|
|
| נשלח ב-24/10/2010 12:15 |
 |
| |
[דפ"ל,
איך הכנסת את מילותיך שלך ("בעמוד 12 כתבתי") בכותרת הציטוט?
(אם לא אלמד מכאן משהו חדש על הקבלה לפחות ארוויח שיעור ברזי האינטרנט...)]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 12:20 |
|
| |
דפל-
מתנצל. ראיתי והתכוונתי לענות, אבל הבלגן היה כ"כ גדול. סליחה.
כמו שהערת בצדק השאלות האלו אינן קשורות לחכמת הקבלה דווקא, אלא לכלל קבלת התורה. אבל תרשה לי להסביר דברים קצת יותר באריכות:
אני נולדתי לצורך העניין בשנת תררפ"ו לאויר העולם. אחרי שסיימתי לפתוח את עיניי ולקלוט מה קורה סביבי, הבנתי שיש כאן חיים (70-120 שנה) שצריך לחיות אותם, וצריך למצוא את הדרך היעילה והחכמה (וזה לא אותו דבר) איך לעשות זאת. לא אטריח אותך בסיפור חיי, אבל "העומס היהודי" הוצב לפני כאופציה אפשרית ואמצתי אותה בשמחה. מהר מאד הבנתי שההיסטוריה היא עניין כל כך הפכפך, ושאפשר לשחק בה ולהטות אותה בקלות לכל כיוון, עד שעליה אני ממש לא יכול לסמוך. מצד שני להמציא את הגלגל זה די טפשי. המסקנה שלי היתה לחפש מהלך אנושי שהוא רחב (בכמויות), חכם (באיכויות) ויציב (בהגדרות) וכמובן שידבר אל החוש הפנימי שלי.
חוכמת התורה מצד אחד ונפלאות העם היהודי מצד שני עושים את זה. ולכן אני לוקח את זה כמו שזה ונהנה לעשות עם זה חיים "משוגעים". פלפול התורה, עומק הרעיונות, ההרפתקאות ההיסטוריות, המקווה של ערב שבת ושירת הילדים בחיידר מציירים תמונה עוצרת נשימה שאין לי צד להתנתק ממנה, ואפילו יבוא הרוג ברגליו (והוא לא יבוא).
לתןך התמונה הזאת נכנסת גם הקבלה וביתר שאת. הקבלה היא כל כך רחבה חכמה ויציבה, וכמובן מדברת אל לבי, וממילא מה אני צריך עוד. אבל אתה לא במצב כזה ואתה מבקש שאומר לך מה אמור להפריע לי. המקשנים השונים פה עוד לא יודעים דבר וחצי דבר ממה שהולך בפנים, ואם היו יודעים היו מפוצצים את הרשת. צריכים אמונה חזקה מאד במובילי המהלך (לענייננו הרב האר"י והגאון) כדי להתקדם איתם. זה כמו שאתה סומך להבדיל על מטפס הרים מומחה שיקח אותך לפיסגת האוורסט (זה עדיין ההר הכי גבוה או שגם את זה שינו ?). לפעמים הוא לוקח כל מיני שבילים שאתה חושב שהולכים לאבדון, אבל לאור נסיונך איתו בעבר, וכן חוסר האפשרות שלך לרדת באמצע, אתה ממתין ומגלה שהכל מסתדר היטב. לך תסביר את זה למי שלא טיפס על ההרים מימיו.
אז כן. בודאי שלפעמים עולות שאלות (מה עד כדי כך ? טוב כאן כבר הגזימו ! או הה תראה לאן הגענו...) אבל זה פשוט חלק מהתענוג. אלו הן חוויותי. אשמח להרחיב בכל כיוון שתרצה.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 12:25 |
|
| |
[quote]שותףסוד, אם הדיון עדיין פתוח, אזכירך שאלה ששאלתי קודם:
| בעמוד 12 דפל כתב:(כאן הוא שינה את הכותרת) |  | בעניין זה, דווקא משום שאנחנו לכאורה מבינים איש את רעהו, יש לי שאלה אליך. אין לי ספק שאתה מעמיד מעת לעת את דעותיך בנושא הקבלה במבחן ביקורתי. האם אתה יכול להצביע על נקודות חולשה - לאו דווקא פירכות, אבל מקומות חשודים או כאלה שיסודותיהם מפוקפקים - בתפיסת העולם הקבלית, או בדרך שהובילה אותך לאמץ אותה?
|
|
לאמשלום
אינני יודעת מתי דפל יענה לך אבל כפי שאת רואה אין שום בעיה .
כאשר את מגיעה לעמוד שבו כתבת תגובה את לוחצת על הגרשיים ואז המסגרת עולה.
ואז את מוחקת את הכותרת ואת יכולה לכתוב כרצונך כל מה שעולה על דעתך כמו שאני עשיתי בהודעה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 12:55 |
|
| |
[צענע,
תודה על ההסבר, אבל במסגרת הנפתחת בחלון התגובה אין שום כותרת, וכל מה שאכתוב בתוך המיסגור של הציטוט ייראה בתוך הציטוט עצמו.]
תוקן על ידי אמשלום ב- 24/10/2010 12:57:35
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 13:11 |
|
| |
בעמוד 12 כתבתי:
| צענערענע כתב: | | נסיון שני לשלוח את הלינק למחלוקת עקשים דרדעים שפרצה בעקבות התנגדות הרב יחיא קאפח לקבלה
http://is.gd/gbOjs |
|
לאמשלום
הרי כאשר לחצתי על הגרשיים מהודעה שלי בעמוד 12 קיבלתי מסגרת
בצד ימין למעלה כתוב: נושא
בתוך שורת הנושא כתבתי את הכתוב לעיל.
לאחר ששלחתי אני רואה עכשו שיש כאן אכן עוד טריק שצריך ללמוד.
איך למחוק את הכפילות .
כנראה לחיצה על אחד הכפתורים למעלה מן הסתם תעשה משהו בנידון.
נחכה אם כן לתשובתו של דפל.
תוקן על ידי צענערענע ב- 24/10/2010 13:18:17
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 13:16 |
|
| |
צענע, התשובה הקודמת שלך הייתה קרובה יותר. צריך למצוא הודעה עם ציטוט בתוכה ואז להעתיק מתוכה את ה-HTML המתאים או פשוט ללחוץ על כפתור הציטוט ולמחוק את הפתיח של [ quote ] ואת הסיום המקביל. אם רוצים כמה ציטוטים, משתמשים בהעתק/הדבק בתוך חלון העריכה. לאפקטים מיוחדים, נכנסים למצב עריכת HTML.
תוקן על ידי dfl ב- 24/10/2010 13:19:11
|
|
|
|
| נשלח ב-24/10/2010 14:19 |
|
| |
[תודה צענע ודפל.
אני אנסה...]
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2010 19:07 |
|
| |
כמה נהנתי מהדיון הזה. כל הכבוד רדף ושנרב.
ושותףסוד... איזו תעודת עניות. יש לי שאלה, אולי תוכל הקבלה לענות עליה: איך אתה לא מתבייש?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2010 18:22 |
|
| |
נמחק כי הפך לאשכול.
תוקן על ידי עצכח ב- 28/11/2010 21:20:18
|
|
|
|
| נשלח ב-28/11/2010 22:34 |
|
| |
אוהו לאן הלכת
אחי לקחת על עצמך דבר שבטח שלא תוכל לעמוד בו
כי על מנת לענות להם לשאלות שהם שואלים צריך קודם כל להיות כופר ואחר כך מקובל כל עוד שלא היית שם לא תוכל להשיב
לקבלה יש תירוצים ותשובות שתורת הפשט לא יכולה לענות אליהם זו עובדה
למשל
במקום אחד כותב דוד המלך עורה ה' למה תישן
ובמקום אחר כתוב הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
קושיא לא
בוא נראה אותכם חכמי לובלין אם תוכלו לתרץ זאת ולא בדרך המוסר
על פי הסוד זו לא שאלה בכלל
עורה ה' למה תישן נאמר על זעיר אנפין
והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל נאמר על אריך אנפין
ודו''ק
| שותףסוד כתב: | |
טענה יומרנית משהו, לא ?
הזוהר בפרשת תרומה מביא משל נחמד, שאביא אותו כאן בקצרה ובתרגום חופשי-
משל לאדם שגדל כל ימיו בין ההרים ולא התערב עם יושבי הכפרים. היה מגדל חיטה ואוכל אותה קליות כמו שהיא. פעם הזדמן לעיר. הגישו לפניו לחם, אכל וערב לו מאד. שאל ממה זה עשוי ואמרו לו מחיטה. הגישו לפניו סופגניות מתוקות, אכל וערב לו מאד. שאל ממה זה עשוי ואמרו לו מחיטה. הגישו לפניו מעדני מלכים, אכל וערב לו מאד. שאל ממה זה עשוי ואמרו לו מחיטה. אמר רבונו של עולם כל הדברים האלה היו מונחים בחיטה שלי ואני לא ידעתי !
והנמשל הוא ברור. יש בידי עם ישראל אוצר בלום, יהלום גולמי ענק ישר מן האדמה, והוא מתעסק עם העטיפה החיצונית שלו. מאחר שעוסקים בדבר השטחי נתקלים בקושיות וסתירות ואי התאמות וכו' וכו' (כמפורט בפורום זה לאורך ולרוחב).
במקום שאין אנשים השתדל להיות איש אמר הלל. ידיעותי וכ"ש הבנותי בחכמת הקבלה הן ככלב המלקק מן הים. בכל זאת נתקלתי פה ושם בכמה עניינים קשים שדרך צורת החשיבה של פנימיות התורה מקבלים משמעות אחרת וניתנים לעיכול. בקשו ממני חברים, ישנים אף חדשים, שאנסה להתמודד כאן עם שאלות והערות בכיוון הזה, ונבדוק יחד האם יש בקבלה תשובה על כל שאלה לגיטימית שיכול האדם לשאול.
אין לי שום עניין בשאלות היסטוריות. מבחינתי אישורו של הגר"א על חכמת הקבלה של האר"י (כמבואר בארוכה בהקדמת רבי חיים מוולוזין לספרא דצניעותא) הוא סוף פסוק. זאת התורה שאליה אני מבקש להתייחס ולראות האם יש בה כשלעצמה פתרון לכל שאלה לגיטימית.
שאלה לגיטימית היא שאלה על מהלך העולם מגילוי רצונו של הבורא והלאה, מה שנקרא בשפת הקבלה הצמצום. כל השאלות מיהו ומהו ומה זה עושה לו הן שאלות לא לגטימיות מכיוון שהן דורשות מאיתנו הנבראים להשתמש בצורת החשיבה המחודשת שאיתה נבראנו לחקור את מה שהיה לפני שהיא נבראה, וזו שאלת הבל (אדם לא יכול להרים את עצמו בשערות ראשו). מהצמצום ומטה הכל עומד לבירור והבנה.
אני לא יכול להכתיב סגנון, בודאי לא בפרא-שיטה הזה שנקרא אינטרנט, יש לי רק בקשה אחת:
אני רך בשנים מבחינה רוחנית (המחשב לא הסכים לקבל פחות מ-10 למרות שזו הרגשתי) ומוגבל מאד. לכן אבקש מכם לשמור על איזשהוא סדר במהלך האירועים. אנחנו נכנסים ביחד לשדה מוקשים גדול ומרתק, אבל אם נעבור אותו בשלום יהיה הרבה בידינו ובראשנו, והלא בשביל אנחנו חיים.
תודה על שיתוף הפעולה. בעזרת השם נעשה ונצליח. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2011 13:02 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2011 09:45 |
|
| |
המשקיף
ברוך הבא אל הפורום
לגבי הקושיה על דוד, יש לי תשובה אחרת.
דוד ידע, כמונו, שה' אינו ישן ולא שייך לדבר לגביו על שינה. אבל כאשר אנו חווים התעלמות כביכול ממצוקותינו, אנו עלולים להשתמש בדימוי של "עורה" כאילו הוא ישן.
לפיכך, פסוק אחד משקף את ידיעתו של מחבר תהלים לגבי השגחת האלקים שאינה פוסקת. והפסוק השני משקף את מצוקתו ואת הצורך במענה מיידי.
ואין צורך להזדקק להניח שיש כמה אלוהימים, אחד גדול ואחד קטן...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2011 11:15 |
|
| |
למיימוני
"כאילו הוא ישן "
אין הכרח לומר כאילו .
(אמירה שמדובר בכאילו מחלישה את הטיעון)
בשעת מצוקה של דוד הוא שואל איך יתכן שהקב"ה שאמור לא לישון כלל (כפי שנאמר בפסוק הראשון)ישן בכל זאת.
ולכן הוא אומר:עורה,למה תישן?הרי אינך אמור לישון.!!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2011 12:21 |
|
| |
המילה "כאילו" מחלישה את דברי מיימוני ואילו "אמור" מחזקת אותם?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2011 12:50 |
|
| |
שאלתך מוכיחה שלא הבנת את מהות ההבדל(שההבדל בין אמור לבין כאילו הוא רק התוצאה ממנו.)
ואבהיר:
המשקיף שאל לגבי סתירה בין שני פסוקים.
לומר שהפסוק השני הוא רק "כאילו "זה טיעון חלש.(על כל סתירה תגיד השני רק ב"כאילו" ותפתור את הסתירה)
ולכן לומר ששני הפסוקים הם נכונים ואף על פי כן אין ביניהם סתירה הוא טיעון חזק יותר.
ובמקרה המדובר:
"הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל."
הרי ברור שאצל הקב"ה מושג השינה והעירות הוא אינו במובן הרגיל אצל בני אדם שהרי הקב"ה אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף הרי שכאשר דוד מדבר על מצבי שינה ועירות הוא מתכוון למצבים של פעילות או חוסר פעילות (הסתר פנים או גילוי פנים)
בפסוק הראשון דוד מדבר על המצב הרצוי והרגיל :גילוי פנים.
הפסוק השני מדבר על מצב של הסתר פנים.
הפסוק הראשון הוא תאורו של דוד על מצב נורמלי ורצוי
הפסוק השני הוא בקשה לקב"ה שתכנה הוא:אנא ה' בטל את המצב הזמני והבלתי רצוי של הסתר הפנים.
|
|
|
|
|
