מדוע אנו זוכרים את העבר ולא את העתיד?

למקס - חוששני שהוצאת לגמרי את שם הפועל "לזכור" מפשוטו. 

אני שאלתי על משהו הרבה יותר בסיסי מאשר "מטרת החיים", אושר, הנאה וכדומה - שאלתי על יכולתנו להזכר מה קרה לנו לפני שניה לעומת אי יכולתנו להזכר מה יקרה לנו עוד שניה.  

למקס:

אתה מדבר על חיזוי העתיד - אני מדבר על הזכרות.

לשם אנאלוגיה:

1. אם אנו קוראים אצל יוסיפוס שכך וכך אירע בירושלים הנצורה, אנו משערים שכך באמת קרה, אא"כ לדעתנו יוסיפוס טועה/משקר במקרה זה. 

במקרה זה, הזיכרון שלנו לגבי מה שאירע בירושלים הנצורה איננו מעורב בהיסק זה - מאחר ואין לנו זכרון מאותם מאורעות, שהרי לא היינו שם אז.

על סמך נתונים שיש בידי כעת, אני מסיק לגבי מאורע בעבר. 



2. אם אנו מכירים את חוקי הפיזיקה ויש לנו את הנתונים הרלוונטיים לגבי מערכת פיזיקאלית מסויימת, אנו יכולים לחזות את מה שיקרה בעתיד באותה מערכת [למשל, איפה -+ ייפול פגז שאנו יורים מתותח]. 


גם פה זיכרון המאורע המשוער איננו מעורב בהיסק.

למטפחת - רצונך לשאול: מדוע בזיכרון המחשב לא קיים מה שלא נכתב בו עדיין, הלא כן?

אוקיי - גם זו שאלה.

למקס - ו..?

לא הבנתי - על איזה אחד מן המקרים אתה מדבר - על 1, 2, או 3?

רדף, האשכול הזה נראה לי מעט הזוי.
כשאמרתי שעוד לא החלטתי, התכוונתי לומר שכל אחת משתי האפשרויות עונה לשאלתך.
ייתכן שברצונך להפנות את הדיון לשאלה אחרת (לפחות אם הבנתי נכון את השאלה הראשונית): האם העובדה שאיננו יכולים לזכור את העתיד היא טענה אנליטית, כלומר טענה שנובעת מהמושגים המעורבים בה, או שמא מדובר בטענה סינתטית, כלומר טענה שמחדשת משהו מעבר למה שכלול בתוכן המושגים המעורבים בה. זו שאלה אחרת ממה שהוצב בהתחלה, אא"כ לא הבנתי את השאלה הראשונית.
כעת אתה שואל שאלה אחרת: על אילו שאלות יכולה להינתן תשובה אנליטית ועל אלו לא? זו שוב שאלה אחרת. אולי היא עולה במטרה לפתור את זו הקודמת.
אבל גם אם זה הכיוון שברצונך ללכת בו, אזי כפי שכתבתי בהתחלה, קודם צריך להגדיר את המושגים כדי שנוכל להבין מה כלול בהם ומה לא. רק לאחר מכן ניתן יהיה לענות האם טענה כלשהי אודותיהם כוללת מידע נוסף מעבר למה שכלול בהגדרתם או שמא היא טענה אנליטית.
דומני שאתה צריך להבהיר מעט את מטרת האשכול (או שמא אין לו מטרה, אלא טיול לאשר תיקח הרוח).
באופן אחר אציג זאת כך: על שאלתך האחרונה (המתודולוגית) אומר שעל כל שאלה ניתן לענות תשובה אנליטית (כולל השאלה הזו שלך עצמה). הכל תלוי האם התשובה האנליטית היא טובה או לא. לפעמים התשובה האנליטית לא מספיקה, וזאת מפני שהתוכן של טענת התשובה הזו אינו כלול באמת במשמעות המושגים. הדבר קורה כאשר מגדירים את המושגים אד-הוק רק כדי שנוכל לענות תשובה אנליטית לקושיא. קצת מזכיר את הראיה אונטולוגית.
אגב, זו עצמה תשובה אנליטית לשאלתך על אילו שאלות מספיקה תשובה אנליטית ועל אלו לא. אני נשענתי בעיקר על הגדרת המושגים 'תשובה' ו'אנליטי' (אם כי לא הצגתי זאת באופן מפורש, כמובן).