביע מלא עד כדי שישפך קימעא ולכן גם מבזבזים יין על כבוי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2011 11:13 |
|
| |
צענע
את מביאה מדרש על מתי גילו את האש? ועם המדרש שראוי לדרוש את בונה בנין? הרי המדרש הזה למרות שהוא יפה- הוא לא מחזיק מים
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2011 11:59 |
|
| |
הרי כל נושא ההבדלה הוא מנהג שמבוסס על מדרשים..
"הגמרא מספרת: "ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דעה באדם הראשון, מעין דוגמא של מעלה והביא שתי אבנים וטחננן זו בזו ויצא מהם אש"[11]. במוצאי שבת גילה האדם הראשון את האש, ולכן אנו מברכים על האש במוצאי שבת ".
אתה קובע שהמדרש יפה אבל לא מחזיק מים.
מדרש לא צריך להחזיק מים במושגים מדעיים.
(האם מנהג ההבדלה מחזיק מים?)
(אגב לפי אגדות יוון פרומתיאוס גנב את האש מהאלים ונתן אותה לבני אדם ואילו (להבדיל)אצלינו הקב"ה לימד את האדם איך להפיק את האש..
מה יותר יפה ומחזיק מים?)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2011 13:49 |
|
| |
צענע
המדרש הוא מדרש ואין למדים ממנה הלכה.- למרות שלמדו- הסיפור של המדרש כאמור לא מחזיק מיים.
כשאדם מקדש את השבת- ומקבל על עצמו את כל מצוותיה בקידוש על היין- כך עליו לבצע פקיעת קידוש זה בהבדלה.-קדושת השבת לא פוקעת מעצמה- ולכן מבדילים- ומבדילים עם אש.- למה עם אש- כי האש היא המלאכה האסורה היחידה הכתובה בתורה- ויש עם הדלקתה גילוי דעת. שמעתה המלאכה מותרת.
לםי ההלכה!?- מסתכלים על הציפורניים באגרוף קמוץ-ולאחר מכן פותחים את כף היד- קמוץ- היה אסור במלאכה פתוח המלאכה מותרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2011 17:00 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | בברכת השחר אנו מברכים- שלא עשני גוי שלא עשני אשה- שלא עשני עבד. - למה למה לא ? למה לא לדבר חיובי? למה לא אומרים
שעשני ישראל- שעשני זכר- שעשני בן חורין? |
|
אם יורשה לי לכתוב את נקודת המבט שלי (ולא ראיתי את מה שכתבו בכל האשכול) ואת התחושה שלי בברכות אלו:
אני תמיד מרגיש שהברכה הראשונה "להבדיל בין יום ובין לילה", משמשת בעצם גם ככותרת לכל שאר הברכות שאחריה. ובעצם ככותרת לתחושה המתלווה לבוקר (לפחות אצלי). בוקר, כשמו כן הוא (בוקר - מלשון ביקורת - יכולת הבחנה והבדלה) האור עלה, נסו הצללים, וניתן להבחין היטב בין הדברים שהיו מעורפלים בשעות החשיכה (בין תכלת ללבן).
בעקבות יכולת ההבדלה הזו, בא האדם ומבחין במה שיש לו, ביכולת הראיה - מתוך ההבנה שיש מציאות של עיוורון (פוקח עוורים), בזקיפות הקומה - מתוך הבנה שיש מציאות הפוכה (זוקף כפופים), וכן הלאה.
מסיבה זו, כנראה, באה הברכות הנ"ל בלשון שלילה, שלא עשני גוי, שלא עשני אשה וכו'. ההבחנה היא חזקה יותר מתוך השלילה, מתוך הנגטיב. כאשר אתה אומר "שעשני ישראל" - לא ברורה הייחודיות שבדבר אם אין אפשרות אחרת (גוי). כנלע"ד.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2011 23:19 |
|
| |
בין עשרת הדברים שנבראו בין השמשות:צבת בצבת עשויה.
"תרגום מלקחיה צביתהא. הצבת אינה נעשית אלא בצבת אחרת, וראשונה מי עשאה, על כרחך מאליה נעשית בידי שמים, ונבראת בין השמשות.
וזה נדחה בגמרא בפרק מקום שנהגו (פסחים דף גד), ואמרו, אפשר שהצבת הראשונה נעשית בדפוס שהתיכו הנחושת באש והציקוהו בתוך הדפוס ונעשית הצבת מיד: "
מאמר זה של חז"ל, בא לתמוך בדעה כי מששת ימי בראשית אין שום שינוי בבריאה, וכל הנסים והנפלאות שנעשו לאחר מכן כבר הושמו בטבע העולם ולכן אין בדבר יציאה מגדר הטבע.[.
שאלתי
לפי הגמרא (שטוענת שאין צורך בנס) איך משתלב הצבת ברעיון הזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2011 00:01 |
|
| |
צענע
יצור של מוצרים עד לפני כחמישים שנה, נעשתה בצבת. ולכן השאלה היתה מי יצר את הצבת הראשונה? ועל זה באה הגמראה והמשנה לענות.
שאלה דומה- מה היה קודם הביצה או התרנגולת?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2011 00:57 |
|
| |
כנראה שלא קראת מה שכתבתי.(או שלא הבנת)
הרי לפי המשנה לא היתה אפשרות ליצור צבת אלא בעזרת צבת לכן היתה צריכה להיווצר צבת בערב שבת בין השמשות.
הגמרא בפסחים דוחה רעיון זה וטוענת שאין צורך בצבת ראשונה אלא אפשר שנעשתה בדפוס שהתיכו הנחשת באש
ויצקו לתוך הדפוס והצבת נעשתה ללא צורך בצבת.
ולכן נותרה השאלה אם אפשר לעשות צבת בדפוס הרי לא היה כלל צורך ליצור צבת בע"ש בין השמשות.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2011 10:43 |
|
| |
צענע
קראת אבל כנראה לא הבנתי את שאלתך
נדמה לי כי הגמרא בפסחים בכלל לא מתיחסת למשנה באבות- היא מדברת על 7 דברים שנבראו ולא אותו רעיון של ניסים.
לגופם של דברים- הגמרא מדברת על התכת הנחושת לתוך דפוס לייצר את הצבת- בעל האמרה כנראה לא היה בעל ידע טכני- הנחושת היא מתכת מאד רכה, ואי אפשר לייצר ממנה כלי כמו צבת-
|
|
|
|
|
