|
|
| נשלח ב-18/10/2010 09:16 |
 |
| |
אברהם
כך ראית את קושיותי?
בתפילה- בתהילים-אומרים
בית אהרון ברכו את ה'
בית הלוי ברכו את ה'
בית ישראל ברכו את ה'
יראי ה' ברכו את ה'
שאלה- שלשת הראשונים לא יראי ה?
תוקן על ידי ירוחםשם ב- 18/10/2010 09:21:57
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:03 |
|
| |
ירוחם,
ח"ו שכך החשבתי כל קושייותך, פשוט בריש האשכול רשמת שאפשר להכניס בדיחות, ושמתי לב שהרבה זמן אף אחד לא הכניס בדיחה, אז התנדבתי להיות ליצן החצר (יש לי תקלה ואני לא מצליח להכניס אייקון. כאילו נתקבלת).
ולשאלתך:
1- רש"י מפרש ש'יראי ה' ' - אלו הגרים [כנראה שאין ביטוי אחר לכנות אותם].
2- האבן עזרא והרד"ק- אומר ש'יראי ה' ' כולל את כל יראי ה', מישראל ומן הגויים!
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:12 |
|
| |
מעודי נתקשיתי במה שאנו אומרים בברכת מעין שבע:
"המניח לעמו ביום שבת קדשו- כי בם רצה להניח להם".
כביכול אנו אומרים , מדוע הקב"ה מניח לעמו? כי ככה הוא רוצה...
וסתם שאלה, מה זה 'להניח' בהקשר זה ?
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 18/10/2010 16:12:14
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:13 |
|
| |
ירוחם, נראה לי שזו שאלה מעשית. כי משמע שבחצרות בית ה' עמדו כל העם, והקורא אומר יאמר נא ישראל והם עונים כי לעולם חסדו, ומסב פניו אל הכהנים וקורא יאמרו נא בית אהרן, והם עונים כי לעולם חסדו.
ואם כן כשאמר יאמרו נא יראי ה' - מי עונה?
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 18/10/2010 15:18:49
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:17 |
|
| |
אברהם גרי הצדק הם גרים לכל דבר- וגרי אריות- הכותים אינם יראי ה' לפי אמונתו,, ראב"ע מה זה כולל את ישראל? הרי ישראל- כבר נאמר בית ישראל ברכו את ה'. והגויים? למה? הנה תשובתי- ואשמח אם תמצא לזה מקור- יראי ה' אלו הגויים יראי ה'- ומה המקור לביטוי הזה יראי ה' על גויים?
שמות פרק ט (כ) הַיָּרֵא אֶת דְּבַר יְקֹוָק מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים:
ולשאלך מקודם- שובר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה.?
תשובתי על דרך הקבלה
יהודי חושב שהקב"ה שבר את כל עצמותיו- אבל בעל הבטחון יודע- כי אחת מהנה לא נשברה. וזה הכל מהדמיון מהסיטרא אחרי -להכניס ליהודי מרה שחורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:19 |
|
| |
vמניח לעמו = נתן להם מנוחה
כי בם רצה = ולא נתתו ... כי לשיראל עמך נתתו באהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:20 |
|
| |
ירוחם, אני רואה שאתה מעין בלתי נדלה, אולי תענה לי גם על זאת. אמרו חז"ל אין והיה אלא לשון שמחה. לאור זה מדוע כתיב והיה כי תצא למלחמה על אויביך, לשמחה מה זו עושה?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:27 |
|
| |
ר' שבח,
בתהלים קל"ה לא מוזכר כלל 'בחצרות בית ה'- וממילא קושייתך מעיקרא ליתא.
אך אולי בכל זאת תמצא נחת בדברי הרד"ק, אעתיק לך לשונו:" יראי ה-' אשר בכל עם ועם, שיבואו להתפלל בבית ה'" .
ירוחם,
- המצודות באמת מסביר שיראי ה' קאי רק על חסידי אומות העולם.
- מה שמכלילים את ישראל והגויים בתואר יראי ה', אפשר בב' אנפין. 1-אין ראוי לייחד ברכה רק לגויים, ועוד בכינויי יראי ה'. 2- בברכה זו מברכים רק ישראל שהם באמת יראי ה'.
-גרים - יתכן שאינן יכולים להככל בתואר 'בית ישראל.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:30 |
|
| |
בעל בעמיו-
אשמח אם תרחיב דבריך כי לא הבנתים.
שבח-
אולי תשבר את אוזנינו היכן כתוב בכל התנ"ך צירוף המילים "והיה כי תצא למלחמה"?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:43 |
|
| |
איני מבין מה הפירכא מזה שלא כתוב שם "בחצרות בית ה'". זו אמנם הנחה שלי שזה היה במקדש, אמנם זה ברור שהפסוק הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו היה נוסח הנאמר לעתים מזומנות.
את הפסוק הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו היו אומרים בעת הבאת תודה כדאיתא בירמיה (לג, יא), וכן בצאתם למלחמה כדאיתא בד"ה (ב, כ, כא). וכן היו אומרים הלל הגדול כשנשברה הבצורת.
מה שאמרתי הוא, שלהשערתי היה הסדר שהקורא אומר ומי שעמדו לפניו עונים לו.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 18/10/2010 15:46:10
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:46 |
|
| |
שבח
בשיר של היום שאמרת!? מופיע שהגויים באו לביקור בירושליים וכנראה בטכס פנו אליהם גם? אני לא זוכר את המזמור- אבל בהלל אנו אומרים גם יראי ה' באותו משמעות.
סליחה על השאלה- אני לא זוכר שמופיע שם והיה.
אגב שאלה במסגרת השאלות- מדוע והיה זו לשון שמחה ויהי לשון צער?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:48 |
|
| |
טוב מאוד שלא זכרת, זה בהשמטה יחד עם הנוסח שובר כל עצמותיו וגו' (ואולי משום כך ביקש אברהם העברי לשבר את האוזן).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:50 |
|
| |
שבח , כתבת:
". זו אמנם הנחה שלי שזה היה במקדש, אמנם זה ברור שהפסוק הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו היה נוסח הנאמר לעתים מזומנות."
-אם זה הנחה שלך אז מדוע אתה מקשה ממנה?
-מה הקשר בין הפסוק הודו לה' וכ' לפסוקים המדוברים.
בהתבוננות על כל הודעותיך בשירשור זה, החל מתגובתך הראשונה, ניכר כי אתה קצת מתבלבל בין מזמור קל"ה למזמור קי"ח. עיין שם היטב בב' המזמורים.
שבח, ח ח ח, 1-0 לטובתך. באמת נפלתי בפח... 
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 18/10/2010 15:51:53
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 18/10/2010 16:14:10
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 15:56 |
|
| |
אם נפלת בפח זה לא אומר שגם אני אמור להתבלבל. הפסוק נמצא בשני המזמורים ובעוד מקומות, והוא אשר אמרתי שזה היה נוסח מקובל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:01 |
|
| |
אתה בסדר? תפתח בבקשה עכשיו מזמור קל"ה ותגיד לי איפה מופיע שם הפסוק הודו לה' כי טוב.
אין כאן שום ענין של נוסח מקובל , הנדון לעיל היה על מה נאמרו הפסוקים האחרונים במזמור קל"ה. אתה אמרת שהם נאמרו על האנשים הנאספים במקדש, ואני טענתי שאין שום יסוד סביר עליו נשענת טענתך זו.
בהתבוננות על כל הודעותיך בשירשור זה, החל מתגובתך הראשונה, ניכר כי אתה מתבלבל בין מזמור קל"ה למזמור קי"ח. עיין שם היטב בב' המזמורים:
קי"ח:
(א) הוֹדוּ לַיקֹוָק כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
(ב) יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
(ג) יֹאמְרוּ נָא בֵית אַהֲרֹן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
(ד) יֹאמְרוּ נָא יִרְאֵי יְקֹוָק כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: מן המיצר וכו'
קל"ה:
(יח) כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עֹשֵׂיהֶם כֹּל אֲשֶׁר בֹּטֵחַ בָּהֶם:
(יט) בֵּית יִשְׂרָאֵל בָּרֲכוּ אֶת יְקֹוָק בֵּית אַהֲרֹן בָּרֲכוּ אֶת יְקֹוָק:
(כ) בֵּית הַלֵּוִי בָּרֲכוּ אֶת יְקֹוָק יִרְאֵי יְקֹוָק בָּרֲכוּ אֶת יְקֹוָק:
(כא) בָּרוּךְ יְקֹוָק מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּ יָהּ:
מותר להודות בטעויות (תשאל את ירוחם- מודה ועוזב...)
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 18/10/2010 16:03:49
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 18/10/2010 16:18:47
 |
|
|
|
|
|
