|
|
| נשלח ב-15/10/2010 01:28 |
 |
| |
שותף
תיאור ההשתלשלות בשם הגר"א אמור להיות תיאוריה פיזית כתחליף למפץ הגדול, או שזה תיאוריה תיאולוגית כתחליף לתיאוריה הלוריאנית?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 05:41 |
|
| |
מיכי
האם מדבריך נובע שלקבלה יש אינסוף הנחות?
אם כן איך אפשר ללמוד אותה?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/10/2010 05:37:47
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 07:59 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | מיכי
האם מדבריך נובע שלקבלה יש אינסוף הנחות?
אם כן איך אפשר ללמוד אותה? |
|
בקבלה לא צריכות להיות באופן מפורש אינסוף הנחות. די בכך שיש בה מנגנון מוגדר היטב שיוצר הנחות לפי הצורך.
לדוגמא, בכל פעם שיש סתירה, אפשר לומר שהיא מבוארת בעולם עליון מזה שבו היא ניכרת. אם תצביע על חוסר היכולת של המנגנון הזה ליצר הסבר סופי, תקבל מיניה וביה את התשובה שאמנם יש פה בעיה, אבל היא מתבארת בעולם עליון לזה שבו תפסת אותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 08:15 |
|
| |
שותף סוד
אני שמח שאתה נהנה מהתגובות. רק מעטים שאני מכיר מסוגלים לא להתרגש משאלות שהיו אמורות למוטט את בנין הטענות שלהם. (כמה ר' יוחנן היו לנו בהיסטוריה ששמחו על כל שאלה תוקפנית נוסח ריש לקיש?).
ואכן, שאלות טובות מאלצות אותנו להגדיר מחדש את הטענות שלנו, באופן שיהיה ברור גם לאחרים ולפעמים גם לעצמנו.
לי חסר דבר מהותי. אם אני מלקט את הטענות שהעלית, יש כאן מעט למדי.
אני מנסה לרכז.
א. הקבלה מספקת תשובה. אני מבין שהכוונה היא שהקבלה מספקת הסבר מלא על מקור של כל תופעה ולכן אפשר גם להכיר אותה מכל צדדיה. למרבה הצער, הכוונה כאן שהידע הקבלי, שהוא חופף להשתלשלות הספירות, יכול לבאר כל דבר. זה קצת מזכיר את הקביעה לגבי הדטרמיניזם. בשתי התיאוריות, אנו אומרים שאם היינו יודעים הכל, כל דבר היה הכרחי. אבל אין אנו יודעים הכל. אז האם הרווחנו משהו בקביעה עקרונית זו? כן, ודאי. ראשית, אנו מקבלים רווח פסיכולוגי. העולם מסודר וניתן להכרה. שנית, אם פעם יתבהרו לנו נתונים לגבי חלק של מציאות במידה מספקת, נוכל להשמיע לגביו הצהרות ותחזיות שיהיו נכונות בהכרח. אבל מתי זה יקרה?
ב. יש השתלשלות של עולמות מהבורא הנעלם (זה לא הזכרת עדיין אבל אני מרשה לעצמי להשתמש בידע חיצוני בינתים לאשכול) עד לכל פרטי העולם שלנו.
ג. על טיבה של השתלשלות נאמר מעט מאד. אני שוב מלקט: כל שלב מכיל פחות מקודמיו שהם מסובכים ומורכבים יותר.
דוגמא לדבר: אם ארבע האותיות של שם יקו"ק הן כנגד השתלשלויות, אז אפשר למצוא כאן את החלוקה לממדים: נקודה, קו, שירטוט דו ממדי, שירטוט תלת ממדי (בלשוננו היום).
יש לי כמה ביקורות על הקביעה הזו ועל הדוגמא הזו. אני חושד מזה זמן בגר"א (שאני כמובן עפר תחת כפות רגליו או יותר נכון כלפי ידיעותיו וזה ברור לכל מעיין) שהוא הלך שולל אחרי אהבת הסדר שלו ואחרי כשרונותיו הדגולים שאיפשרו לו לסדר כל דבר בסדר מופתי. גם כאן ייראה לי שהוא מיזג את הסדר הגאומטרי של הגדרות יסוד בהנדסה עם האמירה על השתלשלות אותיות בספרות הקבלה. יש להקשות כמובן שהחלוקה כאן היא מרובעת בעוד שאמורה להיות חלוקה לעשר, אבל זו לא קושיה עליו אלא על ספרות הקבלה בכלל. ומצד שני, לדעתי הספרות הזו מתירה לסדר מבנים ולבחור כל פעם צורות התייחסות. המאמינים יראו בכך את העושר שלה. הספקנים, כמוני, יראו בכך את הגמישות הפרשנית שנובעת מכך שאין מקבילות במציאות למבנים דמיוניים אלו. (והרי אי אפשר לספק הוכחה אלא אולי בחויה של התגלות, שלי אין אותה).
בעיקר אני תמה מה בדיוק ההקבלה הזו אומרת. מעבר לכך שכאן יש ארבעה מול ארבעה. האם אין זו הקבלה שהיא שעשוע אינטלקטואלי?
כדאי אולי להרחיב יותר בפשרה של הקבלה זו. וכן להביא עוד דוגמא או שתיים (לא יותר מדי כדי שאפשר יהיה לנתח את הדברים) לאופן שבו יש השתלשלות וכיצד ידיעות אלו תורמות להכרת המציאות, הרוחנית והפיזית.
(אם מתברר שיש יותר מאשר שלושה ממדים, איך זה יסתדר עם המבנה של הגר"א? מאיזה חלק נחזור בנו? השאלה שייכת לעיל אבל אי אפשר לחזור ולהדביק באופרה).
ועוד שאלה: מה יש בכל שלב בהשתלשלות שעולה על קודמו? האם השלב העליון יותר מכיל את הקודם או לא? האם הוא מכיל יותר ממה שיצא החוצה? האם יש אפשרות שהיותר הזה יצא אי פעם ויבוא לכלל אקטואליזציה?
***
איקון ירוק לכל המקשים, ובמיוחד לנדב, (שגרם לי גם מבוכה גדולה כאשר צחקתי בקול בשעת לילה והערתי את המיימונית). ואיקון ירוק לשותף סוד על המאמץ והסובלנות. אני מבטיח: הסבלנות שנזקקת לה עד עתה היא עדיין כלום לעומת מה שתזדקק בהמשך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 08:49 |
|
| |
ידעיה,
אתה חזור על הצעתי לשאול שאלה אחרת: האם יש בקבלה תשובה נכונה לכל שאלה (ולא תשובה לכל שאלה)?
שותף,
האם אתה טוען שהכוכבים שהם מקורות האור שמגיע אלינו נמצאים במרחב או יקום אחר? תראה, לירח כבר הגענו ברגלינו. גם לשאר כוכבי הלכת הגענו קרוב מאד עם מצלמותינו וחלליותינו. אז מאיפה מתחיל המרחב של הכוכבים הרחוקים? אתה ודאי תסכים שגלגל הירח כבר לא רלוונטי, שהרי עברנו אותו ברגלינו, וכנ"ל.
הדברים נשארים ברמה הצהרתית מנותקת.
בעל,
יש לי רק תיקון אחד לדברי דפל הנכוחים: המנגנון של המצאת הנחות אפילו אינו 'מוגדר היטב' (כפי שהוא תיאר), אלא המצא כפי יכולתך. מערכת כזו יכולה לתת תשובות לכל דבר, ואין לה שום תכונה גדליאנית (כמו גם לא שום תכונה לוגית גלובלית - כלומר של כלל המערכת - אחרת. לכל היותר יש לטיעונים שעולים בה יכולת לעמוד במבחן לוגי מקומי, כלומר שהמסקנה שלהם תנבע מההנחות, וגם זה רק בטובים שבהם. במקרים רבים אין טענות ולא מסקנה, וגם לא טיעון, רק פטומי מילי בעלמא במחכ"ת).
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:42 |
|
| |
שלום לכל החכמים.
קודם כל אני מאד מתנצל על העיכובים. היות ואני (וגם אתם כמובן) חיים בכמה עולמות מקבילים שלא משתלשלים זה מזה יש בעיות גדולות בתיאום העש"ן ביניהם, אבל זה מה יש (כדברי אחד החכמים פה באשכול אחר). אם היינו מצליחים לפקס את ערפל התמונות השונות הכל היה נראה אחרת.
אז כמו שהתגלגלו העניינים (וזה בסדר גמור) נכנס סדר ההשתלשלות כנושא ראשון, וגם בעץ חיים זה מופיע בתחילת הספר. האר"י מתחיל שם את הספר בהצגת סתירה בסדר הספירות (עוד לא דברנו) כפי שמופיע בזהר ובראשונים, ויש שם שלושה סדרים שונים (עיגולים, קו אחד ושלושה קוים לצורך העניין). הרב (כך מתייחסים אליו כולם וגם אני אשתמש בזה ברשותכם) מקדים שכדי לסדר סתירות צריכים "מרחב" אשר בו יהיה ניתן למקם את השמועות השונות (אחרי שהתבררו כ"א בפנ"ע כמהימנה), ולכן הוא מתחיל לבאר את עניין הצמצום הנודע ואת סדר יציאת עולם תחתון מתוך עולם עליון בשני שלבים. הלשם קורא להם התפשטות ראשונה (הת"ר) והתפשטות שניה (הת"ש). ההת"ר הוא לצורך יצירת המקום וההת"ש הוא לצורך הכנסת הנמצאים בו.
כמ"ש יצירת המקום החדש היא בריאה מחודשת לגמרי, אבל הנמצאים בו הם אותם שהיו בעולם העליון ומצטמצמים לרדת אל המקום החדש. לדוגמא, הגאון מסביר שכל השתלשלות היא חמישה שלבים: רצון, מחשבה, הרהור, דיבור ומעשה). כל שלב כזה הוא בריאה מחודשת (ההבדלים ביניהם איכותיים ולא כמותיים) אבל התוכן שעובר דרכם הוא אחד. מה שהיה ברצון הולך ומתבשל במחשבה בהרהור בדיבור ונגמר במעשה. כך גם המעברים בין העולמות הם שינוי איכותי בפרטים הכמותיים. מה שהיה למעלה בבחינת רצון המאציל בפרט מסויים הפך להיות בחינת "שם", ואח"כ נקודת חומר היולי, ואח"כ בעל צורה ואח"כ נגמרת מלאכתו. הרב קורא לשלבים האלה בשמות (לא נזכיר כרגע, רק כשתסכימו להשתמש גם במילים כאלה...).
וכאן אני מתחיל לענות:
מיכי וידעיה-
לא מבין מה זה נכון מוחלט. אם מערכת סוגרת את כל הקצוות ומרכזת את כל הפרטים הידועים בתוכה אז היא הכי נכונה שיש. עם ישראל אמנם קבל פריבילגיה מיוחדת לדעת גם "מבחוץ" שזו מערכת נכונה ע"י המעמד המופלא בהר סיני (מי אמר שהיה ? ומי אמר שזה אמרו שם ? ומי אמר ש.... ידעתי), אבל אין שום דרך מתוך המערכת עצמה לדעת שהיא הנכונה ביותר גם כלפי הסובב אותה.
דפל-
צודק במאה אחוזים, מצאנו דרך "להתחמק" מכל קושיה ע"י הסבר שהיא תוצאה של הירידה וההתרחקות מהמקור הראשון. האם זו ראיה שאנחנו לא צודקים ? אם זה טוב ועובד אז מה הבעיה ? הגאון כבר אמר שאנחנו לא מחפשים "קונצים" אלא את האמת (לא יודע באיזה מספר זה מופיע בספר החידודים).
שנרב-
העולם התחתון הוא אפס (במובנו הפשוט- לא תופס מקום) ביחס לעליון, והעליון הוא אינסוף בערכו. כל מערכת המימדים החדשה של התחתון ("המקום" שלו) הוא רק ביחס אליו אבל כלפי העליון הוא המצאה יש מאין. מצד שני התחתון שחי בתוכה לא יכול לתפוס מה קורה בלעדיה, ולכן העליון הוא אינסופי (חסר גבולות וגדרים) ביחס אליו.
מיכי-
צריך עוד להרחיב את ההשלכות של הטיעון שהמדידות הענקיות הן תרגום של תופעות מההשפעות של העליון בתוך התחתון. בכל מקרה לא בטוח שזה שעמדנו על הירח הפקיע מכאן את עניין גלגל הירח. אני הבנתי שהעצם הגשמי הוא רק סימון של הגלגל הרוחני. החוויה של האנשים היו שם לא נוצלה לבדיקות נפשיות שאני הייתי בודק ואכמ"ל.
מיימוני-
במחילה יש כמה טעויות בסיכום שעשית. כל שלב נמוך יותר הוא מורכב יותר כי אנחנו יוצאים מהאינסוף הפשוט לקראת הריבוי הבלתי נתפס שבעולמנו (כמה זרעונים יש בכל טיפת זרע !), וכמבואר לעיל לשנרב. שים לב- הגאון תאר את השתלשלות העולמות על ארבעת האותיות הראשונות מתוך העשר של מילוי שם הויה (יוד הא ואו הא) כך שנשאר מספיק מקום גם לשאר המימדים שנגלה...
לגבי שאר השאלות אני מקווה שיש תוספת הבנה כעת. יש בעיה בטכנולוגיה כאן לראות את כל התגובות בצורה מלאה וגם לתתלעונה יותר מרחב לתשובות (אולי צריך עוד שלב בהשתלשלות...).
אברום (גם אתה פה? איזה כבוד!)-
ההשתלשלות מוסכמת על כולם, כל אחד תרם את חלקו בה. היא איננה תיאולוגיה וכו' אלא מהלך רוחני אשר המאורעות הגשמיים הם סופו של המהלך. מישהו שאל בדרך מה ההבדל בין רוחני לגשמי, והתשובה שאין הבדל אלא אלו שלבים שונים בהשתלשלות, ועוד נשנה פרק זה.
צענע-
הצעת עוד שני נושאים:
א. שילוב ממצאי האבולוציה בהשתלשלות.
ב. העברת הידע ע"י בשר ודם.
מקס-
הצעת עוד נושא: פסיקת ההלכה ע"פ הנגלה או הנסתר.
לי יש בדרך עוד כמה נושאים:
א. יסודות מול הרכבות.
ב. זכר מול נקבה.
ג. ישראל מול העמים.
ד. אשכנזי מול ספרדי (ברצינות!).
ה. חנוכה- חכמה מול בינה.
והשם יעזור. סליחה אם שכחתי משהו. קשה מאד לעבוד ככה. שבת שלום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2010 15:47 |
|
| |
"אם מערכת סוגרת את כל הקצוות ומרכזת את כל הפרטים הידועים בתוכה אז היא הכי נכונה שיש."
וואו וואו - טיפול פופר דחוף
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 19:13 |
|
| |
| רדףהשיג כתב: | | | לשותף - ואיך כל הסיפור על ההשתלשלות עונה לשאלה הפשוטה "אלו מספרים יוגרלו בלוטו במוצ"ש?", למשל? |
|
אינני מבין דבר בקבלה, אבל השאלה הזו בעייתית כי היא מניחה ש"יש בקבלה תשובה לכל השאלות" הוא משפט שקול ל"למקובל יש תשובה לכל השאלות", ולא היא.
אם מחר יתגלו כל הכוחות הפיזיקליים הקיימים בעולם, אפשר יהיה לומר שיש בפיזיקה תשובה לכל שאלה (פיזיקלית), אבל הדבר לא יבטל את בעיות המדידה והסיבוכיות שימנעו מהפיזיקאים לחזות את העתיד. בנוסף, ייתכן אפילו שהתשובה לשאלות מסוימות יהיו "אין תשובה", לא כי המערכת לא מלאה אלא כי ברמה העקרונית התשובה פשוט לא קיימת (כמו בעיקרון האי-ודאות).
כך גם בקבלה, ייתכן שהיא מכילה את התשובות לכל השאלות (ולא רק הפיזיקליות), אבל א. ההסקה מהפרט אל הכלל אינה תמיד אפשרית ו-ב. ייתכן שלפעמים התשובה היא "לא קיימת תשובה".
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 19:15 |
|
| |
| maxmen כתב: | | איך יש לנהוג לפי הקבלה בספירת העומר על המאדים (עולם)
מה אומרת הקבלה על אי ההתאמה בין מידת השנה בלוח העברי לאורך הסיבוב של כדה"א סביב השמש (שנה)
איך מרפאים סכיזופרניה לפי הקבלה (נפש)? צדיק גם שאלות כאלה לא יכולים לפתור בקבלה כי כידוע בההלכה הולכים לפי הנגלה ולא לפי הקבלה,
(אגב: זה הראיה השקופה ביותר שהקבלה אימצו חכמינו רק בגלל השקפה ולא בגלל אמיתותה, כלומר לצורך ההמון, ולא בגלל מסורת מסיני או מה, כי אם לא ? היה צריך לפסוק לפי הקבלה כי הם היסוד ואחרי זה לפי הנגלה) |
|
זו לא ראיה כלל מכמה סיבות, שהעיקרית בהן לדעתי היא שפסיקה מוכרחה לבוא מתוך אמת משפטית ולא מתוך אמת עובדתית, ובקבלה לא קיימים (למיטב ידיעתי) מנגנונים מתאימים לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 19:22 |
|
| |
| סקרן55 כתב: | | (אגב: זה הראיה השקופה ביותר שהקבלה אימצו חכמינו רק בגלל השקפה ולא בגלל אמיתותה, כלומר לצורך ההמון, ולא בגלל מסורת מסיני או מה, כי אם לא ? היה צריך לפסוק לפי הקבלה כי הם היסוד ואחרי זה לפי הנגלה)
זו לא ראיה כלל מכמה סיבות, שהעיקרית בהן לדעתי היא שפסיקה מוכרחה לבוא מתוך אמת משפטית ולא מתוך אמת עובדתית, ובקבלה לא קיימים (למיטב ידיעתי) מנגנונים מתאימים לכך.
|
|
?????????????
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 20:00 |
|
| |
| maxmen כתב: | | (אגב: זה הראיה השקופה ביותר שהקבלה אימצו חכמינו רק בגלל השקפה ולא בגלל אמיתותה, כלומר לצורך ההמון, ולא בגלל מסורת מסיני או מה, כי אם לא ? היה צריך לפסוק לפי הקבלה כי הם היסוד ואחרי זה לפי הנגלה)
זו לא ראיה כלל מכמה סיבות, שהעיקרית בהן לדעתי היא שפסיקה מוכרחה לבוא מתוך אמת משפטית ולא מתוך אמת עובדתית, ובקבלה לא קיימים (למיטב ידיעתי) מנגנונים מתאימים לכך.
????????????? |
|
בעולם המשפט יש הבדל בין אמת עובדתית לאמת משפטית. כך לדוגמא, יש במשפט חזקות חלוטות (=שאין אפשרות לערער עליהן). על חלקן ידוע חד-משמעית שהן שגויות עובדתית, אבל מתוך שיקולים שונים המערכת מתייחסת אליהן כאל אמת משפטית. דוגמא: חזקת ידיעת החוק. כל אחד יודע שעובדתית היא לא נכונה, אבל משפטית היא אמת. דוגמא נוספת: דוקטרינת פירות העץ המורעל, לפיה ראיות מסוימות אינן קבילות למרות שהם יתרמו ללא ספק לקביעת האמת העובדתית. ויש עוד דוגמאות רבות.
גם בעולם ההלכה קי"ל "לא בשמים היא", שזה לדעתי המקביל ההלכתי להכרה בהבדל בין אמת עובדתית מוחלטת, לבין אמת משפטית. התורה שבע"פ נתנה לנו את הכלים לפסוק הלכה, כלומר להגיע לאמת המשפטית, ובהם אנו משתמשים (כמובן שההקבלה למשפט האזרחי לא מדויקת, מכיוון שאם ההלכה קבעה ב"לא בשמים היא" אז זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו – כלומר זוהי האמת עצמה).
וכמובן שיש סיבות רבות נוספות שגם מי שמאמין בקבלה ומתמצא בה לא בהכרח יפסוק לפיה.
אגב: לא כל כך ברור לי מה אתה טוען, האם לדעתך הרדב"ז שקבע שיש לפסוק ע"פ הנגלה למרות שהיה מקובל, לא באמת האמין בקבלה?
תוקן על ידי סקרן55 ב- 16/10/2010 20:08:35
תוקן על ידי סקרן55 ב- 16/10/2010 20:09:07
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 20:10 |
|
| |
אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 21:30 |
|
| |
סקרן:
המושג תורה לא בשמים היא, היא אומרת לנו לא לקבל את הקבלה, ולמה ? כי אין להוסיף תורה חדשה, הרי זה הרעיון של המושג,
ולכן כל מה שקיבלנו במסורת תורה שבעל פה, היא היא התורה שלנו, (מדרשי ההלכה והתלמוד)
והקבלה לא נתנה לנו במסורת, אפי' הרמב"ם לא מונה אותו בהשתלשלות המסורת,
ובזה כולם מודים ולכן לא נפסק ההלכה לפיהם,
כל שאר התירוצים הם רק תירוצים,
הרי ממתי אנו יודעים על הלכה אם היא אמת או לא ? התשובה קיבלנו מסיני ! =הלכה ממשה מסיני וכדומה,
אבל לא נקבל מה שכתוב בקבלה כהלכה ממשה מסיני, נכון !!!!
כי אם כן מה הבדל בין קבלה בתלמוד לבין קבלה מהקבלה ???
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 21:32 |
|
| |
שותף סוד
הבה נשאיר את האשכול הזה אך ורק לנושא ההשתלשלות. זה מספיק ענק.
תודה על התיקונים שתיקנת בדברי.
אני מרשה לעצמי להעיר גם כן:
א. העלית את הנושא של זיהוי אמת בתוך מערכות אמונה (BELIEF) מורכבות. כתבת:
לא מבין מה זה נכון מוחלט.
אם מערכת סוגרת את כל הקצוות ומרכזת את כל הפרטים הידועים בתוכה אז היא הכי נכונה שיש.
עם ישראל אמנם קבל פריבילגיה מיוחדת לדעת גם "מבחוץ" שזו מערכת נכונה ע"י המעמד המופלא בהר סיני (מי אמר שהיה ? ומי אמר שזה אמרו שם ? ומי אמר ש.... ידעתי),
אבל אין שום דרך מתוך המערכת עצמה לדעת שהיא הנכונה ביותר גם כלפי הסובב אותה.
עד כאן דבריך.
ואני מציע קורס קצרצר בפילוסופיה של המדע/אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה בפילוסופיה, נעים מאד).
כאשר יש לנו מערכת של טענות (אמונות) מורכבת, כיצד יודעים שהיא אמיתית. יתרה מזו, כיצד יודעים שהיא משמעותית?
1. אמיתיות המערכת היא התאמתה למציאות. המערכת הפיזיקלית הקובעת שיש אלקטרונים השמיעה טענה נכונה אם ורק אם יש באמת אלקטרונים.
המערכת הקבלית הטוענת שיש ספירה בשם "חסד" אמיתית אם ורק אם יש ספירה בשם חסד.
2. מבחן אמת נוסף הוא קונסיסטנטיות (=עקביות, חפות מסתירה). בלשון יותר מובנת, העדר סתירה בין טענה לטענה. זה שאין סתירות לא מחייב שהמערכת אמתית (נדמה לי שנדב העלה דוגמא כזו, ואם לא, הוא יעשה זאת בקלות ובחן וכן רדף השיג ואחרים) אבל זה תנאי הכרחי. בלי זה, מערכת לא יכולה להתאים למציאות.
מעתה יש לנו כמה בחנים (=קריטריונים) לזהות מתי מערכת אמירות אינה יכולה להיות נכונה כולה. אם יש בה סתירות פנימיות.
עד כאן הקדמה. עכשו לשאלות (ביקורתיות) על דבריך. ולא שאיני מרוצה מהם. אני שמח מאד על ההזדמנות ללמוד דבר חדש מפי מומחה. רק שיש לי הערות שמוטב לראות כשאלות.
1. לא הצלחתי להבין למה כוונתך ב"מערכת סוגרת את כל הקצוות ומרכזת את כל הפרטים". אני מנחש שאולי התכוונת לאידיאל נוסף של המדע (או הפילוסופיה), לרכז את כל הידע האפשרי בתוך מבנה אחד. כמו שחלם למשל דקרט (על עץ הידע המפורסם שלו). האם בכוונתך לטעון שהקבלה מכילה את ריכוז כל הידע הזה? אני מבין שכן. אבל זה לא מבטיח שהיא אמיתית. זה רק אומר שהקבלה מתיימרת להיות אמיתית ולספק יותר מידע מאשר כל מדע אחר אי פעם.
יש מונח טכני לכיסוי של כל הידע בתחום: אדקווטיות. לא שאני מעריץ מילים לועזיות, אבל יש יתרון לשימוש טכני. בין בפילוסופיה, בין בקבלה.
2. יש כאן בעיה קטנה (או גדולה, סמיילי). לדבריך אין לך או לאיש את מלוא המידע הקבלי. לכן הקבלה אמורה תיאורטית לספק את כל המידע, אבל זאת רק אם ידעו הרבה יותר קבלה, גם בפרטי פרטים, ולא רק את העקרונות ה"גדולים".
3. טענת שהידע הקבלי נמסר לנו בסיני (או שבהתגלות של סיני נמסרו לפחות נתונים שמאפשרים לשפוט אם הקבלה נכונה, אבל לא נראה לי שלכך כיוונת). עד כמה שידוע לי, הטענה הזו עומדת בסתירה למה שאמרו המקובלים על עצמם. בכתבי קבלה מקובל לטעון שבזוהר (או לפחות בתיקונים) נמסר מידע שלא היה גלוי למשה. על הארי אמרו שגילה סודות שלא היו ידועים לבעלי הזוהר. איך זה מתיישב ביחד?
כמו כן, ונשמור זאת לאשכול אחר (אבל אני אזכור) אשמח לדון בטענות ההיסטוריות שעולות בקבלה. מה הקבלה טוענת על ההשתלשלות ההיסטורית שלה.
4. כתבת עוד ואני מצטט בשנית:
אין שום דרך מתוך המערכת עצמה לדעת שהיא הנכונה ביותר גם כלפי הסובב אותה.
ולא הבנתי. פשוט לא הבנתי. מי זו "המערכת עצמה"? הקבלה? ומה "הסובב", העולם הנברא? אז למה אין דרך לדעת אם היא נכונה? האם אין נגזרות ממנה מסקנות מעשיות לגבי העולם שלנו?
זה נראה פשוט. למשל, אם המתקלא מסתובב ועומד באופן מסויים, יורד שפע לעולם, כלומר לעם ישראל. אם המתקלא מסתובב אחרת, אז ירד שפע לגויים וצרות לשונאי ישראל (לשון כינוי). הלא כן? ובכן, ניתן לשאול באיזה מצב עומד המתקלא היום ומדוע. ולבדוק זאת מול מה שיורד לעולם, הלא כן?
נניח שנסתכל על ימי יאשיהו המלך. כידוע, ימי יאשיהו היו תקופה שבהם עם ישראל שב לה' כפי שלא היה מעולם לפני כן או אחרי כן. ובכל זאת, המלך הצדיק הזה, שהובטח שיאריך ימים ושנים, מת במלחמה מול פרעה נכה. זה היה אחד המשברים הגדולים בהיסטוריה היהודית, שבו קשה היה להבין את השגחת השם. איך זה מתבאר לפני המנגנון של הספירות? מה גרם לפגיעה הזו בעם ישראל ולתועלת שמפיקים מכך כנראה הגויים, עובדי עבודה זרה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2010 21:43 |
|
| |
שותף
אני עדיין לא מבין איך מצד אחד
"מתחילים מהדבר הפשוט (אחדות אור אינסוף לענייננו) ומצטצמים למרחבים בעלי פריסת מימדים חדשים המפרטים את הכללות שהיתה למעלה"
ומצד שני
"העולם התחתון הוא אפס (במובנו הפשוט- לא תופס מקום) ביחס לעליון, והעליון הוא אינסוף בערכו. כל מערכת המימדים החדשה של התחתון ("המקום" שלו) הוא רק ביחס אליו אבל כלפי העליון הוא המצאה יש מאין."
אם "אחדות אור אין סוף" היא דבר "פשוט" והתחתונים בם אפס לגביה אז על פניו גם הם צריכים להיות דבר "פשוט" כי הם חלק משלם פשוט. האם אתה יכול לתת דוגמה מציאותית (או אפילו מעולם הנפש) שתבהיר את הנקודה הזו, איך יתכן שחלקים הם יותר מורכבים מהשלם שהם חלק ממנו?
|
|
|
|
|
