בתחילת המאה ה-20, הפילוסוף האידיאליסטי מקת'אגארט כתב ספר שנקרא "על אי הממשות של הזמן". וכשמו כן הוא - הספר מנסה להוכיח את אי הממשות של הזמן.
הטיעון שלו הלך ככה:
ישנן שתי דרכים בהם ניתן להבין את האופן בו אנו יכולים להבין את המונחים הזמניים "עבר", "הווה", "עתיד".
[אני מונה את הדרכים בסדר הפוך מזה שנקט בו מקת'גארט]:
B. באופן יחסי:
נקודת זמן נתונה [נגיד, הראשון לספטמבר 1999, בשעה 13:00 בדיוק] היא בעתיד יחסית לנקודות הזמן הקודמות לה [למשל, יחסית ל-30 באוגוסט 1999, בשעה 13:00 בדיוק], בהווה יחסית לעצמה, ובעבר יחסית לכל נקודת זמן הבאה אחריה [למשל, יחסית לשעה 14:00 באותו היום].
עכשיו, מקת'גארט לא היה מרוצה מהבנה זו של הזמן, משום שאין פה מקום לשינוי במלוא מובן המילה:
רק נקודות-זמניות מקובעות על ציר הזמן באופן על זמני [כמו שמספרים נמצאים על ציר המספרים באופן על זמני].
A. באופן לא יחסי, אבסולוטי:
שנקודת-זמן נתונה היא בעתיד לפני שהיא מגיעה, נייהית בהווה כשהיא מגיעה, וניהיית בעבר אחרי שהיא עברה.
כך, נקודת הזמן עוברת שינוי: היא הייתה עתידית, ניהייתה בהווה ואח"כ ניהייתה בעבר.
אבל פה יש בעיה:
מכיוון שדבר מה לא יכול להיות גם עתידי, גם הווה, וגם עבר, אז יש פה סתירה.
עכשיו, כמובן שהתשובה הטבעית לבעיה זו היא שנקודת הזמן הנתונה איננה עתידית, בעבר ובהווה בו-זמנית אלא בזמן מסויים היא עתידית, בזמן אחר היא בהווה ובזמן אחר היא בעבר.
אבל, עונה מקת'אגארט, פה יש קץ':
מאחר ונקודות זמן אחרות מעורבות בתיאור המעבר הזה ממצב בו נקודת זמן זו היא עתידית ומצב בו היא בעבר, הרי שזהו למעשה, באופן סמוי, האופן הראשון בו תיארנו את הזמן [כלומר, תיאור B], רק במילים אחרות. כלומר, להגיד שנקודת זמן נתונה היא עתידית בנקודת זמן אחרת לא שונה מלהגיד שנקודת הזמן הנתונה היא עתידית יחסית לנקודת הזמן האחרת.
מפה מקת'אגארט מסיק שזמן איננו ממשי.
רוב הפילוסופים אמנם לא קיבלו את מסקנתו של מקת'אגארט שהזמן איננו ממשי, אבל הם כן קיבלו את מסקנתו שאופן A לתאר את הזמן איננו קוהרנטי: במקרה הטוב הוא פשוט ניסוח מסורבל ל-B ובמקרה הרע הוא סתירתי.
לכן, הקונצפציה המקובלת בקרב הפילוסופים באשר לזמן היא קונצפציה B.
[כמובן שמאז תורת היחסות, קונצפציה B היא גם הקונצפציה המקובלת בקרב הפיזיקאים...]
ואי לכך, הביטויים המקובלים ש"הזמן זורם/עובר" הם לא מדוייקים. הזמן קבוע ודברים עוברים/זורמים/קורים/מתרחשים בזמן.
במובן זה, שינוי יובן באופן הבא:
כשאנו אומרים, למשל, שיוסי התשתנה, אנו מתכוונים לומר שבנקודת זמן כלשהי יוסי היה כך וכך ובנקודת זמן אחרת, המאוחרת יחסית לנקודת הזמן הראשונה, יוסי לא היה כך וכך אלא אחרת.
["כך וכך" ו"אחרת" צריכים כמובן להיות מוחלפים בתיאורים כלשהם שאינם עולים בקנה אחד. ]
אז מה שקורה הוא שיוסי משתנה בזמן - ואילו הזמן נשאר קבוע.
