|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:44 |
|
| |
קראתי הכל. אני מצפה לשאלה ממוקדת. האם יש בעיה בהנחה א', ב', או בהיסק שנובע מהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:47 |
|
| |
לצבוני: ההיסק בסדר גמור, ואילו על הנחות לא מתווכחים. אז ענית למה לא ניתן לזכור את העבר, אבל לא ענית למה לא ניתן לפרררזכור את העבר [מכיוון שאמרת שקראת הכל, אני מרשה לעצמי להשתמש במונח שהמצאתי בחופשיות]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:47 |
|
| |
"על זה אני מקשה. ולי זה לא משנה לי איך נקרא ליכולת כזאת "
מה פרוש לא משנה איך נקרא ליכולת הזאת?
האם נקרא לה נבואה? (או שלא הבנתי את כוונתך במשפט הנ"ל)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:48 |
|
| |
לצענע: אם בא לך לקרוא לה "נבואה", be my guest
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:48 |
|
| |
מהי ההגדרה שלך לפרררזכרון?
לחילופין: אם הוא אינו מוגדר, אי אפשר לדון עליו. אין לו משמעות. כמו שתדון למה אי אפשר לטצטץ את השחוס.
תוקן על ידי צבוני ב- 14/10/2010 23:49:06
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:49 |
|
| |
רדף
כבר למעלה הבנתי שהפררר... בא להגדיר זכרון שאיננו דווקא בקשר לעבר. אבל אני עדיין לא מבין את שאלתך.
זריחת השמש היא תכונה של האובייקט המכונה שמש.
וזיכרון הוא כינוי של תכונה מוחית המוגדרת"פעולות חשיבה וחוויה נישנות". לכן אנו "זוכרים את העבר" הוא משפט אנליטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:50 |
|
| |
ליוחנן וצבוני: ראו את הדוגמה הדמיונית שנתתי לרב אברהם בהודעתי האחרונה אליו
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:54 |
|
| |
תאשר אם הבנתי נכון:
אתה שואל מדוע אין לנו תכונה, שמאפשרת לנו להעלות במוחנו דימוי מוחשי (דוגמת זכרון עבר) של אירוע שטרם היה?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:55 |
|
| |
לצבוני - אכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:58 |
|
| |
ובכן, יש לנו אפשרות לדמיין אירועים שטרם התרחשו, אך תחושת הזכרון מורכבת מידיעה שהדברים שאנו "זוכרים", נחרטו בנו במהלך פעילות שייתכן מאוד שהתרחשה, כיוון שזמן העבר מאפשר לה להתרחש. בשונה מכך, תכונה של פררררהיזכרות באירוע עתידי תחסר את התחושה הודאית של זכרון, כיון שאנו יודעים שלא ייתכן שהדבר כבר ארע. הבדלי התחושה הפנימית יוצרים את ההבדלה בין זכרון לבין דמיון.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:59 |
|
| |
לפי תשובתך לצבוני אתה צריך להחליף את כותרת האשכול ולשאול מדוע אנו זוכרים את העבר אבל איננו נביאים?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2010 23:59 |
|
| |
רדף,
הצלחתי לדמיין אפשרויות שמחר יקרו, אבל אינם דומים לאפשרויות שכבר קרו.
מחמת שהעתידיים לא וודאיים, אך העוברים כבר וודאיים. ובזיכרון מכנים את הוודאיים.
שיהיה. אולי זה יהיה פתח לתובנה חדשה בשאלתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 00:01 |
|
| |
לצבוני: אני חושב שמדובר יותר מבידיעה גרידא - זו איכות אחרת של תחושה. אני יכול לקרוא דיווח מפורט על מאורע שקרה [ולא חזיתי בו] ולדמיין אותו. בסרטים לעתים מראים בלשים עושים זאת. אבל אין הם נזכרים באירוע אלא רק מדמיינים אותו - וזאת אע"פ שהם אכן יודעים שהאירוע קרה באופן בו הם מדמיינים אותו [פחות או יותר. והרי, בינינו, גם הזכרון הוא לא כלי מדוייק מידי...]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 00:02 |
|
| |
אגב, לעתים זוכרים דברים שלא התרחשו בעבר. זה אחד ההסברים לדז'ה וו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 00:02 |
|
| |
לצענע: מה זה משנה?
|
|
|
|
|