ממדבש
ברוך השב!!
(כתבתי לך גם באישי).
גברא רבא אמר מילתא, אבל הרשות נתונה לחשוב ולשאול.
יש גישות שמחפשות השפעה של אומות העולם על ישראל. רעיון זה לא נתחוור לי. ודאי שיש דברים שהאדם קולט מסביבתו. וכמדומה שניתן להעניק אותו ציון ודאי לכך שיש דברים שאינם נקלטים.
הנושא העקרוני הזה, שאינו שייך דווקא לעם ישראל ובמיוחד בגלויותיו, לא ידוע לי על מחקרים בו. ודווקא נושא כזה טעון מאד מאד בירור.
א. מה הם המנגנונים שפועלים להעברת אמונות ומנהגים?
ב. יש לחלק בין קנית מנהגים ואמונות במודע או שלא במודע.
ג. יש דברים שבאים עם התרבות החומרית. כאשר יש קנקני חרס מסוג משובח יותר, כאשר חרבות ברזל מחליפות את אלו מנחושת, כאשר מתחילים ללכת בנעלים במקום יחפים (דוגמא שנטלתי מספרו המוצלח מאד של אורי ארליך, על המחוות הבלתי מילוליות בתפילה), כל אלו יאומצו עד מהרה.
אמנם גם כאן ייתכנו דפוסי רכישה (אם אחדש מונח שאין לי, ורצוי היה למצוא טוב ממנו) מורכבים ומעכבים. למשל, מכשירים סלולאריים לא נכנסו לציבור החרדי אלא לאחר ועדת קבלה. אבל מאד יתכן שזו תופעה מודרנית עם סיבות מודרניות, ובעולם העתיק לא היה כך. ובכל זאת מכלל השערה לא יצאנו.
ד. ניתן לשער שסממנים חומריים אחרים היו פחות קליטים, במיוחד אם עוררו ביקורת מצד חז"ל. נניח, ציורים ופסלים (והרי יש ציורים בבתי כנסת ששרדו מאז, והשאלה אם הם נעשו על דעת חכמים או לא).
אני מעלה השערה עקרונית, שמחלקת את מה שניתן לקבל מן התרבות מסביב לפי: היתרון החומרי מול הבעיה התרבותית.
כך:
1. כלים וחומרים שימושיים שאינם יוצרים בעיה עם ההלכה והאמונה (לאו דווקא במובן שלנו היום אלא כשני מאפיינים מרכזיים של החיים היהודיים) - יאומצו מה שיותר מהר. כך סביר.
2. אמונות וביטויים ואפילו אובייקטים שיש בהם התנגשות עם הלכה ואמונה - יתקבלו בקושי, אם בכלל, ויעוררו התנגדות ותקנות שכנגד מצד חכמים. דוגמא: הצבת פסלים במרחצאות, שתית מים מברזים ציבוריים שיש עליהם צורת עבודה זרה (שתי דוגמאות מהדף היומי...).
3. יש דברים שאולי היום נראים לנו כלא יהודיים אבל בשעתו אומצו מפני שלא עוררו חשש ועוינות, או שההמון התעלם ממה שחכמים יכלו לחשוב. כך החליף עזרא את כתב רעץ לכתב אשורי כי האשורי היה מהודר יותר ונאה יותר לספר תורה. כך חזרו בני העם היהודי מגלות בבל עם שמות חודשים ושמות מלאכים.
השאלה היא אם הימנעות מחתונות בתקופה מסויימת של השנה כתוצאה מאמונה שנראית על פניה מנוגדת לעקרונות היהדות: האם הימנעות כזו יכולה להיקלט בתוך עם ישראל באותה תקופה?
זה מחייב, עוד לפני השאלה שיש בה רק השערות, מה יחשבו חכמים ומה יחשבו סתם ההמון על כך, להעלות השערה היכן היתה נקודת המפגש שבה השפיעה תרבות רומי על התרבות היהודית. ברומא? במושבות שהיו מאוכלסות בחיילים רומאיים שקיבלו אזרחות וקרקע?
מדוע שיהודים יסתכלו על אירועי החתונה הנכריים? האם היו להם נקודות מפגש? אנו יודעים שחכמים היו מעוניינים שלא ידורו יחד (גזירה בעירוב מבואות, למשל, משקפת זאת, אם נקבל את פרשנות התלמוד). כך גם סביר לשער שיגיבו. אבל מתי והיכן יכלה להיות נקודת השפעה כזו?
אני מסכים שיש דברים שנקלטים (וצר על זה), כגון אמונות הפולקלור של ר' יהודה החסיד וחוגו אודות מכשפות, שדים ומזיקים ושאר אמונות מן הפולקלור הגרמני של אז. וכבר נכתבו מחקרים על כך ואין הברור זקוק לראיה. (יש ספרים של טרכטנברג אבל הם שמורים לקוראי אנגלית בלבד...). ושוב, לדעתי קבלת אמונה כזו מהסביבה היא בדיוק כמו קבלת ההנחה שהארץ היא כדורית או שיש חשמל שעובד בדורותינו.
אבל לקבוע תאריכי חתונות בדומה לתאריכים שבוחרים הרומאים? על מה ולמה? איזה יתרון תרבותי יש בכך?
אני מסכים שאם יש מרכיבים דומים בכמות רבה בין שתי תופעות, ניתן לשער על קיומו של קשר כלשהו. אבל זה עדיין צריך עיון. וזכרו שגרשם שלום התחבט קשות עם מערכת הספירות, שאותה כינה "פלירומה", והשווה לפלירומה של הגנוסטיקה, עד שאחד מתלמידיו כתב שלא נמצאו קשרים היסטוריים, ובלעדיהם אין כאן אלא דמיון פנומנולוגי. מונח יפה ויעיל זה קובע למעשה כי יש התפתחויות מקבילות שאינן קשורות.
אז אני חוזר לשאלה, לאחר בנית תשתית מושגית לבדיקה השפעות תרבותיות, מהיכן ועל סמך מה יש להניח שעם ישראל נטל את תקופת איסור הנישואין מן החברה הרומאית?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
