מדוע אנו זוכרים את העבר ולא את העתיד?

לרב אברהם:

"האשכול הזה נראה לי מעט הזוי."

אוקיי - לשם זה פתחתי בהקדמה ארוכה. זו שאלה הזויה - אבל תשובה עוד לא סופקה לה פה.



"ייתכן שברצונך להפנות את הדיון לשאלה אחרת (לפחות אם הבנתי נכון את השאלה הראשונית): האם העובדה שאיננו יכולים לזכור את העתיד היא טענה אנליטית, כלומר טענה שנובעת מהמושגים המעורבים בה, או שמא מדובר בטענה סינתטית, כלומר טענה שמחדשת משהו מעבר למה שכלול בתוכן המושגים המעורבים בה."


אין לי רצון מיוחד להפנות את הדיון דווקא לשם - אבל הדיון פנה לשם מעצמו, בגלל שהרב ועוד כמה הציעו לדון בשאלה שהעליתי כשאלה מושגית. 


"זו שאלה אחרת ממה שהוצב בהתחלה, אא"כ לא הבנתי את השאלה הראשונית."


זו וודאי שאלה אחרת מזו שהעליתי בהתחלה - והיא הועלתה אגב השאלה שאני העליתי. 


"כעת אתה שואל שאלה אחרת: על אילו שאלות יכולה להינתן תשובה אנליטית ועל אלו לא? זו שוב שאלה אחרת. אולי היא עולה במטרה לפתור את זו הקודמת."


אני שואל שאלה זו מאחר ולדעתי תשובה אנליטית במקרה זה איננה מספקת.  



"אבל גם אם זה הכיוון שברצונך ללכת בו, אזי כפי שכתבתי בהתחלה, קודם צריך להגדיר את המושגים כדי שנוכל להבין מה כלול בהם ומה לא."

אם מישהו חושב שלשאלה שהעליתי מלכתחילה מספיקה תשובה מושגית גרידא - אז חובת ההגדרה היא עליו: שיגדיר הוא עצמו את המושגים הרלוונטיים. אני אישית חושב שנסיון כזה לענות לשאלתי הוא לגמרי off topic. 

לייבניץ, למשל, טען שהתיאור "חוצה את הרוביקון" כלול במושג "יוליוס קיסר" - אז על לייבניץ מוטל להראות איך זה כלול - לא על היסטוריון, למשל, ששואל  "מדוע חצה קיסר את הרוביקון?" ... 




"דומני שאתה צריך להבהיר מעט את מטרת האשכול (או שמא אין לו מטרה, אלא טיול לאשר תיקח הרוח)."


מטרת האשכול היא לנסות לענות לשאלה שהעליתי. עם זאת, אינני יודע מה תיהיה התשובה לשאלה זו ואיפה היא אמורה להמצא, ולכן, אינני יודע לאיזה כיוון על האשכול  לנוע..




"על שאלתך האחרונה (המתודולוגית) אומר שעל כל שאלה ניתן לענות תשובה אנליטית (כולל השאלה הזו שלך עצמה). הכל תלוי האם התשובה האנליטית היא טובה או לא. לפעמים התשובה האנליטית לא מספיקה, וזאת מפני שהתוכן של טענת התשובה הזו אינו כלול באמת במשמעות המושגים. הדבר קורה כאשר מגדירים את המושגים אד-הוק רק כדי שנוכל לענות תשובה אנליטית לקושיא. קצת מזכיר את הראיה אונטולוגית.
אגב, זו עצמה תשובה אנליטית לשאלתך על אילו שאלות מספיקה תשובה אנליטית ועל אלו לא. אני נשענתי בעיקר על הגדרת המושגים 'תשובה' ו'אנליטי' (אם כי לא הצגתי זאת באופן מפורש, כמובן)."


אוקיי - אז אני אנסח את השאלה מחדש: באילו מקרים תשובה אנאליטית מספיקה, ובאילו לא? 

לצענע: לא - זו באמת שאלה שאני מתלבט בה. 

רדף, לדעתי קיבלת תשובות טובות. אם אתה טוען שאלו לא תשובות, אנא התייחס אליהן והסבר.
לגבי שאלתך בסוף, עניתי על כך: במקום שבו ההגדרה המקובלת של המושגים אכן מכילה את התשובה די לנו בתשובה אנליטית. והיא לא מספיקה במקום שבו אנו מאמצים הגדרה אד הוק רק כדי שתיכלל בה התשובה. הרי לך תשובה אנליטית (ולכן לא ממש מועילה) לשאלתך מתי מספיקה תשובה אנליטית.

לרב אברהם: 

אוקיי - אולי אני אנסח את השאלה מחדש עבור הרב - והרב ישתכנע שאין מדובר בשאלה מושגית גרידא.

אני זוכר מאורעות מסויימים ואינני זוכר מאורעות אחרים. זוהי בוודאי עובדה קונטינגנטית - שום דבר במושגים "אני", "זוכר" או "מאורע" לא יגלה לנו אלו מאורעות אני זוכר ואלו לא. הלא כן? כדי לענות לשאלה "אלו מאורעות אני זוכר?", אני צריך "לפשפש בזכרוני" - לא סתם לעסוק בניתוח מושגי.

עכשיו, אחרי שפשפשתי בזכרוני, גיליתי שאותם מאורעות שאני כן זוכר, כולם נמצאים בעבר ולא בעתיד - גיליתי זאת בדיעבד, אפוסטריורי - אחרי פשפוש בזכרוני - לא כתוצאה של ניתוח מושגי. 

איך לדעת הרב ניתוח מושגי של המונח "זכרון" או "מאורע" יראה שניתן לזכור רק את מה שקרה בעבר?


ובכן, ניתן להציע שבהגדרה "זכרון" ייקרא יחס מסויים בין אדם [או בעל חיים, או "סובייקט זוכר", או מה שלא יהיה] לבין מאורע הקודם לאינסטאנציאציה של היחס הזה.   

על פי הגדרה זו, הטענה "סובייקט זוכר מאורע נתון בזמן t רק אם מאורע זה קודם לזמן t" היא אכן טענה אנאליטית.

ולא איכפת לי לקבל הגדרה זו. 



אלא שאז אני פשוט אצטרך לנסח את השאלה שלי מחדש.


נגדיר "פרררררזכרון" כיחס בין סובייקט למאורעות, ללא הגבלה לגבי זמן התרחשותם של המאורעות או זמני האינסטאנציאציה של היחס, הדומה מכל בחינה אחרת לזכרון.

ובכן, אני מפשפש בפרררררזכרוני ומגלה להפתעתי שקבוצת הפרררררזכרונות וקבוצת הזכרונות היא אותה הקבוצה. כלומר, קבוצת הפרררררזכרונות שאינם זכרונות היא קבוצה ריקה.  


ואז הדרא קושיא לדוכתא - מדוע זה כך?




לשם אנאלוגיה - דוגמה שאיננה שלי:

קבוצת בעלי הלב וקבוצת בעלי הכליות היא אותה קבוצה. ניתן לשאול "מדוע לכל בעלי החיים אשר להם [באופן טבעי, לפחות] יש לב, יש גם כליות?". זו וודאי שאלה ביולוגית - לא שאלה שניתוח מושגי גרידא יכול לענות עליה.

תוקן על ידי רדףהשיג ב- 14/10/2010 20:01:10

לשכן - רק אל תשכח לסגור את הרוכסן :-)

רדף, זה לא דומה. כבר ענו לך שהזיכרון הוא מאגר שמכיל רק מידע שהוא כבר פגש (כמו כל מאגר). לכן עליך להחליט האם אתה שואל מדוע אנחנו לא יודעים עובדות על העתיד, הרי הצהרת שאת זה אתה לא שואל כאן. אם כך, אתה מקבל שאנחנו לא יודעים עובדות על העתיד. אם כך, התשובה לשאלתך היא אכן אנליטית (בהגדרות שאתה עצמך קיבלת לצורך הדיון): הזיכרון לא מכיל עובדות מן העתיד. לזכור פירושו לשלוף עובדות שמצויות בזיכרון. לכן לא ניתן לזכור עובדות מן העתיד. מה הבעייה כאן? אתה רק יכול לחזור ולשאול מדוע אנחנו לא יודעים עובדות על העתיד. אבל כאמור הצהרת שזה לא מה שאתה שואל.

"לזכור מה ? את הנתונים אני יודע שמחר יזרח השמש, אבל לזכור את המאורע עצמה שיהיה מחר ???"

זו בדיוק שאלתי - למה לא?

לרב אברהם:

"כבר ענו לך שהזיכרון הוא מאגר שמכיל רק מידע שהוא כבר פגש (כמו כל מאגר)."

 ועל זאת שאלתי - מדוע?


"אם כך, אתה מקבל שאנחנו לא יודעים עובדות על העתיד."


אדרבא - אני כן יודע עובדות על העתיד. אני יודע שמחר תזרח השמש.


"אם כך, התשובה לשאלתך היא אכן אנליטית (בהגדרות שאתה עצמך קיבלת לצורך הדיון): הזיכרון לא מכיל עובדות מן העתיד. "

אם הרב מתייחס להגדרות שקיבלתי בהודעתי הקודמת לרב, אז אני שוב אשאל את השאלה בצורתה החדשה, לפי ההגדרות הפרוביזוריות שם:

אוקיי, אז אני מבין מדוע הזיכרון לא מכיל עובדות מן העתיד [כי בהגדרה זה כך], אבל מדוע ה"פרררררזכרון" איננו מכיל עובדות מן העתיד?


ואם מה שהרב רוצה להגיד פה הוא ש"פררררזכרון" הוא הוא הידע שלי אודות העתיד, אז פה אני מוחה:

כמו שלא כל ידע שלי על מאורעות בעבר הן זכרון של אותם מאורעות [הידע שלי אודות קרב ווטרלו איננו זכרון שיש לי מאותו קרב -- כי אין לי זכרונות מאותו קרב. להבדיל מזכרונות מספרים שקראתי על אותו קרב וכו'] כך לא כל ידע שלי אודות העתיד הוא פררררזכרון אודותיו.

רדף

נסיון ההסבר שלך על מחשבות אגוסטינוס בשאלתו על הנפילה. לא כ"כ מובן.

כי הרי בהסבר האריסטוטאלי כבר נשללו המושגים למעלה ולמטה כמושגי כיוון.
הם הובנו כמוסגי בסיס, כלומר מה שאנו קוראים שמים הוא בסיס האש לכן האש שואף לשם, ומה שאנו קוראים אויר (האזור שבין השמים והארץ) הוא בסיס האויר לכך הוא שואף לשם. ואילו העפר והמים שבסיסם הוא הכדור הארצי, לשם ישאפו ללכת תולדות אותם היסודות.
הכל בלא קשר לעילוי ותחת.

לכן מוזר שאגוסטינוס [שוודאי היה אדם חושב] לא תפס שאם הכדור עגול, ישאפו אליו תולדות יסודותיו מכל כיוון.


דרך אגב הוא שאל רק למה אנשים לא נופלים החוצה בחצי התחתון, או גם למה האש לא נופלת לכיוון הכדור שהוא אצליהם למעלה.
 כלומר אם הוא תפס שהשמים הם עגולים סביב הכדור הארצי? אז איך הוא לא הבין שאין מעלה ומטה?.

------------------------


ובקשר לשאלתך מדוע זוכרים וכו'.

אם "זכרון" מכונה אצלך העלאת מודעות לחוויות ומחשבות שנחוו וחושבו מכבר, אלא שהוצפנו בתאי זכרון. איך תשאל מדוע לא נזכור את אשר טרם נחשב ונחווה?!  הוא הרי עדיין לא עבר במוחינו.
 

תוקן על ידי בעלהגדה ב- 14/10/2010 21:04:00