|
|
| נשלח ב-22/10/2010 02:47 |
 |
| |
| תמי_4 כתב: |  | שלא יבוא אף אחד למשוך אותי החוצה מכל הבאלגן
שלא יבוא אף אחד לנחם אותי
שלא יבוא אף אחד להעלות לי חיוך על הבוקר וגם לפני השינה
מי צריך אחד כזה שלא היה לידי בתקופות שאני צריכה אותו
שיום אחד יופיע, כאילו הוא המלאך המושיע
בשביל מה לחכות לו? כמו שאני מסתדרת לבד, עם עצמי, אסתדר בלעדיו
שלא יבוא!
|
|
באמת נראה שאת מסתדרת..
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 12:00 |
|
| |
לתמי
המצאת לך מנוח בסם הזמן המרגיע?
היבשו דמעות האתמול בחיק המחר שהגיע?
הנמצא מזור ללבב הפצוע?
הנמוג לו החושך ושחר הפציע?
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 12:05 |
|
| |
היא פה רק כשהיא מדוכאת.. :(
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2010 12:15 |
|
| |
יתכן וזו אחת ממטרות הפורום להיות הספה התרפית למדוכאי שידוכים.......
|
|
|
|
| נשלח ב-7/11/2010 02:10 |
|
| |
תמי תמי..
אולי זה קצת נועז מה שאכתוב...
ואין שום כוונה לפגוע. זה דברים שאני באמת מאמינה בהם.
מסכימה אם מה שכתב אבירץ.
נכון שלא תמיד קל. נכון שלכל אחד מאיתנו יש את הקשיים. למי יותר ולמי פחות.
אתם יודעים למי קשה יותר? למי שנותן לעצמו שיהיה לו קשה יותר.
יכול להיות פה האדם עם הקשיים , (חיצונית) הכי קלים. והוא יהיה המדוכא שבאדם.
ויכול להיות האדם שיהיו לו כאן את הבעיות הכי מורכבות שיכול להיות. והוא יהיה שמח בחלקו. מה הסוד?
מה אדם מאפשר ורוצה לעצמו..
מי שנותן לעצמו ליפול.. זה מה שיקרה.. מי שאוסף כוחות.. בונה את עצמו.. לא נותן לעצמו להכנס למצבי רוח האלה.. זה לא יקרה לו. הוא לא יפיק מזה תועלת, והוא לא ירצה בזה..
אז נכון שלכולנו יש לפעמים מצבי רוח פחות טובים.
נכון שלפעמים בא לבכות ונמאס מהכל.
זה בסדר.
אנחנו בסך הכל אנשים..
אבל כשזה הופך לדרך חיים..
לא הבעל יביא את המרפא..
הוא יגיע.
אבל החיים ממשיכים..
ואם החשיבה ממשיכה להיות קודרת.. אז דברים ימשיכו להיות קודרים...
עצוב כמה שזה נכון..
המצב רוח, וההרגשה והתגובות למה שקורה מסביבנו.. זה בידיים שלנו.. מאמינה בזה באמת
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2010 16:07 |
|
| |
אם יכול היה להיות בעל שיתרגם לי את החשיבה הקודרת לחשיבה חיובית, הייתי שמחה לקבל אחד
בינתים כולם רעי לב / פחדנים / או לא נמצאים בכלל
בשביל מה לחכות למשהו שלא קיים?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 11:19 |
|
| |
תמי,
אות חיים...
מה שלומך??...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 11:58 |
|
| |
חסויה, אות חיים...
מה שלומך?
שנייים לא היית פה..
ותמי אולי אף יותר ממך..
|
|
|
|
|
