בית פורומים עצור כאן חושבים

אפיקורס, מהו להוציא את הרבים יד"ח

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-10/2/2011 08:29 לינק ישיר 

mdabraham כתב:

ואם תבנה מסגרת מושגית שתכלול את המנפץ הגדול ואת האבולוציה, ובכל זאת תצליח לדבר על ששה ימים, אז במה זה שונה מהפירוש האלגורי שטענתי לקיומו? הנה, מצאת לי אותו.
 


ההבדל לדעתי הוא גדול.
אתה (עד כמה שהבנתי מדבריך, אולי טעיתי) מתחיל מהתפיסה (לא הנתונים) המדעית הנוהגת כאן ועכשיו כדבר נתון שעליו אין חולק. סיפורי התורה יהיו חומר גלם ליצירת אליגוריות נחמדות, וכמיטב הדמיון וההשראה.
אם תהיה התאמה- טוב. לא תימצא התאמה- נשאר עם פסוקים לא מובנים (למה, מה קרה?).

אני (עד כמה שהבנתי מדבריי...) מתחיל מסיפורי התורה כנתונים ברורים שהתקבלו בנבואה שעליה אין לערער. תצפיות המדע (ולא תפיסותיו) יהיו חומר גלם ליצירת השערות ותפיסות מדעיות, וכמיטב הדמיון וההשראה.
אם תהיה התאמה- טוב. לא תימצא התאמה- נשאר עם תצפיות לא ברורות לנו (ממילא זו רק החיצוניות).

קצת הבדל, נראה לי.

תמיד חיפשנו שנינו את ההבדל (בגדול) בין ההשקפה החרדית להשקפה הד"לית. האם יש כאן קצה חוט ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2011 17:17 לינק ישיר 

[quote]הווה (יותר 'שי')
לא כתבתי שזה מופרך לוגית כי זה לא מופרך לוגית. אין שום בעיה להניח שהוא ברא את העולם בששה ימים, כמו שהוא יוצר גאות ושפל במהלך שעה וחצי, או מסובב את כדור הארץ במהלך יממה.
הדוגמאות שאתה מביא קשורות לנקודת מבט אנושית/'נברא'ית, ולא של הבורא. כלפי מי שאינו כפוף לזמן ולמרחב אין שפל של שעה וחצי או סיבוב במשך יממה. בזעיר אנפין - דומה להבדלי השעונים של הנוסעים בשתי מהירויות.
אפשר לומר שעל היקום עברו ששה ימים של היווצרות יש מאין, כפי שעוברות עליו שעה וחצי של גאות ושפל, אבל אי אפשר לומר שעל הבורא שאינו כפוף לזמן ולמרחב עברו ששה ימים. 
ליום המנוחה אין כל משמעות - אי ההשתנות של היקום מתמשכת הרבה מעבר ליום של 24 שעות עד כמה שידוע לי, ואם כן תצטרך להסביר במה התייחד הבורא באותו יום של מנוחה. תוכל אולי לומר שאין משהו שאופייני ליום המנוחה כולו אלא מדובר ביום שבו הופסקה ההשתנות (כמו יום שבשעה 7:00 שלו חל אירוע מסוים אך אין משהו המאפיין את היום כולו).


הבעייה שלי היא מול תיאוריות מדעיות ולא מול לוגיקה.
לגבי תורת הפרשנות שלי, אני מניח שהפרשנות הפשטית היא הנכונה, אלא אם יש אילוץ שגורם לנו לדחות אותה ולבחור פירוש אחר. לכן בד"כ אני כן אלך עם הפשט. זו גם דרכם של חז"ל, וכך גם מפרשים את המשנה וכדו'.
לגבי השאלה מה ההבדל בין מחלל שבת לבין רוצח, התלייה שלך שמחלל שבת הוא חמור בגלל שהקב"ה נח יום אחד היא מגוחכת. זהו זכר לבריאת העולם, ומי שמחלל שבת לא מקבל את התזה שהקב"ה ברא את העולם, וזו חומרתו. אם הוא חושב שהעולם נברא בשמונה ימים או בשמונה מיליארד שנים, זה ממש לא מהותי.
מגוחכת או לא - האם מספיק לנקוט בעמדה הפילוסופית שהעולם אינו קדמון או שצריך להאמין שמעשה בראשית על הכרונולוגיה שלו, העשייה והמנוחה, הוא תיאור נכון, אם כי לא ברורה כוונתו? כל זה אם בכלל חייבים להניח שחומרת חילול שבת היא באמת בגלל זה, ואכ"מ. אז תן לינק


ובזה סרו גם שאר הערותיך. למיטב הבנתי אתה מייצג את העמדה השנייה שהצגתי. תקן אותי אם אני טועה.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2011 19:38 לינק ישיר 

שותפי,
אכן זהו ההבדל בינינו (אגב, אם כבר מחפשים שורשים: אני כרמב"ם שאומר להדיא את מה שאמרתי כאן במישור הפרשני, ואתה לא). אבל אם אתה מסכים לפרשנות אלגורית, אז עדיין לא הבנתי במה זה שונה ממני. הרי כתבת על מערכת מושגית שתכלול את המפץ והאבולוציה (אפילו שהם בניגוד ל'נבואה').
ונכון שיש כאן גם היבט להבדל בין חרדיות למודרניות (לאו דוקא לאומיות). אבל לגבי זה הדבר נראה לי ברור למדיי. מה שחיפשתי הוא ההבדל בין חרדיות לציונות דתית. שם זה נראה לי הרבה פחות ברור, אבל לא נפתח את זה כאן.

הווה,
1א. אפילו אם אקבל את ההבחנה שלך (ואני לא), אזי לא ברור לי מדוע החלטת שהשבת חייבת להיות מצידו ולא מצידנו. בשביתה בשבת אנחנו זוכרים את הבריאה כפי שהיא נתפסת על ידינו. מה הבעיה בזה? לכל דבר אנחנו מתייחסים כפי שאחנו תופסים אותו, וגם לקב"ה.
1ב. למה אני לא מקבל את ההבחנה שלך? מפני שהקב"ה עצמו אולי לא כפוף לזמן, אבל התמונה שלו אצלנו בהחלט כן. הוא פועל בזמן מסויים, ופעולותיו נמשכות זמן מסויים וכדו'. יותר מזה, כפי שכבר כתבתי כאן לא פעם בשם השל"ה והאוה"ח, הוא גם לא יכול לדעת את העתיד. אז הוא לגמרי כפוף לזמן, לפחות במובן של סתירות לוגיות. כפי שכתבו כמה וכמה ראשונים (רמב"ם ורשב"א) הקב"ה לא יכול לברוא ריבוע שאלכסונו קצר מצלעו וכדו'.

2. אם אתה נוקט שמעשה בראשית הוא דבר נכון בלי שברורה משמעותו, איני יודע מה תוכן יש לאמונה זו. מה ההבדל בין זה לבין האמירה שהוא לא נכון כפשוטו כי אני מקבל את המפץ והאבולוציה? לכן גם קשה לי לענות לך האם אני בצד הראשון או השני, כי הם נראים לי בעלי תוכן זהה. גם אתה מסכים שייתכן שהמנוחה של הקב"ה היתה משהו אחר, וה'יום' בו הוא נח היה יכול להיות קילומטר, או ענן. אז מה ההבדל בין שני הצדדים.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2011 21:07 לינק ישיר 

שותפיפשט כתב:
שותף
לא הבנתי מה הבעיה למקם את המפץ כיון שיתכן שהוא הראשית ששת הימים של מעשה שמים וארץ
שבת בראשית היינו כדברי הכתוב "אשר ברא האלו-הים לעשות" שהוא שביתת הבורא ליצירת האדם [פירוש מקובל] וכך הוא על פי סדר הפסוקים ועל פי דברי חז"ל שהשבת נבראה לאדם והאדם הוא בריאת השבת כיון שהוא המציאות היחידה שמעבר למציאות של מעשה שמים וארץ שאותם ברא ה' בששת הימים

לפי דבריך השתלשלות הבריאה מהמפץ עד האדם משתייכת לששת הימים, ובריאת האדם היא שבת בראשית.
וקשה לי בתרתי-
א. עובדתית: האדם נברא ביום ששי, ועד שבת בראשית עוד הספיק לחטוא ולצאת מגן עדן ומדרגתו הראשונה.
ב. השקפתית: איך בריאת האדם קשורה לשביתת הבורא דווקא ?אולי זה פירוש מקובל, אבל אני לא מכירו.


א. בפסוק כתוב ויכל אלוהים ביום השביעי כלומר שעד היום השביעי עדיין לא נשלם מעשה שמים וארץ ובגמרא כתוב שהחטא היה ביום שישי ובהכרח אם כן שהגמרא הבינה שגם החטא הוא חלק ממעשה שמים וארץ ורק לאחר שהאדם נטרד על ידי החטא הושלמה הבריאה 
כלומר שרק לאחר שהאדם קנה [נטל] דעת הוא הפך לאדם שיש לו תפקיד שהוא עצמאי והוא יכול לעמוד גם כנגד ה' ולמרוד ברצונו 
ורק אחר כך באה  השבת שהוא העולם החדש שהאדם בו כבר לא חלק ממעשה שמים וארץ אלא מציאות של דבר נפרד
ולכן גוף האדם אכן נוצר קודם השבת אלא שנשמה הוא קיבל רק כשנכנסה השבת שהוא כבר בשלב האנושי שהוא יכול לשוב לה' מתוך רצון עצמי
ב. ולכן אין מציאות לשבת לולא מציאות האדם כיון שרק הוא יכול להכיר ולשבות ולשוב
[ג.ביחס ל"מקובל" האבן עזרא מסביר שלעשות הוא עשיית כל היצירים שנבראו שזה קרוב למה שכתבתי, אמנם כשכתבי את זה היה מהזיכרון ללא עיון ויתכן שראיתי את זה במקומות אחרים ויתכן גם שההסבר הזה "מקובל" עלי מעצמי מפעם אחרת שעיינתי בעניין...]

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/2/2011 22:37 לינק ישיר 

פראק_מהלך כתב:
השבת מתארת את יום השלמות במעשה בראשית קודם שנפגם האדם והעולם בעקבות החטא.כבר נאמר כי אילו האדם לא היה חוטא, השבת הייתה נמשכת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.נדמה לי שבגישה הזו גם אלו שבדעה שייצג מיכי יכולים להסתדר עם השבת.
בנוסף בדיוק כמו שבעבר לא היה מקום להאמין בתורות אריסטו, רק כי נאמרו ע"י אריסטו ודומיו, כך גם בימינו אין מקום להאמין בדעות לא מדעיות, רק כי נאמרים בפקולטות שבהם הוכחות חותכות זה לא מילה מקובלת, ותיאוריות נשענות על הוכחות חלקיות.


דרש = תיאוריה

_________________





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-10/2/2011 22:45 לינק ישיר 

כי אילו האדם לא היה חוטא, השבת הייתה נמשכת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים


איזה מזל שהאדם חטא- אחרת החיים כאן בעולם היו מאד משעממים בלי תוכן בלי יעוד בלי תוחלת ובלי תועלת.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/10/2016 16:32 לינק ישיר 

חוזר לנושא הפתיחה, אפיקורס מהו להוציא את הרבים יד"ח.
בעצמי הסתפקתי בכך השנה.
ומצאתי כמה סברות לכאן ולכאן. חלקם נאמרו לעיל, וחלקם כבר שכחתי.
אבל אגב אורחא מצאתי ראיה משעשעת:
בגמ' ברכות כט ע"א, טעה בברכת המינים - מעלין אותו, חיישינן שמא מין הוא. ולכאורה, אם מין הוא, מה אכפת לו מברכת המינים, ולמה שישמיט אותה?
אלא על כרחך מדובר באפיקורס שעדיין מתייחס לתפילה ברצינות :)



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/10/2016 12:56 לינק ישיר 

הרב קוק- אומר באחד מאגרותיו-

שאדם שמסתפק- ואינו- "כויפר"- להכעיס כזה,

אמנם- זה פגם גדול- אבל לא עליו נאמרו דיני מינים ואפיקורסים.
[כך זכור לי בערך]



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/10/2016 14:27 לינק ישיר 

הגע עצמך, הרמב"ם-

הרי אומר- "שהמאמין על פי האותות-

יש בליבו דופי- לפי שאפשר שיעשה בלאט וכישוף"-

ועדיין- כתוב בתורה- אחרי קריעת ים- סוף-

"ויאמינו בה' ובמשה עבדו".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/10/2016 14:53 לינק ישיר 

מצדרביעי כתב:
הרב קוק- אומר באחד מאגרותיו-

שאדם שמסתפק- ואינו- "כויפר"- להכעיס כזה,

אמנם- זה פגם גדול- אבל לא עליו נאמרו דיני מינים ואפיקורסים.
[כך זכור לי בערך]


התוכל לאתר את הדברים?

יש לי מחשבה נוספת.
המסתפק מחמת ההגיון, איננו "פחות מאמין"
שהרי בעל המסורת מאמין מחמת המסורת. את הגיונו הוא לא הפעיל אף פעם ומתברר שאינו מאמין בהגיונו.
ואילו מי ששואל את שאלות ההגיון, גם הוא אינו מאמין בהגיונו. אם כן מה ההבדל?


תוקן על ידי איה_האמת ב- 07/10/2016 14:53:47




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/10/2016 22:19 לינק ישיר 

"דע, שאע"פ שאיסור גמור וחולי רע הוא, אפילו מי שמסתפק ומהרהר על דברי האמונה השלמה, מכל מקום לא מצינו שדנו חז"ל דין אפיקורוס, כי אם על הכופר, דהיינו המחליט ההיפך"     
                (אגרות הראי"ה א, עמ' כ).

מצו"ב- קישור למאמר יפה- של הרב חיים נבון- שנוגע בנושאים אלו-
וממנו גם צטטתי- את הציטוט




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2016 00:09 לינק ישיר 

איה_האמת כתב:

יש לי מחשבה נוספת.
המסתפק מחמת ההגיון, איננו "פחות מאמין"
שהרי בעל המסורת מאמין מחמת המסורת. את הגיונו הוא לא הפעיל אף פעם ומתברר שאינו מאמין בהגיונו.
ואילו מי ששואל את שאלות ההגיון, גם הוא אינו מאמין בהגיונו. אם כן מה ההבדל?


תוקן על ידי איה_האמת ב- 07/10/2016 14:53:47


מי ששואל שאלות הגיון - מאמין אך ורק בהגיונם של שאלותיו. ואילו מי שמאמין במסורת - מאמין בהגיון של דעותיו. השאלה מה עדיף: להיות בעל דעה או להיות בעל שאלה? שואל חייב באונסין, ששגגת תלמוד עולה זדון



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2016 02:12 לינק ישיר 

אליקים7241 כתב:

יש לי מחשבה נוספת.
המסתפק מחמת ההגיון, איננו "פחות מאמין"
שהרי בעל המסורת מאמין מחמת המסורת. את הגיונו הוא לא הפעיל אף פעם ומתברר שאינו מאמין בהגיונו.
ואילו מי ששואל את שאלות ההגיון, גם הוא אינו מאמין בהגיונו. אם כן מה ההבדל?


תוקן על ידי איה_האמת ב- 07/10/2016 14:53:47


מי ששואל שאלות הגיון - מאמין אך ורק בהגיונם של שאלותיו. ואילו מי שמאמין במסורת - מאמין בהגיון של דעותיו. השאלה מה עדיף: להיות בעל דעה או להיות בעל שאלה? שואל חייב באונסין, ששגגת תלמוד עולה זדון


כך גם להפך. מי שמאמין במסורת, מאמין אך ורק בהגיון שלה, או של דעותיו. ואילו מי ששואל שאלות - מאמין בהגיון מסוגים שונים. השאלה מה עדיף, כאמור.
לגבי הסיסמאות שבסוף דבריך, סיסמאות אינן דורשת תשובות.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/10/2016 04:57 לינק ישיר 

איה_האמת

<לכאורה, אם מין הוא, מה אכפת לו מברכת המינים>

"וכל כך למה? תנא: הוא כפר בתחיית המתים - לפיכך לא יהיה לו חלק בתחיית המתים". (סנהדרין דף צ עמוד א).   




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-14/10/2016 13:45 לינק ישיר 

איה_האמת כתב:


כך גם להפך. מי שמאמין במסורת, מאמין אך ורק בהגיון שלה, או של דעותיו. ואילו מי ששואל שאלות - מאמין בהגיון מסוגים שונים. השאלה מה עדיף, כאמור.
לגבי הסיסמאות שבסוף דבריך, סיסמאות אינן דורשת תשובות.


אני חושש שלא הבנת את כוונתי - המאמין במסורת עשוי להאמין בה מפני שכך השכל מחייב. כלומר הוא מאמין גם בשאלות וגם בתשובות. מי שמאמין רק בשאלה שכר שאלה בידו, שכר תשובה אין בידו. זה לא אומר שמי שלא מצא תשובה צריך להאמין בתשובה שלא קיבל, אבל יכול וצריך להאמין בקיומה של תשובה גם אם אינו יודע מה היא עשויה להיות, ויכול וצריך לחתור אחריה ולא לחתור להמציא שאלות נוספות. כי העולם אינו עומד על שאלות - רק אולי השאול. וגם לא בטוח.

סיגנון והלך דבריך הוא סיסמתי לא פחות מדבריי, שגם אינן סיסמאות כי אם ביטויי לשון, ומבנה דבריי אינו סיסמתי כי אם סיסטמטי, ואתה נטפל לאיזה דבר טפל דהיינו הצד המילולי של דבריי. צריך להפעיל את ההגיון לא רק כדי להבין דברים מופשטים, ולא רק כדי להבין את דבר הא-ל, אלא גם כדי להבין בני אדם. ואם לא עושים זאת , מגיעים לכפירה בבני אדם, שהיא עשוייה להיות גם כן חמורה מאוד, לא כסיבה אלא כסימן - האדם נברא בצלם אלוקים, ומי שכופר בו באדם נמצא מזלזל בבוראו שבראו.


תוקן על ידי אליקים7241 ב- 14/10/2016 13:45:49




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > אפיקורס, מהו להוציא את הרבים יד"ח
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 ... 12 13 14 לדף הבא סך הכל 14 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.