" וכיצד הרמב"ם היה מתייחס למטוסים? ["ספינת ברזל שטה באוויר"]
אני שונא את הדוגמא
והרמב"ם צדק זה בלתי אפשרי,
רק בצורה כאשר סך הכוחות הפועלים על המטוס מאוזנים
שקול הכוחות = 0
גרר = סחב
עילוי = משקל
נשלח ב-21/10/2010 14:43
שותףסוד כתב:
אז, למשל, אם מדען שפיתח תיאוריה כלשהי היה רשע, אז נדחה את התיאוריה שלו מחמת זאת, גם אם היא תואמת להפליא את הממצאים שבידינו ומסבירה אותם טוב יותר מכל תיאוריה אחרת שהוצעה עד כה?
לפי הגיון זה, אנו צריכים לדחות: בתחום הפיזיקה את עקרון אי-הוודאות של הייזנברג ואת ממצאיו של לנרד באשר לתכונותיהן של הקרניים הקתודיות; בתחום הביולוגיה והפסיכולוגיה את תופעת ההחתמה [Imprinting] שגילה לורנץ ובתחום המתימטיקה והלוגיקה את תחשיב הפרדיקאטים של פרגה --- כי כל אלה פותחו על ידי נאצים פעילים או ע"י אנשים שתמכו בנאצים באופן פעיל או ע"י אנשים שעבדו עבור הנאצים בפיתוח פפצת האטום ..
בלבי אין ספק כלל שצורת ההסתכלות שהאדם מביא איתו לתוך הבדיקות המדעיות היבשות שעומדות לפניו מולידה אצלו השערות ורעיונות בכיוונים מסויימים ושוללת כיוונים אחרים אפשריים. ואם אדם מסויים מימש את ההסתכלות שלו גם בנושאים אחרים, ושם התוצאה לא מצאה חן בעינינו, בהחלט יש לבדוק מחדש גם את ההשערות הראשונות שהעלה. יתכן שנמצא את הקשר ויתכן שנחליט שאין קשר, אבל נצטרך לבחון זאת מחדש.
נראה לי שאינך מבין דבר פשוט: כשמדען מציע תיאוריה, אין הוא מציע אותה מכוח האותוריטה שלו - שמכייוון שהוא מדען גדול, אז התיאוריה אמת - אלא הוא מציע אותה לבדיקה.
לכן - בכל אופן - בין אם המדען הוא רשע ובין אם הוא צדיק - "בהחלט יש מקום לבחון מחדש" את התיאוריה הזאת - וזה מה שמדענים עושים כל הזמן: בודקים את התיאוריות הקיימות..
אגב, אם אתה באמת מכיר את כל העניינים שציינת (וזה לא לקוח מאיזה גוגל) אתה גאון עולמי ובזבוז היסטורי.
פיזיקה בעיקר ברמה של קריאת ספרים פופולאריים כמו זה של הוקינג [+השכלה תיכונית] ואילו את לורנץ ופרגה קראתי במקור - את פרגה במסגרת לימודי ואת לורנץ מאחר ואני חובב מושבע של אתולוגיה..
רדף
נשלח ב-21/10/2010 14:46
בעלבעמיו כתב:
רדף האם זה קשור לאדישות המוסרית של הפילוסוף?
קודם כל, הנושאים שציינתי היו לא מתחום הפילוסופיה אלא מתחום מדעי הטבע והמדעים המדוייקים. אבל גם בפילוסופיה זה תקף. אגיד כך: זה קשור לאדישות המוסרית של המדע - לא של המדענים.. אדם יכול להיות מוסרי באופן אישי ועם זאת לקבל אמת ממי שאמרה [הו! אגב מה שהרמב"ם היה אומר..]
נשלח ב-21/10/2010 15:05
רדףהשיג כתב:
בלבי אין ספק כלל שצורת ההסתכלות שהאדם מביא איתו לתוך הבדיקות המדעיות היבשות שעומדות לפניו מולידה אצלו השערות ורעיונות בכיוונים מסויימים ושוללת כיוונים אחרים אפשריים. ואם אדם מסויים מימש את ההסתכלות שלו גם בנושאים אחרים, ושם התוצאה לא מצאה חן בעינינו, בהחלט יש לבדוק מחדש גם את ההשערות הראשונות שהעלה. יתכן שנמצא את הקשר ויתכן שנחליט שאין קשר, אבל נצטרך לבחון זאת מחדש.
נראה לי שאינך מבין דבר פשוט: כשמדען מציע תיאוריה, אין הוא מציע אותה מכוח האותוריטה שלו - שמכייוון שהוא מדען גדול, אז התיאוריה אמת - אלא הוא מציע אותה לבדיקה. לכן - בכל אופן - בין אם המדען הוא רשע ובין אם הוא צדיק - "בהחלט יש מקום לבחון מחדש" את התיאוריה הזאת - וזה מה שמדענים עושים כל הזמן: בודקים את התיאוריות הקיימות..
אני על סף ייאוש התקשורת הבינאישית כאן (לא לשמוח, אני עוד לא הולך...).
אני מדבר אתך שהתת-מודע (כמו שאתה תקרא לו, אני אולי מעדיף על-מודע) של האדם מכוון אותו להסביר הסברים בכיוונים מסויימים דווקא, ואתה עונה שהמדענים יבדקו את הנכונות המציאותית של ההשערה שלו. פתח בכד וסיים בחבית.
אנחנו מדברים על הבחנה בין שתי תיאוריות שצודקות, האם אני אעדיף לקבל את זו של המדען הצדיק (וע"ז אני אומר כן ומסביר). ברור שתיאוריה שלא צודקת בשטח לא יקבלו אותה במודע בתת-מודע ובעל-מודע גם יחד.
תגיד, בינינו, כל כך סבלת עד היום מהאותוריטות ? אני יכול לעזור במשהו ?
נשלח ב-21/10/2010 15:08
"אנחנו מדברים על הבחנה בין שתי תיאוריות שצודקות, האם אני אעדיף לקבל את זו של המדען הצדיק"
אם שתיהן צודקות - אז נקבל את שתיהן - למה לבחור מביניהן?
נשלח ב-21/10/2010 15:25
הפעם אני רק מתחזה של המתחזה, ואני חוזה כאן חזות-קשה מאוד.
דיון מענין שהיה אמור והתחיל להוביל לתובנות מחודדות של מושג ה"אמונה". הפך כאן לקרקס.
נשלח ב-21/10/2010 15:34
הרב נבך-
ככה לומדים יהודים. פתח כל דף בגמרא ותבין. (כמובן לא קרקס ח"ו אלא מעבר מנושא לנושא). כבר הזמנתי אותך להשתלט על האשכול שלך, לארגן אותו מחדש בצורה גלויה ונצא לדרך
נשלח ב-21/10/2010 15:39
אין כל צורך להשתלט עליו. הוא נפתח בנושא מוגדר וברור. "ספיקות והרהורי אמונה וכפירה". הוא אכן נפתח בחיבוט מענין מסוים. אך הוא התקדם לכיוון אליו חתרתי להגיע.
עד שהגיעו מיפרי סוד. ובלבלו את יצועי.
נשלח ב-21/10/2010 15:48
הרב נבך-
ההלכה היא שעד זומם נפסל למפרע.
לא נורא, קום על רגליך, סכם את הנקודה שאליה הגיע הדיון לפני החבטה, ונמשיך בשירת התקווה.
נשלח ב-21/10/2010 17:13
רדףהשיג כתב:
אם שתיהן צודקות - אז נקבל את שתיהן - למה לבחור מביניהן?
כנראה שיש נפק"מ, כי אם אדם עקום נפשית (אחרי שהחלטנו שהוא כזה בגלל מעשיו הרעים) חשב משהו בסוף עוד נסתבך איתו במקום אחר. לכן כדאי להתמקד כבר מעכשיו (השקעות, מחקר וכו') על התיאוריה השניה שבה אין לנו סיבה לחשוש מבעיה בעתיד.
כמובן שאנחנו מדברים תיאורטית לגמרי, שהרי קשה יהיה מאד להגדיר עקום וכו'.
נשלח ב-21/10/2010 17:28
לא הבנת את שאלתי: אם יש שתי תיאוריות שנתון לגביהן שהן נכונות [כפי שכתבת: "אנחנו מדברים על הבחנה בין שתי תיאוריות שצודקות, האם אני אעדיף לקבל את זו של המדען הצדיק"] - אז אין מה לבחור מביניהן - שתיהן נכונות.
נשלח ב-21/10/2010 17:35
רדף-
צודקות או נכונות ? אני אסביר:
אם שתי התיאוריות צודקות ביחס לכל הנתונים שבידינו, זה אומר שאפשר להמשיך להשתמש ולהשקיע בהן אבל ודאי יש עדיין להסתפק שמא בהמשך יתגלו נתונים חדשים שיטרפדו אחת או שתיים מהן. ע"ז אמרתי שכדאי להמשיך להשקיע בזו שנבנתה ע"י ראש ישר ולא ראש עקום.
אם שתי התיאוריות נכונות בצורה שאיננה משאירה מקום לספק גם לגבי העתיד (ולא יודע איך אפשר להגיע לוודאות כזו "מבחוץ") אזי הן כנראה תיאוריה אחת בעצם ונקבל אותה מצד הצדיק שבה.
נשלח ב-21/10/2010 17:36
בכל אופן - ההסיטוריה של פיתוחה של תיאוריה מסויימת כלל לא משנה לאמיתותה.
יכול להיות שמדען בצחוק גמור יציע תיאוריה שתתברר כנכונה.
יכול להיות שתיאוריה תפותח אף במקרה או בטעות [כמו במקרה של היפותיזת האנטי-חומר, וכמו הגיאומטריה הלא-אוקלידית] אך תיהיה אמת.
יכול להיות שבעתיד תיאוריות תונפקנה ע"י מחשבים משוכללים [ואולי אף תבדקנה על ידם].
המיתוס אומר שניוטון גילה את הגראוויטאציה בעקבות תפוח שנפל על ראשו - האם זה משליך כהוא זה על המכאניקה הניוטוניאנית?
המתימטיקאי ההודי ראמאנוג'אן העלה השערות מתימטיות (שהתבררו כנכונות) בעקבות גילויים של האלה ההינדית נאמאגירי אליו בחלום הליל. האם בעקבות כך נגיד שהשערות אלו "נכונות פחות"?
נשלח ב-21/10/2010 17:47
הצעות שיביאו מחשבים או מקריות או צחוק או תפוחים עדיפות בעיניי מהשערות של מצח מקומט של בשר ודם, כי הן הצעות נטו וייבדקו בכלים המתאימים. הצעות האלים ההינדים, בהנחה שהוא באמת חשב עליהם ככה, נזרקות לקופסת אם אין ברירה אחרת, כי הן עקומות משורשן ויתגלו כך גם בעתיד.
