|
|
| נשלח ב-20/10/2010 11:28 |
 |
| |
רדף, אני שותף לחוסר הנחת שלך מהסברים כאלה.
אם אתה מציע לחבר לשחק איתך מחבואים והוא מסרב, אתה שואל "למה?" והוא אומר "אבא אמר לי שאסור", האם זה הסבר? ואם אתה ממשיך ושואל מדוע האב מסרב, ונענה שהמלאך מגיד המישרים שלו הורה לו לסרב, מה אז?
וכו' וכו'.
אתה מזהה הסבר עם תועלת, וזו כמובן זכותך, אבל בהחלט יכול להיות שהסבר יכול להתאים לתופעות הפוכות ואין לו שום כוח ניבוי ושום אקסקלוסיביות. אתה אולי טוען שאין שום טעם לבקש הסבר, כי הוא לא מועיל, כי הוא "סיפור" ולא "הסבר", אבל הגבול כאן מטושטש.
לשאלתך אודות מעמד טיעון אד הומינם במערכת הסברים שרירותית, גם בתרבות המערבית מדובר ברצף ולא בדיכוטומיה. יש (כמעט?) תמיד ספק לגבי מהימנות של תצפיות, הצמדות למתודולוגיה, דיוק בדיווח וכו'. ההסטוריה של האדם המעורב בהחלט יכולה להשפיע על מידת הספק. למתנגדי האד-הומינם נוח להציג מקרים פשוטים שבהם יש וודאות גבוהה לגבי העובדות והמתודה ומה שנותר הוא לבחון את הרציונל. אלא שבחיים האמיתיים אנחנו בהחלט נשענים על סמכות, מוניטין ואפילו הגיינה אישית של הנפשות הפועלות.
במערכת הסברית כמו הקבלה, טיעון אד הומינם בהחלט יכול להועיל. שווה בנפשך שאתה נקלע לרחוב Nathan בהונג קונג, שבו יש אלפי מסעדות שמציעות מגוון מסחרר של מאכלים (רובם ככולם, למרבה הצער, אסורים לשומרי תו"מ). איך תדע איזו מסעדה לבחור? השד המערבי יסית אותך לחפש קורלציה בין רמת המסעדה לבין פרמטרים מדידים והדירים כמו כמות הסועדים, צבע השלט או גודש הפח. אלא שהדרך הטובה ביותר לבחור מסעדה מוצלחת היא להשיג מומחה. המחקר הופך להיות איפוא שיטות למציאת מומחה ולא שיטות למציאת מסעדה. זה נראה כמו אד הומינם, אבל מה לעשות שבחיים האמיתיים, בבעיות שהן מעבר להדגמה של לוגיקה, ההומינוס הוא חלק מהמודל ולא גוף חיצוני שצריך להזניח כשמעריכים את תוקף המודל?
מידת החשיבות של טיעונים לגופו של אדם, תלויה איפה בתחום הנחקר. במקרה הנוכחי, אין שום דרך להבדיל בין אמיתותה לבין שקריותה של הקבלה. היא לא מנבאת כלום בעולם הנגלה ולמרבה הצער העולם הנסתר מתאים היטב לשמו. אתה פשוט צריך להחליט אם לקבל אותה או לא. אחד השיקולים בהחלט יכול להיות הרושם שעושה עליך מוסר התורה ואשרינו שזכינו לשגריר קבלי מבריק ומשכנע בדמותו של שותף סוד.
מה שממש יפה בדילמה הזו הוא שהתורה הזו מציעה לך גם דרך אלטרנטיבית לבחור בין תורות, ורק אם תאמץ אותה יהיה לך טעם לבחור בקבלה. מדובר בחבילה מעגלית לגמרי, בלי שום שלוחות בעולמו של מי שלא שותף לסוד. מעלתה היחידה מול אינסוף רעיונות הבל ואחיזות עיניים היא בהיותה אמיתית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 12:58 |
|
| |
ברשותכם, (במיוחד אחרי שהתברר שגם אני שותף לסוד), אנסה "להיכנס לתוך נעליו" של מקובל-בנוסח-חסידי כדי לתת גם לו איזשהי "זכות דיבור" באשכול זה.
ובכן,
בכדי שדבריי יתחילו להיות בעלי משמעות, כדי שאדבר בעברית ולא בלוריאנית, צריך להקדים את הנחות היסוד שלי. על הנחות יסוד אלו, כמובן, להיות מובנות ומוכרות לכולם (אבל לא מוסכמות, כפשוט), בהיותם קיימות גם מחוץ למערכת הקבלית.
הנחות היסוד הן אלו:
· אלוהים ברא את העולם.
· אלוהים התגלה לבני ישראל במעמד מתן תורה ונתן להם תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
· עקרונית, אלוהים מתגלה לבני אדם (נביאים).
· לאלוהים יש אינטרס בבריאת העולם, כלומר יש לו מוטיבציה, יש לו תביעות שלשאלת מילויין או אי מילויין יש משמעות לגביו.
· האלוהים הוא אין סופי ושום היגד אינו קביל לגביו, אלא אם כן נמסר ההיגד על ידו בעצמו.
· תורת הקבלה היא תורה אלוהית באשר היא חלק אינטגרלי מהתורה שבעל פה.
· את ספר הזוהר כתב רבי שמעון בר יוחאי.
מה, עכשיו, בעצם אני טוען כמקובל-בנוסח-חסידי?
הטענה המרכזית שלי היא, שהעולם שאנו רואים הוא לא חזות הכול. זאת אומרת, שהקיום הוא בעל מספר רבדים, כשהרובד אותו אנו חיים ואותו אנו מכירים הוא הרובד הפסיכו-פיזיולוגי, אבל מעבר לו יש רבדים שהם מעבר לכוחות ההשגה שלנו, מעין "אינפרא אדום". בעצם, כל הרבדים של הקיום משקפות את התבנית עמה החליט הבורא לברוא את הקיום. התבנית הזאת מופיעה בתורה (ספרות ההיכלות וזוהר) שהיא חכמתו של הבורא, וכמו שכתוב במדרש שהתורה היא הדפתראות והפנקסאות של העולם.
חשוב לי להדגיש, שהבורא הוא לא בר תפיסא או בר השגה. כל ניסיון של כניסה ל"הגיון האלוהי" פסול מעיקרו, פשוט בשל אי היתכנותו. רק דבר האלוהים עצמו הוא שיכול לשמש לנו רפרנס באמצעותו יש בידינו לצקת מעט תוכן לעולם שלנו. ודבר האלוהים ניתן לנו בסיני, על ידי הנביאים, התנאים והאמוראים.
למה אני טוען את זה, כלומר מה המוטיביציה שלי בטענה הזו, איך היא מסייעת לי?
פשוט מאוד. כדי להתמודד עם שאלת המשמעות של הקיום. הפירוט, בקבלה, של רבדי הקיום והתבניות שמהן הוא מורכב מעניקים לי את היכולת לקרב מעט אל תודעתי את היותו של הקיום פרי יצירתו של הבורא, ובכך להוות גורם המאיץ והמשכנע והמסייע לקיים את רצונו של הבורא, כפי שהוא גלום בתורה, כלומר את המצוות – ובראשן: דע את אלוהי אביך. זה עצמו, שהמצוה לדעת את ה' היא אחת המצוות היסודיות, נובעת מטבע האדם שנמשך אחרי ידיעתו והבנתו, וככל שיבין, יכיר, ידע ויזדהה עם רעיון מסוים בצורה עמוקה ומוחלטת – כך יתמסר אליו יותר, כן יתקשר אליו יותר.
יחד עם זאת, דומני שהקבלה אינה מבקשת להסביר את הכול, ולו מן הטעם הפשוט, שמטבע בריאתה הקבלה מכירה בכך שבלתי ניתן להסביר את הכול, וגם אין צורך להסביר את הכול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 14:27 |
|
| |
"במקרה הנוכחי, אין שום דרך להבדיל בין אמיתותה לבין שקריותה של הקבלה. היא לא מנבאת כלום בעולם הנגלה ולמרבה הצער העולם הנסתר מתאים היטב לשמו. אתה פשוט צריך להחליט אם לקבל אותה או לא."
אה - אם כך - אז אנו חוזרים למה ששאלתי את שותף בתחילת התגובה האחרונה שלי אליו: אז מה הטעם לפתוח אשכול בנושא? מה הטעם להעמיד את הקבלה לדיון איפוא?
הרי דיון מניח בחינה ראציונאלית כלשהי - ואם זו בלתי אפשרית, אז אין על מה לדבר, ואין עם מי לדבר..
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/10/2010 14:31:06
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 14:28 |
|
| |
כמו כן, דפל, לא ממש ענית לי על שאלתי: מהו הסבר לשיטתך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 18:13 |
|
| |
באיחור מה אעיר ששאלתי על המכונית באה מפני ששותף כתב כי
"כעת אחרי שהכותרת הפרובוקטיבית עשתה את שלה הייתי משנה אותה קצת- יש בקבלה תשובה (הדרכה) לכל שאלה."
רציתי להראות שגם הדרכה קשה לקבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 20:10 |
|
| |
(ג) שלום לכל החברים האהובים.
נתחיל בסגירת חשבונות (הלואי...). זה שהחברים פרשו את המלה תשובה אע"פ הבנתם (כלומר כוונתה לפליק פלאק של שאלות ותשובות כמו איפה בחיפה ומה תפוח אדמה, תשובה חלקית ומקומית שתספיק זמנית עד השאלה הבאה), ונהנו מאד לפתח את הדיון בכיוון הזה לקראת המפגש הבלתי נמנע עם פופר האגדי, זו בעיה שלהם. כל מי שיקרא את האשכול מתחילתו יראה שמיד העמדתי את רדף ושנרב על טעותם, והסברתי להם שתשובה אמיתית היא זאת שכוללת את הכל ומגיעה ממקום יותר מאשר המקום שבו נוצרו הקושיות (וכך הרי נכנסנו לעניין העולמות המשתלשלים וכו'). העמדה שהצגתי בדף 10 איננה משום שחזרתי בי מהלחץ הנוראי (כטענת רדף) אלא זו היתה פשוט הפעם הראשונה שלרדף "ירד האסימון" (ביטוי מתקופתי בשנת תררפ"ו...) והבין שאני טוען משהו אחר ממה שהוא רצה שאטען (כדי שיחכה לי עם פופר...). זה לא מנע ממנו לחזור לפנינו על כל השיעור בפילוסופיה למה לא ראוי שתהיה שפה פורפרית וכו', ובמילים אחרות רצה לומר (כך הבנתי וא"ת את"ם, נראה אתכם יודעים מזה...) שהנושא לא מעניין אותו כמו כל שפה פורפרית אחרת. אז למה הוא כותב את כל זה? (יש נציג פסיכולוגיה עממית בפורום ? אני מתנדב...)
עכשיו הוא שואל למה בכלל נפתח האשכול. שואל ומשיב. תירוץ ראשון: לחפש פרייארים (וכאן כאילו אין...) ו/או כותבי קויטלאך. דווקא רעיון גאוני- מודה שלא חשבתי עליו. תירוץ שני: לשכנע אנשים בדרכים פסולות של רטוריקה ודמגוגיה. עוד יותר גאוני- ק"ו שגם ע"ז לא חשבתי. ואם לא שני אלה, וגם לא פופר כנ"ל, אז באמת מה נשאר ?
ע"כ סגירת חשבונות (בינתיים).
רדף-
האשכול נפתח ע"פ בקשת מיימוני ואחר שהכרנו קצת דרך הפורום. האיש היקר הזה (יכול להיות שאני מתחנף ? אולי אני רוצה שיכתוב לי קוויטל ? א"א לדעת) ציין שאין לכם בפורום אנשים שיודעים קבלה מבפנים ונראה לו שכדאי שיהיה (שאל אותו למה), ובקש שאנסה להיכנס לעניין על דעת זה. חשבתי קצת בעניין (ציירתי לי ברוחי דיאלוגים כעין זה...) והסכמתי לנסות. ציינתי למעלה כבר שאני ככלב המלקק מהים, אבל במקום שאין אנשים...
זו הסיבה הרשמית שנפתח האשכול.
מה שאני עצמי מחפש פה (מעיקרא עביד איניש אדעתא דנפשיה, ומי שלא מבין לא חשוב) הוא כך:
הדגשתי לעיל כמה פעמים שכל התפיסה שלי היא מלמעלה למטה, כלומר אנחנו לא עולים מאפס קיום (או ידע או רגש או כל דבר) ומגדילים את מה שיש, אלא להיפך- אנחנו מתחילים מהקיום הגבוה ביותר שיש ומשם מצטמצמים ויורדים. כל בעיות העולם משתנות מקצה לקצה כשמביטים כך על העולם. הנפק"מ לענייננו היא שאדם לא מגיע לעולם ריק ופתוח לכל כיוון התקדמות, אלא אדרבא הוא מגיע מלא מכל מה ששייך לו (מלאך היה איתו במעי אמו שלימדו את כל התורה השייכת לו) וזו כל סיבת פעולותיו ותנועותיו בעולם. כמובן שאחרי שהמלאך משכיח לו את כ"ז ביציאתו (אני מכיר אישית בשכונתי אדם שהמלאך לא השכיח לו ורק רבי אהרן מבלעז עשה זאת, סיפור ידוע מלפני חמישים שנה), כעת האדם מנסה לגלות את זה מחדש, ואלה הם חייו.
כל ההוכחות והטענות ע"פ השכל לבדו הן שקר וכזב. העניין הוא לעורר דרך הטענות השכליות את אותה תורה פנימית שנעלמה בו. ולכן יש כאלה שיקבלו טענות מסויימות ויש כאלה שידחו אותן. אלה דברים פשוטים לכל מתבונן (אפשר כמובן לדון בהם) ואפילו פופר יסכים... (אגב רדף, אני שמעתי ולמדתי את פופר עוד לפני שנולדת, תבדוק אצל הרב אברהם). ולכן אנחנו יורים את איתותי העזרה שלנו לכל כיוון כדי שמישהו ישמע וייעזר בהם. לא משום שאנחנו מחפשים תשואות או מעריצים, אלא לעזור ולהיעזר איש ברעהו. ואם אינך מאמין ביושרם של בני אדם זבש"ך.
מבחינתי זו הסיבה לפתיחת האשכול(ות). אני מקווה דרכם להגיד דברים שיקלטו בליבותיהם של הרוצים בכך, אלה שיצליחו לסנן מתוך כל הבלגן נקודה אמיתית ויעשו בה שימוש. הנחמה האמיתית שיש לי שמספר הצפיות באשכול כרגע 3550 ורק 150 תגובות רשומות, כלומר דעת הצופים ודעת המגיבים יכולות להיות שונות.
ע"כ הקפה א'.
תוקן על ידי שותףסוד ב- 20/10/2010 20:53:26
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 20:27 |
|
| |
"אלה דברים פשוטים לכל מתבונן "
ממש.
אולי למתבונן כמו אפלטון - עם תורת ההזכרות שלו...
"אנחנו יורים את איתותי העזרה שלנו לכל כיוון כדי שמישהו ישמע וייעזר בהם. "
"אנחנו" זה בני האור?
[ובדרך אגב, ואם בבני האור עסקינן, אז הביטוי "זבש"ך" הזכיר לי שמשה קרוי השתמש בו ב"מלחמת, בני האור בבני החושך" שלו - כמה ימים לפני שהתאבד - בהקשר דומה.
http://www.e-mago.co.il/e-magazine/kroy2.html
וראו גם ראיון משובב נפש עמו מאותה תקופה:
אבל אלו לא היו הערות לעצם הענין אלא רק אגב אורחא]
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 20:54 |
|
| |
מזג האוויר המטורף אחראי מן הסתם גם לאיבוד חוש ההומור של קוראי דפל
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 21:23 |
|
| |
שמרן-
אתה גורם לי שאגש לקחת כדור נגד כאב ראש. מיהם קוראי דפל ומה הם קשורים למה שהולך פה ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 23:02 |
|
| |
יש איזו זחיחות בלתי נסבלת בביקורת הגלויה והסמויה שנמתחת פה על איש הסוד.
האם חברים כמו שנרב ורדף שכחו את התסכול של ילד קטן שחווה חוויה מיוחדת אבל מתקשה לשכנע את המבוגרים בקיומה? בטוחני שכל אחד מהכותבים כאן מצא עצמו בעמדה חסרת האונים הזו ולכן הייתי מצפה למעט יותר אמפתיה.
שותף סוד אכן לא יכול להוכיח את דבריו, משום שהם נהירים רק בהקשר שלא ניתן לתפיסה אנושית, לפחות לא בחיינו אנו. הוא חוזר ומסביר שתורף המסר שלו אינו הוכחה וגם לא ניבוי, פשטות, אלגנטיות או כל מאפיין אחר שאדוקי המדע כאן מתעקשים לחפש. זו פשוט האמת ולא ברור מאיפה אתם שואבים את התביעה שאדם שיודע אותה, ישמור אותה לעצמו, בבחינת מנע טוב מבעליו.
מה שעוד מוזר הוא שלמרות ההצהרה החוזרת ונשנית של שותףסוד בעניין המשמעות של "הסבר", "הדרכה", "תשובה" וכו' בקבלה, אתם מתעקשים למשוך את הויכוח למגרש אחר, זה שבו אתם מבינים. כלומר, זה לא חריג, אנשים נוטים להתנהג כך, אבל מותר לקוות שבדיון כזה תתגברו על נטיית הלב ותקשיבו למה שיש לזולתכם לחדש. התקפות פופריאניות, אנליטיות, פרגמטיות ומה לא, אינן מחדשות דבר וכבר ראינו את כל הוריאציות שלהן פה בפורום ובאינספור בימות דיון אחרות.
אחרי הטפת המוסר, נעבור למהות. האם כל תשובה צריכה להיות מנוסחת במונחי השאלה? אתחיל באנלוגיה מרעיון שהרב מיכי חוזר עליו בפורום מדי פעם: בניגוד למודל הקומיקס שאימץ האספסוף, אלוהים אינו יודע את העתיד. אי הידיעה הזו אינה מכוח מוגבלות, ח"ו, אלא משום שאין משמעות לביטוי "ידיעת העתיד".
באותו אופן, צריך לברר אם יש משמעות להדרכה ששנרב ביקש, כדי "להוכיח" שבקבלה אין הדרכה לכל שאלה. מהי התשובה האופטימלית לשאלה אם עדיף לקנות רנו מגאן 2003 או הונדה סיוויק 2004? ובכן, זו נראית שאלה לגיטימית ושכיחה, אבל האם האופטימום של התשובה מוגדר היטב? ואם הוא מוגדר שרירותית על ידי השואל, למשל "מכונית שלא תאכל שמן", האם זה נעשה בפרספקטיבה שהיא רלוונטית, שלא לומר מעניינת, בעיני הקבלה?
למה שהקבלה תעניק לך כלים לענות על שאלה בתוך מסגרת מושגית שהיא חסרת משמעות מבחינתה? אולי הקבלה נותנת כלים איך לחיות באופן הרמוני עם כל בחירה שתבחר? הרי החיים הם מערכת של איזונים וזה שתבחר מכונית נכונה בפרמטר מסויים, לא אומר שתהיה בריא, מעניין או עשיר יותר כתוצאה מכך. אתה צריך לשים את הבחירה הזו בתוך מסכת של התנהגויות, בחירות ותגובות שיביאו אותך יחד למצב נפשי וגופני רצוי. מכאן נובע באופן טריוויאלי שאין משמעות למושג "בחירה נכונה" בדוגמת המכונית המשומשת, אלא יש משמעות לדרך חיים נכונה שבתוכה הבחירה כבר נעשית מאליה באופן הרמוני, עם זיהוי נכון של מקורות המידע ועם התמודדות נכונה עם תקלות, אכזבות ופיתויים. זו המשמעות האמיתית של "הדרכה לכל שאלה", שכן היא נוגעת במהות הדברים ובסיבה הראשונית למעשינו, בניגוד חריף לנטיה האנושית להתמקד באמצעי ולשכוח את המטרה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 23:08 |
|
| |
"שותף סוד אכן לא יכול להוכיח את דבריו, משום שהם נהירים רק בהקשר שלא ניתן לתפיסה אנושית, לפחות לא בחיינו אנו. "
אז איך שותף סוד עצמו יודע אותם או אף, מה שיותר עקרוני, מבין אותם [בהנחה שהוא בן אדם ובהנחה שהוא לא מנהל דיון זה מהעולם הבא]?
ויותר מכך - איך הוא מצפה מאיתנו לקבל, או אפיל להבין, את דבריו? - הרי אנו, מה לעשות, אנשים חיים..
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/10/2010 23:10:26
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 23:17 |
|
| |
ואם כבר מאשימים אותנו בזחיחות:
מיהו הזחוח?
האם הזחוח הוא זה הבא לשכנע [ללא כל נימוק אלא מכוח אותוריטה בלבד - כפי שהוא לבסוף הודה] את המוני העם הנבערים מדעת [שכל "חכמתם" היא הבל: "כל ההוכחות והטענות ע"פ השכל לבדו הן שקר וכזב."] והמשוקעים בקליפות באמיתותה של חוכמה מסתורית הידועה רק לו ולקומץ חבריו [הקרוייים "אנחנו"]?
או שמא הזחוח הוא זה הדורש מהקודם נימוקים לטענותיו?
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 20/10/2010 23:18:44
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 23:48 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: |  | "שותף סוד אכן לא יכול להוכיח את דבריו, משום שהם נהירים רק בהקשר שלא ניתן לתפיסה אנושית, לפחות לא בחיינו אנו. "
אז איך שותף סוד עצמו יודע אותם או אף, מה שיותר עקרוני, מבין אותם [בהנחה שהוא בן אדם ובהנחה שהוא לא מנהל דיון זה מהעולם הבא]? |
|
זו, לדוגמא, זחיחות.
[ובמאמר מוסגר, מעניין שכמעט בכל פורום עולה מתישהו האשמת הזחיחות ואז היא מוטחת ככדור גומי בין המתווכחים, עד שמישהו שואל מהי בדיוק זחיחות וכולם נעלמים.]
ומה זחוח בדבריך? הנימה הניצחת שבה אתה מציג את הסתירה לכאורה בעמדתו של שותף הסוד. האם בדקת, לפני שענית, אם בעולמך יש מצבים נפשיים שאינך יכול ממש להסביר אבל היית ממליץ לאנשים לפעול כדי לחוות אותם? האם הזדמן לך פעם לשמוע הורים צעירים מנסים לשכנע זוג חברים להביא ילד לעולם? השיחה בדרך כלל כוללת הרבה שפת גוף ונסיונות נואשים להתבטא, אבל ההורים לא מוצאים מילים שיחברו את החוויה לעולם שלפני ההורות, כפי שהם זוכרים אותו. מה לגבי חומרים פסיכדליים? הרי התיאורים שאנשים נותנים אחרי טריפים לא משקפים את ההרגשה, אלא פנים טכניים שלה - צבעים, מימדים וכיו"ב. שותף סוד זכה להחשף לעולם ידע שמעניק תחושה מאד חזקה של הבנת הבריאה, הן ברמה ההסטורית והן ברמת ההגשמה האישית והחיבור למטרת היקום. הוא יכול להמטיר מילים מלוא הפיירפוקס, אבל זה עדיין לא יהיה מובן לקורא באופן שבו שני תלמידי קבלה "חשים" איש את מילותיו של רעהו (ולעתים איש את מילתו של רעהו ואכמ"ל).
תוקן על ידי dfl ב- 20/10/2010 23:50:34
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 23:53 |
|
| |
| שותףסוד כתב: | | | כל ההוכחות והטענות ע"פ השכל לבדו הן שקר וכזב. העניין הוא לעורר דרך הטענות השכליות את אותה תורה פנימית שנעלמה בו. ולכן יש כאלה שיקבלו טענות מסויימות ויש כאלה שידחו אותן. אלה דברים פשוטים לכל מתבונן (אפשר כמובן לדון בהם) ואפילו פופר יסכים... (אגב רדף, אני שמעתי ולמדתי את פופר עוד לפני שנולדת, תבדוק אצל הרב אברהם). ולכן אנחנו יורים את איתותי העזרה שלנו לכל כיוון כדי שמישהו ישמע וייעזר בהם. לא משום שאנחנו מחפשים תשואות או מעריצים, אלא לעזור ולהיעזר איש ברעהו. ואם אינך מאמין ביושרם של בני אדם זבש"ך. |
|
רדף-
אני לא מדבר על עצמי בלשון רבים (אני גם לא אומר למי שנכנס אלי הביתה לבדו תשבו בבקשה...). כשאמרתי אנחנו יורים לכל כיוון התכוונתי אלי ואליך ולכל אחד. למה אתה מעמיס עלי כוונות שאין לי, רק כדי שאכנס לך לתוך הכוונת שכבר מוכנה מראש ?
וזה גם הפירוש שטענות השכל לבדן הן שקריות, כי הן כולן פונות גם לרובד הפנימי של השומע. לזה לא צריך קבלה, זה לומדים בקורס הראשון בשיווק. אם התקשורת הפנימית לא מחוברת לא יעזרו שום דיבורים שכליים מבחוץ. זו היתה כוונתי. נדמה לי שידידי הטוב מיכאל אברהם כתב ספר שלם ע"ז (שתי עגלות וכדור פורח) ואתה כתלמידו בודאי קראת אותו.
ומה שאת שואל מאיפה אני יודע, זה כבר מונח בדברי הקודמים- כשעברתי במקום מסויים היה מישהו שירה חיצים ואחד פגע בי. אמרתי לעצמי יש פה דברי טעם למה שלא אקשיב עוד קצת והשאר הסטוריה. המלאך שלי בבטן דבר אתי על זה וכשהגיע הרגע נזכרתי. כך אני יודע, וזו ידיעה שתפוסה בקרבי הרבה יותר מהידיעה שיש בכלל רדף בעולם.
הזחיחות שעליה דבר דפל (אגב, תודה על העזרה דפל, אני כמעט משוכנע שאנחנו מאותו מקור... הנה נתתי לכם סיבה חדשה לצחוק) התכוונה אולי לומר שאני מבין (ומכבד) את עמדתי ואת עמדתך ואילו אתה נראה (רק נראה כי מתחת לפני השטח יש...) כאילו שאינך מכבד ומוכן לשמוע עמדות שלא עוברות מחסום מסויים (תופעה ידועה אצל ...).
באהבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2010 00:03 |
|
| |
dfl
אני מציע לך לעקוב אחר הדיון שניהלתי כאן עם שותף סוד לגבי אור מכוכבים רחוקים. ניסיתי ללכת עם המלים שלו, אבל זה לא הגיע רחוק כי מהר מאד הגענו לדיון על מלים במקום על רעיונות.
|
|
|
|
|
