|
|
| נשלח ב-19/10/2010 23:54 |
 |
| |
עד כמה שאני יודע גם אין בספרות התנאים שום מקום בו בוחרים שלא לישא נשים מפני אמונות רומאיות, ולכן אין כאן סבה להעדיף טעם זה
בעצם הענין של ציון תאריכים והפיכתם ליום טוב ומשתה או להיפך היו היהודים חזקים מאד דוקא, הענין הוא לא היארצייט אלא שהיתה מגפה כללית שנתפסה כצרה וכגזרה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:03 |
|
| |
הוא אשר אני אומר: בזמן התנאים והאמוראים מנהג זה לא פשט! ותו לא!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:08 |
|
| |
לא זכיתי להבין את תגובתך על דברי
כתבת שמכיון שאין בספרות התנאית מידע על אבל ביארצייט של צדיקים יש להעדיף את ההסבר השני
ועל זה שאלתי שאין בספרות תנאים מידע על מניעת חיתון בימים של אמונות רומאיות ולכן אין להעדיף הסבר זה הרחוק יותר מעולמם של חז"ל
לגבי נהג בזמן חז"ל או לא נהג, לדעתי מדובר בענין מורכב יותר. ואני חוזר ומכריז כי יש הרבה מנהגים שנהגו בישראל ולא בא זכרם בתלמוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:11 |
|
| |
אדרבה תאיר את עיננו. תן מנהג שאתה יכול להוכיח שנהג בזמן התלמוד אבל אינו נזכר בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:19 |
|
| |
הבאתי דוגמא מקריאת שם בשעת הברית, כמובן תמיד יותר קל להכריז מאשר לפרט
אבל אשתדל למצוא זמן בקרוב להביא עוד דוגמאות
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 00:20 |
|
| |
באמת שדבר זה מנהג מינורי הוא. תן דוגמא כבדה מעין זו של הנידון שלנו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 12:28 |
|
| |
אענה במקום דינו מנהג צום בערב פורים
"מנהג" להיות ער וללמוד בליל שבועות (נזכר אצל פילון)
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 12:32 |
|
| |
לאט לאט. אלה שני נושאים שונים שכל אחד מהם יכול לפרנס אשכול שלם ויותר.
בעניין ליל שבועות, דבריך חדשים לי. תוכל בבקשה להביא מראי מקום היכן הדברים נזכרים אצל פילון או למחקר שקראת על כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 12:43 |
|
| |
לאליעזרט (לא ברצינות)
מנהג לקטוף את פרחי הערלה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 12:54 |
|
| |
אין מערבין שמחה בשמחה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 13:22 |
|
| |
לא זכור לי בראשונים מנהג להיות ער בליל שבועות.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 13:23 |
|
| |
על קריאת שם בזמן הברית מוזכר בסידור רס"ג. שמעתי שמוזכר גם להבדיל בברית החדשה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 13:35 |
|
| |
בכגון דא טוב מראה עיניים משמע אוזן: ציינו בבקשה מראה מקום.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 20/10/2010 13:40:40
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 13:40 |
|
| |
אשתמיט מנייכו זהר פרשת אמור צז.
"רבי אבא ורבי חייא הוו אזלי באורחא א"ר חייא כתיב וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה.. כד קריבו ישראל לטורא דסיני כדין נחת ההוא טלא בשלימו ואדכי ואתפסקת זוהמתן מנייהו ואתחברו ביה במלכא וכ"י וקבילו אורייתא והא אוקימנא, ובההוא זמנא ודאי.. ומאן דמטי טהור להאי יומא וחושבנא לא אתאביד מניה כד מאטי להאי ליליא לבעי ליה למלעי באורייתא ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא ליליא ואתדכי, ואוליפנא דאורייתא דבעי ליה למלעי בהאי ליליא אורייתא.. ועל דא חסידי קדמאי לא הוו ניימי בהאי ליליא והוו לעאן באורייתא.. ר"ש הכי אמר בשעתא דמתכנשי חברייא בהאי ליליא לגביה"
כיוצא בדבר כותב רבי משה די ליאון שהמנהג הוא שלא לישון בליל שבועות אלא לעסוק בתורה.
ולגבי הברית החדשה בשעת הברית הוא בלוקאס קאפיטל א' פסוק נט'
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 13:42 |
|
| |
ישראל, לכך נתכוונת? שמא נתעברה נשמתו של פילון בנשמתו של רשב"י ושוב נתגלגלו שתי נשמות אלו לר"מ די ליאון. מי יודע.
כמדומה אני שבכך זכיתי לכוון לדבריו של הרב הד"ר החוקר הגדול מאוניברסיטת.... מה שמו? רואים אתם? גם במוסדות מחקר יש דרשנים לא מעטים.
ט.ל.ח. היום מכנים תופעה זה בשם 'תקשור' ועם כולכם הסליחה.
תוקן על ידי אליעזרט ב- 20/10/2010 13:45:11
תוקן על ידי אליעזרט ב- 20/10/2010 13:52:47
תוקן על ידי אליעזרט ב- 20/10/2010 13:53:57
|
|
|
|
|
