|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:15 |
 |
| |
טעות קטנה, הלל הגדול הוא מזמור קל"ו ולא קל"ה.
לא השתתי את פירושי על יסוד מסוים, פשוט פירשתי כך את הפסוקים, ונראה לי שהוא פשט יפה ביחס לכל שאר הפירושים, אלא שיש לברר מי הם יראי ה' שענו. ייתכן כפי שכתב ירוחם שזה עולה על הגוים.
הסימוכין לפירושי הוא מחז"ל שסדר ההלל היה שאחד קורא והעם עונה ראשי פרקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:20 |
|
| |
הפסוקים המדוברים בשירשור זה אינם מהלל הגדול, אלא ממזמור קל"ה כפי שציינתי כל הזמן.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:29 |
|
| |
רבותי עוד לא קיבלתי תשובה על שאלתי- אבל כיון שהגענו להלל- כמה שאלות,
פשט- אנא ה' הושיע נא- פשט בעברית מדוברת ומובנת גם לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:34 |
|
| |
פשט: אנא ה'- הושיע בבקשה.
שאלה שמטרידה אותי כמה שנים, אנו אומרים בהו"ר וביו"כ: הושע נא, והושיעא נא.
מה ההבדל בין הושע להושיעא
(ירוחם, אל תכתוב לי שהושע זה הושע, והושיעא זה הושיעא... אני מכיר את הראש שלך...)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:50 |
|
| |
אברהם
פשט: אנא ה'- הושיע בבקשה.
ומה עם ההמשך שם נא. עוד פעם בבקשה- אין נא כי אם לשון בקשה, אז אברהם איך הפשט? אנא ה' הושיע נא= בבקשה ה' הושיע בבקשה ? נראה לך?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:50 |
|
| |
אל אברהם העברי
[תן דעתך על כך שכשאתה מתקן הודעות קודמות אחרי שכבר ענו עליהן, זה יוצר לפעמים בלבול אצל הקוראים].
לבקשתך אני מודה שלא סידרתי יפה את הדברים אשר בקולמוסי, הערתי על שאלת ירוחם בקיצור דברים ובאופן לא ברור, מה שגרם בלבול, אמנם השערה זו היתה מונחת אצלי מכבר.
כפי שכתבתי, הענייה "כי לעולם חסדו" היתה כנראה המנהג בבית המקדש, וכפי שיוצא מן המזמור הודו לה' וגו', יאמר נא ישראל וגו' יאמרו נא בית אהרן וגו' יאמרו נא יראי ה' וגו'.
מזמור קל"ה מתחיל: "הללוי-ה הללו את שם ה' הללו עבדי ה' שעמדים בבית ה' בחצרות בית אל-הינו"המשך המזמור דומה במתכונתו למזמור קל"ו (שהכה גוים רבים, לסיחון מלך האמורי, ונתן ארצם לנחלה וכיו"ב), אלא שבניגוד למזמור זה נשמטה אצלו הסיומת "כי לעולם חסדו" אחרי כל פסוק.
מהשוואת שני המזמורים ניתן לשער שכוונת הפסוק "הללו עבדי ה'" הוא שגם במזמור זה יענו על כל פסוק: "כי לעולם חסדו" כפי המנהג.
גם על הפסוקים האחרונים ענו כן: "בית אהרן ברכו את ה'" - "כי לעולם חסדו", "בית הלוי ברכו את ה'" - "כי לעולם חסדו", וגו'.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 18/10/2010 16:53:03
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:51 |
|
| |
ירוחם, "א-ל נא רפא נא לה".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:54 |
|
| |
ירוחם
האבן עזרא והמצודות מסבירים, ש"נא" פירושו: עתה.
בבקשה ה', הושיעה עתה.
(ושמא זה יבאר גם את הפסוק אל נא רפא נא לה).
ועתה, אולי תעזור לי נא ותענה לי על מה שהקשיתי?
תוקן על ידי אברהםהעברי ב- 18/10/2010 16:56:52
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 16:55 |
|
| |
שבח
אין הכי נמי- אמור פשט.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 19:57 |
|
| |
נעשה עוול למילה נא, המילה נא -פרושו עכשיו, בפעם הראשונה בתורה שמופיע המילה נא היא בפר השבוע לך לך.
הנה נא ידעתי כי אשה ...ושם רש"י מפרש נא עכשיו, כפי שמתבקש,
בעקידה- קח נא את בנך- כפרשן הדבק בדברי חז"ל היה נאלץ לפרש כחז"ל אין נא אלא לשון בקשה, השפתי חכמים במקום כותב -רק כאן נא פרושו בקשה ,בכל המקומות האחרים ,נא פרושו עכשיו. למותר לציין כי הראב"ע וכן פרשנים אחרים לא מקבלים את הפרוש של נא כלשון בקשה- אונקולוס מתרגם תמיד נא -כען- עכשיו ,וכך באמת צריך לפרש,
הושיע נא- הושיע עכשיו ולא מחר יאמר נא ישראל- יאמר עכשיו, וכו הושע נא עכשיו תושיע- קח נא את בנך- עכשיו קח אותו ולא מחר.
אברהם
נדמה לי כי המילה הושע אינה מילה מקראית, הוא מתחרז יפה עם הושענה רבא לעומת הושיע- שהיא מקראית- הוסיפו כנראה את ה א בגלל הארמית או בגלל החרוז.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:02 |
|
| |
שכחת א 'אל תאכלו ממנו נא'...
התירוץ שלך על הושע נא אכזב אותי. בגלל שהוא מתחרז יפה תקעו אותו שם?! אני למשל הייתי תוקע הושיענא והפליקה נא...
שאלה מעניינת: מה פירוש המילה 'סלה', שמופיעה עשרות פעמים בתנ"ך (ויבוא מלך הכבוד סלה)?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:07 |
|
| |
ירוחם, מלת "נא" שאתה מפרשה "עכשיו", הוא בעצם לשון זירוז, המקבילה באידיש היא "זשע" הושע נא - העלף-זשע, והמובן השני הוא לשון בקשה (ביטע), כמו שאמרו חז"ל אין נא אלא לשון בקשה (ויפה העלה אברהם שזו סתירה אל מה שאמרו במכילתא אין נא אלא לשון חי).
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:16 |
|
| |
אברהם
אתה אפילו לא מתאר לעצמך כמה שיבושים של מילים נעשו. אבל זה כבר עניין לאשכול אחר.
שבח
כל המפרשים והפשטנים כולל רש"י כאמור במקרה הראשון והקובע- מפרשים נא עכשיו, האורח חיים הקדוש- אפילו באעברה נא וארה את הארץ שאחרים מוכנים לפרש את הנא כבקשה הוא כותב- נא עכשיו. אעברה עכשיו. במקרה הפעם רק הסכמתי לפרשנות הנכונה.
ראוי לתשומת לב רש"י כש מפרש נא כבקשה- תמיד תמיד מוסיף את דברי חז"ל. דבר לא רגיל בפרשנותו. ר"ל כמתנצל חז"ל מפרשים כך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:32 |
|
| |
ונחזור לפרושים
מה הפשט מושיבי עקרת הבית? מה פרוש- ארבעים שנה אקוט בדור? מה הפרוש יושב כרובים תנוט ארץ?
עוד פרשנות של מילה שהשתבשה- המילה נפש- בכל תהילים ובנ"ך פרושו רצון, ורק רצון וגם בתורה הרבה מאד פעמים נפש= רצון
|
|
|
|
| נשלח ב-18/10/2010 20:33 |
|
| |
יש קשר בין שני הפרושים : העלף זשע והעלף ביטע מפני שכשמבקשים עזרה מבקשים אותה עכשו כי לאחר זמן התועלת עלולה להיות מעטה.
תוקן על ידי צענערענע ב- 18/10/2010 20:34:17
|
|
|
|
|
