הנושא פה הוא לאו דווקא זכרון ביחס לעתיד
אלא בעצם, השאלה היא על כל סיבה ותוצאה, מדוע הסיבה היא קודם התוצאה,
לדוגמא, הקשה וקול, מדוע פשוט לנו שההקשה שהיא הסיבה לקול, מוכרחת גם להיות לפניו,
וכן אפשר לשאול על כל מקרה של סיבה ותוצאה,
התשובה על זה:
א. אפשר לומר שזהו חלק מחוקיות הסיבתיות, כלומר כמו שאנו לא מבינים את עצם הסיבתיות, מדוע חייב להיות סיבה לכל דבר, אך בכל זאת אנו מסכימים לקיום העיקרון, אז הקדימה בזמן היא גם חלק מעיקרון זה,
אבל לדעתי, נושא הקדימה בזמן הוא מוכרח לוגית מעצם הסיבתיות ואין צורך להניחו כהנחה נוספת,
היות וניסוח הסיבתיות בניסוח לוגי, הוא כך ללא אירוע A לא תיתכן אירוע B,
עכשיו, בדוגמת הזיכרון, האירוע הסיבתי A, הוא האירוע אשר גרם לזכרון, והזכרון מוגדר כאירוע B, שהוא תוצאת הסיבה,
לכן בנקודת זמן שבו אירוע A לא קיים, עיקרון הסיבתיות מונעת אפשרות מאירוע B להתקיים,
ולכן לא שייך לזכור אירועים עתידיים,
|
|
